ג'ו ג'ונאס, ג'ק לאוולס, קול וויטל וג'ינג'ו לי, אלו חברי הלהקה שהכירו עוד בתקופת "האחים ג'ונאס" בעודם מפיקים להם שירים. אחרי פירוק הלהקה, כל אחד מהאחים פרש לקריירה עצמאית, אבל כנראה שג'ו ג'ונאס רצה אחרת וב/2015 הקים להקה בשם DNCE יחד עם מי שהפיקו איתו שירים בתקופת "האחים ג'ונאס". שנה שעברה הלהקה הוציאה את המיני אלבום הראשון שלהם "Swaay" ומתוכו הלהיט "Cake By The Ocean" שזכה להצלחה ואהדה רבה מקרב המעריצים והמאזינים של הלהקה ובכלל בעולם.

ב18 לנובמבר, שבוע שעבר, שחררו הלהקה את אלבום הבכורה שלהם שכלל שלושה שירים מהמיני אלבום שלהם"Swaay" וסך הכל 14 שירים. ואנחנו עדיין תוהים, האם ההרכב הזה הוא יותר ממוכנת להיטים?

את האלבום פותח השיר "DNCE", שיר קצבי שמתחיל בשירת א-קפלה של הלהקה וממשיך בקצב דאנס איטי יחסית ושונה משאר השירים באלבום, השיר נכתב על ידי ג'ו ג'ונאס והופק על ידי איליה סלמנזדך , לפי דעתנו מדובר בפתיחה לא טובה לאלבום וכי יש שירים באלבום שיכולים לפתוח אותו בצורה טובה הרבה יותר.

האלבום ממשיך עם הסינגל "Body Moves", שיר פופ – דאנס קצבי ומעולה שמראה את האלבום בצורה אחרת ומביא צבע אחר לאלבום אך מזכיר במעט את הסינגל המקביל לו "Cake By The Ocean"  ונראה שצפוי לסינגל שיצבור הצלחה, השיר נכתב על ידי ג'ו ג'ונאס והמפיק השוודי רמי יעקב ודומה במקצת לשיר "Uptown Funk" של ברונו מארס ומארק רונסון. הסינגל הניב תוצאות מרשימות והצלחה גבוהה בעולם הפופ הבינלאומי ואף עמד במקום ה-2 במצעד הבילבורד היפני.

מהסינגל החדש לסינגל הראשון שהוציאו הלהקה, "Cake By The Ocean", מדובר בשיר הפופ–דאנס הקצבי המוצלח והטוב ביותר באלבום שכן גם הוא מוסיף צבע אחר לאלבום, השיר מזכיר את "Feelings" של מארון פייב ונראה שממנו לקוחה ההשראה לשיר, השיר נושא מילים קלילות וסגנון פופ דאנס ורוק קליל, השיר נכתב על ידי ג'ו ג'ונאס ורובין פרדריקסון ובנוסף הופק על ידי רובין ומתן, הסינגל הביא ללהקה הצלחה מרשימה עם פלטינה ומעמד זהב ואף היה במקום הראשון במצעד האייטיונס, מדובר באחד מהשירים היותר מצליחים של השנה האחרונה והסיבה שההרכב המדובר הצליח להגיע להצלחה כזאת ענקית.

 האלבום ממשיך עם שירים כמו "Blown" ו"Doctor You" שמכילים פופ ורוק ומזכירים שוב הפעם את הסינגל הראשון שהוציאו הלהקה המדובר, מה שגורם לנו להרגיש שהאלבום חוזר על עצמו ולא מחדש תוך כדי. השיר שמגיע מיד לאחר מכן, "Zoom", הוא זה שמביא את התקווה לאלבום בעזרת סגנון הקאנטרי שסוף סוף מביא לנו סגנון אחר ממה ששמענו עד כה ומצליח לחדש לנו מעט.

האלבום ממשיך בלהיט השני שהוציאו הלהקה, "Toothbrush", עוד שיר פופ קצבי מבית DNCE שגם כן נכתב על ידי ג'ו ג'ונאס, סולן הלהקה, וגם פה מדובר בלהיט יחסי שהגיע למצעדים ברחבי ארה"ב. אך שוב, מזכיר את הסינגל הראשון שהוציאו הלהקה.

את האלבום הם מסיימים עם "Unsweet", שיר פופ–רוק נחמד שסוגר את האלבום בצורה הטובה ביותר ומסכם בצורה כזו או אחרת את האלבום, הסגנון הא-קפלי והפאנק באלבום ולבין הפופ , הדאנס והרוק שבאלבום, ובהחלט מדובר בשיר שצפוי להיות להיט במידה ויצא כסינגל, תהיה לו את האפשרות הטובה ביותר לקבל תשומת לב רחבה מהמעריצים והמאזינים ובהחלט מדובר בשיר שמסכם את האלבום.

לסיכום, מדובר בסך הכל באלבום הראשון של הלהקה שמביא איתו אווירה שמחה וכיפית אך עד כה מדובר בגימיק בלבד ובאלבום שחוזר על עצמו בכל שיר ושיר. לא מדובר באלבום מחדש עם שירים שונים ומיוחדים אלא אלבום שנותן הרגשה כאילו אנחנו שומעים את אותו השיר בריפיט במשך רוב האלבום. אם אתם אוהבי פופ ומאוהבים בלהיט "Cake By The Ocean", אז יכול מאוד להיות שתהנו מהאלבום הזה, אבל אם לא, אתם ללא ספק יכולים לוותר על להאזין לו, כי לא מדובר כאן על יותר משיר אחד שממוחזר על אלבום שלם.

ציון בסולם פרוגי: ★★★