שנת 2019 הייתה לגמרי שייכת לאחים ג'ו, קווין וניק ג'ונאס. שש שנים אחרי שהודיעו על התפרקות הלהקה הם חזרו בגדול עם אלבום חדש וסיבוב הופעות שמכר יותר ממיליון כרטיסים. אנחנו היינו במופע בפריז שסגר את טור ההופעות - והאחים הביאו שואו מטורף, ריגשו אותנו ומהן שתי המחוות המרגשות לסופי טורנר, אשתו של ג'ו?

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי: 

• מגרילים ביט: כך יצרנו ביט מוזיקלי באמצעות פתקים בלבד
• דניאל אליהו: "מפחדת מטייטל היוטיוברית שהפכה לזמרת"
• ביקורת הופעה: איזי מגלה צדדים חדשים שלו במוזיקה

הם פתחו את המופע עם השיר "rollercoaster" מאלבומם החדש, כשהם מגיעים לבמה על פלטפורמה שמגיעה מלמעלה וזיקוקים. אפילו ג'ו בכה בסוף השיר ואחיו ניחם אותו. מיד אחרי זה הם שרו את להיטם הראשון "SOS" שהחזיר אותנו 10 שנים אחורה. הם המשיכו עם הלהיטים של אלבומם האחרון "Cool" "Only Human" ו-"Strangers" - והמיסו אותנו. 

אחרי זה הם שרו את הלהיטים הישנים שלהם "that just the way we roll" ו-"Fly with me" שהזכירו לנו זיכרונות טובים. המשיכו עם השיר החדש שלהם שיצא לפני כחודש וחצי - "What a man gotta do". ועל אף שהשיר יחסית חדש כל הקהל כבר ידע את המילים שלו.

השkuav המשיכו עם "used to be", ומיד אחרי זה הם עברו דרך הקהל כדי להגיע לבמה קטנה שהייתה מוקמת בסוף האולם ושם שרו את "Hesitate" - שיר שכתב ג'ו לאישתו סופי טורנר (שנכחה באולם). בזמן שהוא שר הוא הסתכל לה בעיניים והקדיש לה את השיר. זה היה רגע ממש מרגש ששמחנו להיות עדים לו. אחרי המחווה המרגשת - הם שרו את "Gotta find you". ושמחת הקהל הייתה ניכרת - הקהל שר בקול רם והשניים החזירו אותנו כמה שנים אחורה, לנוסטלגיה ישנה.

 

ג'ו וקווין הלכו אל מאחורי הקלעים וניק נשאר על הבמה הקטנה כאשר הוא שר את להיטו "Jealous" שהוציא אז, בקריירת הסולו שלו. כל עוד ניק חזר לבמה הגדולה ג'ו הצטרף אליו לשיר את אותו השיר והם הפגינו את יכולות השירה המדהימות של שניהם והצליחו להגיעו לסולם גבוה מאוד בדייקנות רבה. ואז ג'ו שר את להיטו "cake by the ocean" מהתקופה שהיה בלהקת DNCE וזה היה מלווה בקונפטי על הקהל ובובות אוויר ענקיות.

בהמשך קווין חזר לבמה והאחים שרו את "Comeback" בזמן שקווין ליווה אותם על הפסנתר. במקביל לכך שהם שרים את "When you look me in the eyes" הקהל יוצר את דגל צרפת בעזרת פנסי הטלפון ואפשר היה לראות שזה מאוד ריגש אותם לראות את זה. אחרי הרגע המרגש האחים שרו את "I Believe" ובסופו חזרו לבמה הקטנה. 

מפני שזאת הייתה ההופעה האחרונה של הטור, ניק פתח בנאום תודה לכל הצוות, למשפחה ולחברים שלהם (שהיו באולם) ולמעריצים. הוא גם ציין שיום לפני היה לסופי טורנר יום הולדת וכל הקהל צעק את שמה ושר לה יום הולדת שמח. מה שהיה רגע מרגש ומדהים במיוחד.

לאחר המחווה השנייה לטורנר באותו הערב - ניק המשיך ואמר "קווין וג'ו - אני אוהב אתכם. זה לא הסוף וזאת רק ההתחלה". השלושה הרימו כוס לכך שהאושר הזה ימשיך. אחרי הנאום המעודד של ניק האחים פתחו במחרוזת של השירים הישנים שלהם שהקדישו לכל המעריצים שהיו לצידם בתחילת הקריירה. המחרוזת כללה את "Mandy", "paranoid," got me going crazy", "play my music (מהסרט קאמפ רוק)," World War 3" "hold on" ו "Tonight". לאחר כל אלו - הם שרו את "Lovebug" שכלל זיקוקים וניק וקווין ניגנו בגיטרה חשמלית כמו כוכבי רוק אמיתיים.

מיד לאחר מכן המשיכו עם "Year 3000" ואחרי זה חזרו אל מאחורי הקלעים. כמה דקות בלבד, והם כבר חזרו אל הבמה בקפיצה ושרו את "Burning up" שעל הבמה היו להבות אש. הם סגרו את ההופעה עם הלהיט "Sucker" שאם תשאלו אותנו - זה בדיוק השיר המושלם לגמור עימו את ההופעה, מפני שעם שיר זה האחים חזרו אלינו לפני כשנה. אחרי בחירת השיר המצויינת לסגירת המופע - הלהקה הודתה לקהל וירדה מן הבמה.

האחים ג'ונאס נתנו לנו שואו מטורף ולא פחות ממה שציפינו שהם יתנו. הם שילבו את השירים הישנים והחדשים בצורה מושלמת. בנוסף הפירוטכניקה, הזיקוקים, והקונפטי ממש הוסיפו לשואו. עם ההופעה הזו הם מוכיחים שהם פה כדי להישאר וכמו שניק אמר - "זאת רק ההתחלה". לטור קראו "The happiness begins tour" שאכן מתאים לגמרי למה שראינו על הבמה, ולאורך כל השנה האחרונה בה הקאמבק שלהם הוסיף לנו שמחה לחיים. ואם נאמר את האמת - השמחה הזאת לא תיגמר בקרוב. האחים כבר הודיעו שהשנה יצא אלבום חדש, מה שאומר שנקבל עוד טור חדש, ונתפלל שהפעם הם יגיעו גם לישראל, ולא נצטרך לטוס עד אליהם.