אין ספק שהמוזיקה בארץ ובעולם נועדה גם בשביל לחבר בין אנשים, ודוגמה מצוינת לכך היא החיבור בין הזמרת רומי פלג (22), והצמד המוזיקלי 'Small Tok' שמורכב מבת-אל שלר (37) וזהר שלר (30), אשר שחררו ממש לא מזמן את השיר המשותף "Coming Out". גם פלג וגם צמד "Small Tok" עבדו ועובדים רבות בשביל להצליח בחו''ל, עד שהגיעו למצב שהיו צריכים לבחור בין שלוש חברות תקליטים בינלאומיות שרצו להחתים את השיר הזה, הלכו עם 'וורנר מיוזיק גרופ', וכך שלושתם עשו צעד משמעותי בדרך לפסגה. לפני הכל, רומי וצמד 'Small Tok' מספרים על החיבור שלהם עם עולם המוזיקה.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• הקהל של עדן חסון הוכיח שהמציאות יפה יותר מכל הטוקבקים
• יהלי ווטסון: "הייתי בהופעה של אוליביה רודריגו ובכיתי שלא אני זה שמופיע"
• גבריאל גיא: "לא האמינו שמישהו מישראל שר את זה"

רומי: "תמיד ידעתי שהמוזיקה חלק בלתי נפרד ממני", מספרת. "מאז שהייתי ילדה, תמיד כתבתי שירים במחברת מתמטיקה, כי הרגשתי שכל מה שמלמדים אותי בבית ספר נורא לא בשבילי ותמיד ראיתי את עצמי עושה מוזיקה. בשירות הצבאי שלי, הייתי לוחמת בתותחנים, אבל לא יכולתי לשחרר מהעניין של המוזיקה וכל הזמן כתבתי ניסיתי לשתף שירים שהוצאתי. בהמשך, הלכתי למפיק המוזיקלי, רום סופרבסקי, התחלנו ליצור, לשחרר ביחד מוזיקה והיום יש לי כמה שירים בחוץ. המון פעמים גם ניסיתי לכוון עם השירים האלה לחו''ל, אבל קיבלתי 'לא' ומהשיתוף פעולה עם 'Small Tok', משהו תפס ועבד".

בת-אל: "בדומה לרומי, גם אני כתבתי שירים למחברת, אבל מה שכן-גדלתי כמו 'חננה'. הייתי תלמידה טובה ותמיד הייתה את האהבה למוזיקה, אבל ידעתי שאני צריכה לסלול דרך בטוחה. בצבא שירתתי במשך שבע שנים, הייתי לוחמת בהגנה אווירית, אחר כך גם קצינה וכשהשתחררתי, תמיד נכנסתי לאולפנים, ניסיתי לפרוץ פה ושם ותמיד היו הבלחות, אבל באיזשהו מקום היה מסלול מוגדר שלא יצאתי ממנו. אחרי הצבא, גם למדתי תקשורת ועיתונאות בבית ספר 'כותרת' שהיה קיים בעבר ובסמסטר האחרון, עזבתי את הלימודים, שברתי את הלב להורים שלי, התחלתי להשקיע בעולם של המוזיקה ולראות איך אני מוצאת בו את עצמי. בהמשך הדרך זהר ואני נפגשנו כשהוא עוד היה מפיק, אני הייתי זמרת אולפנים והתחלנו לעבוד על שירים ביחד, כי ראיתי שהתפיסה המוזיקלית שלו מעניינת. התחלנו לעבוד ביחד, התאהבנו, יצרנו צמד והיום אנחנו הורים לשתי בנות ותינוק". 

זהר: "אם לומר את האמת, הכיוון שלי בעבר היה אחר לגמרי, כי למדתי הנדסת מכונות ב-'טכניון' והייתי ממש באמצע של התקופה הזו. יום אחד, אחד החברים שלי השמיע לי מוזיקה אלקטרונית מפסטיבל 'טומורולנד', התאהבתי במוזיקה הזו ואחרי כמה זמן התחלתי לתקלט במסיבות ומועדונים בכל הארץ. בגיל 22 הבנתי שאני רוצה גם לדעת ליצור את המוזיקה עצמה, אז התחלתי גם להפיק ואציין שבהתחלה הייתי מפיק מחריד! כי לא כל כך ידעתי מספיק טוב את העבודה. בגיל 24, הכרתי את בת-אל ומכאן התחיל הסיפור של 'Small Tok'". 

שלושתיכם שחררתם שיר משותף בשם "Coming Out". מה הסיפור שעומד מאחוריו? 

בת-אל: "זהר ואני גרנו שנה וחצי בתאילנד בשביל לטייל בעולם, לפני ארבעה חודשים חזרנו לארץ, שזו תמיד הייתה המטרה. כשהבנו שזה קורה, שאלנו את עצמנו כמפיקים: 'איזה ערך אנחנו יכולים להביא מלבד לעשות מוזיקה טובה?' מכאן, מנהל אמנים בשם עידן ברנקל, המליץ לנו על רומי והתלהבנו ממנה, אז החלטנו שאנחנו רוצים לעבוד איתה על שיר. הכתיבה בהתאם לקול של רומי, יצרנו סקיצה, שלחנו לה ואחרי שחזרנו לארץ, פתחנו אולפן בבית והזמנו את רומי, כי ידענו שהיא יכולה להוסיף דברים מבחינה ווקאלית וסיימנו את כל העבודה בסשן אחד, כי היה וויב טוב. מהרגע הראשון של הסקיצה ידענו שהולכת להיות פה יציאה ממש מגניבה". 

זהר: "היתרון הגדול שלנו בישראל הוא הקשר שלנו לחברות תקליטים בחו''ל, כי צברנו קשרים עם כמה חברות במהלך השנים וחיפשנו אמנים לעבוד איתם. ל-'Coming Out' קיבלנו כן משלוש חברות תקליטים שונות אחרי ששלחנו אותו וזה לא קורה הרבה, אז משהו בשיר באמת הזה באמת נתפס. בסופו של דבר, הלכנו עם הלייבל הבינלאומי של 'וורנר מיוזיק'-'בלקן רקורד' וידענו שאנחנו עושים עבודה טובה, אבל אנחנו מתעלים על עצמנו". 

רומי: "באותה התקופה הייתי בחופשה בפורטוגל עם חברות וקיבלתי הודעה מעידן על כך שיש צמד שעושה מוזיקה אלקטרונית מגיע לישראל ומעוניין לעבוד איתי. כמובן שהתלהבתי ישר, למרות שאני לא עושה מוזיקה אלקטרונית בדרך כלל אלא יותר פופ ורוק, אבל שמעתי את המוזיקה ואמרתי: 'יאללה! למה לא לנסות? אפשר לעשות הכל מהכל', וגם כיף להכיר אנשים חדשים שאוהבים את מה שאתה אוהב לעשות. הכל היה כמו פינג פונג, כי בת-אל שלחה לי מילים, אני שלחתי מילים חזרה… כך בעצם נוצרה הסקיצה הראשונית. כשבת-אל וזוהר היו בחו''ל, בהתחלה הלכתי להקליט באולפן אחר וכשחזרו לארץ הלכתי להקליט באולפן שלהם וסיימנו את כל השיר. המטרה שלי תמיד הייתה לשים שיר שלי בלייבל מסוים ואני זוכרת, שישבתי עם הבן זוג שלי בבית קפה, שמעתי ששלוש חברות תקליטים מעוניינות בשיר שלנו, צרחתי, קפצתי מהתרגשות ואנשים גם הסתכלו מהצד ולא הבינו מה קורה. ממש מטורף שהשיר הזה הצליח לפגוע". 

בת-אל מוסיפה: "אספר  לך גם ששמענו שהשמיע את השיר הזה בפסטיבל הדראג 'One Night Only' והמסר שלו לא מכוון לנושא הגאווה, אבל אנחנו תומכים בו בצורה מלאה. יש לנו אתגר טיקטוק עם כוכבת אורחת שהיא גם אחותי הקטנה, ליטל לכטמן כהן שרקדה ב'רוקדים עם כוכבים' עם אוראל צברי, אבי אבורומי וקובי מימון".  

-רומי, את כותבת ומבצעת שירים שנוגעים לחייך האישיים. מה בעיקר חשוב לך שהמאזינים שלך ידעו עלייך דרכיהם? 

"מאוד חשוב לי להעביר את המסרים שיש לי לומר וזה בעצם למה אני עושה מוזיקה. יש תקופות, שבהן אני יכולה להאזין לשיר של בילי אייליש ולהתחבר למסרים שהיא מעבירה, אז כאמנית אני רוצה להיות במקום של האמן שמישהו אחר שומע, רוצה לגעת בלבבות של אנשים אחרים כשהם מרגישים עצובים או שמחים ושאוכל ללוות אותם. חשוב לי להעביר את התהליכים שאני עוברת בחיים, את החוזקות שלי, את הדברים שאני מאמינה בהם, את הדברים שאני חושבת עליהם ולתת לאנשים השראה. אני מספרת על עצמי כמה שאפשר ונורא קשה לי לעשות את זה בדיבור, אז יותר קל לי להעביר את הסיפורים דרך המוזיקה".   

-זהר ובת-אל, כצמד מוזיקלי שהוא גם זוג נשוי, עד כמה זה מקשה או דווקא עוזר לשלב את החיים האישיים עם העבודה?

בת-אל: "יש בינינו דינמיקה מדהימה ואתה צריך לפגוש אותנו בכדי להבין את זה. כשהתחלנו לעבוד ביחד מאוד נזהרנו מפני השילוב הזה, ואספר שגם בהתחלה לא רציתי לצאת עם זהר משום שהוא מוזיקאי ורציתי לצאת עם מישהו שהוא לא כזה, אבל בסופו של דבר השילוב היה בלתי נמנע. האולפן שלנו זה גם המקום שבו הריבים הקשים שלנו קורים, בעיקר ריבים מקצועיים ואני לא יודעת לשים את ההבדל בין הקריירה המוזיקלית לבין ההורות ולבין הנישואים, אלא שהכל בינינו שיתוף פעולה אחד גדול ואנחנו משלימים אחד את השני. אין לי בעיה לכתוב שירים למישהו אחר, אבל במובן של לעשות את הדרך כאמן ולדבוק בתשוקה למוזיקה, אני לא רואה דרך אחרת לעשות את כל הדברים האלה בלי זהר". 

זהר: "מוזיקה זה המקצוע שלנו ואנחנו כל הזמן ביחד, כל הזמן הורים, כל הזמן בזוגיות ופשוט 24/7 נמצאים ביחד, לא רואה שום בעיה בזה. גם כשאני מפיק שירים לאמנים אחרים אני מתייעץ עם בת-אל, שואל 'האם אפשר לעשות דברים אחרת?' ותמיד יש את האינפוט הזה מהצד השני, ככה שאי אפשר לעשות כאן הפרדה". 

-לצד הפנים להצלחה בחו"ל - חשובה לכם גם ההצלחה בארץ?

בת-אל: "ברור שחשובה", משיבה בת-אל. "אני אוהבת שלייבלים בינלאומיים פונים אלינו, אבל יש צביטה קטנה בלב, כי דניס לויד אמר שלאמא שלו לא היה מושג מה הוא עושה בחיים, עד שלא ראתה כתבה עליו ב-'Ynet' ואמרה: 'הבן שלי זמר', אז גם אני מרגישה ככה. מבחינתי, כתבה כזו תהיה רק עבור ההורים שלנו, כדי שיראו שהצלחנו ויש אנשים ששואלים אותנו: 'מי אתם? אני מכיר אתכם?', אבל יש לנו קריירה ולא צריך להתנצל על זה שאתה לא מוכר ברחוב, למרות שתמיד כיף לקבל הכרה וזה עושה לנו טוב".

זהר: "בת-אל ואני מראש פנינו לחו''ל, אבל המשפחות שלנו בארץ, החיים שלנו בארץ ובת-אל גם הייתה קצינה בצבא, אז אנחנו הכי ישראלים שיש. פנינו לחו''ל כי ידענו מההתחלה שהז'אנר שלנו מתאים לשם, אבל גם ההצלחה בארץ חשובה לנו מאוד".   

רומי: "בטח שחשובה לי ההצלחה בארץ", משיבה כך גם פלג. "כשהייתי בת 10 גרתי במשך שנתיים בהולנד, למדתי בבית ספר בינלאומי ואחרי השנתיים האלה הבנתי כמה ישראל זה המקום שלי מכל הבחינות, אם זה מבחינה משפחתית, אם זה מבחינה חברתית ויש פה קסם אחר שקורה. ישראל זה הבית שלי, זה המקום שגדלתי בו, המקום שהכי מקבל אותי והמקום שאני הכי שייכת אליו. תמיד רציתי שהמוזיקה שלי תצליח בארץ, אבל מה-7.10 כשראיתי שחברים שלי נחטפו, הלכו למילואים, נפצעו ונהרגו כדי להגן עליי, הבנתי עוד יותר שאין לי בית אחר".  

בת-אל מוסיפה: "היית צריך לראות תגובות של אנשים שאמרו לנו: 'מה יש לכם לחזור?!', 'אתם מחזירים את הילדים לפיצוצים', ולך תסביר להם דברים שהם מעבר לשיקולים האלה מהמקום של להיות אמא, ולהבין שפה אני הולכת לגדל את הילדים שלי. פה אנחנו יודעים מי אנחנו, מה אנחנו אוהבים וישראל זו לא רק אדמה אלא תרבות, כי אנשים יוצרים כאן תהילה, ממשיכים לדבר עברית וישראל על אדמתה ועל תרבותה, היא המדינה שאני בוחרת לגדל בה את ילדיי. ה-7 באוקטובר לא עשה לנו לבטים במובן הזה אלא ההיפך, ובאופן כללי תמיד הייתי מאוד ציונית, דאגתי שיהיה לי שירות צבאי טוב ואותה השבת הוכיחה שאנחנו עם חזק והראה כמה חשוב שנהיה ביחד. השיר 'Coming Out' יצא יומיים לפני שהשבות רומי גונן, אמילי דמארי ודורון שטיינברכר חזרו לישראל, אז לא במכוון המסר של שם השיר הזה יצר חיבור נפשי בין שני המקרים ונוצר קליק מדהים".  

-מה לגבי אירוויזיון, זה משהו שמעניין אתכם?

בת-אל: "האמת ששלחנו שיר לוועדת בחירת השיר לאירוויזיון לפני שעדן אלנה ייצגה אותנו, אבל לא התקבל והאירוויזיון זה בהחלט שלנו. אנחנו פה בשביל ליצור ובדרך אומרים כן להכל".  

זהר: "אירוויזיון לגמרי מעניין אותי כי אני חושב שהמוזיקה של בת-אל ושלי מתאימה לתחרות הזו, בין אם זה מבחינת ההפקה ובין אם זה מבחינת הכתיבה".  

רומי: "ברור שכן!", מכריזה פלג. "קודם דיברנו על כך שישראל זה הבית ומה יותר גדול מלייצג אותה? אז אירוויזיון זה אחד החלומות הכי גדולים שלי". 

רומי מספרת כי נציגתנו לאירוויזיון בבאזל שבשוויץ, יובל רפאל, הייתה איתה באותה חטיבת הביניים.  

"יובל הייתה שנה מעליי, התלהבתי כשראיתי אותי בטלוויזיה ואני חושבת שהאירוויזיון הוא המקום בשבילה. לדעתי יובל תעשה אותו בצורה הכי טובה שאפשר והיא פשוט כמו פייה על הבמה". 

-קל או קשה יותר להצליח כישראלים בחו''ל, והאם בכלל יש השפעה להצלחה או אי הצלחה בגלל הזהות שלכם?

בת-אל: "אני חושבת שזה לא קשה לנו, בעיקר בגלל שאנחנו נותנים למוזיקה לדבר ומה שגילינו לפחות מהמוזיקה שאנחנו עושים, שלאנשים אכפת מהמוזיקה ולא מאיפה אנחנו. החתמנו בעבר שיר בלייבל שהוא חצי אירני חצי הולנדי, 10 שירים אחרונים שהוצאנו גם נוספו לפלייליסט רשמי ב-'אפל מיוזיק' בטורקיה ובאופן כללי, אנחנו עובדים עם אנשים מכמה מקומות בעולם, אם זה משוויץ, אם זה מדובאי ומכל מיני מדינות, יודעים מי אנחנו ומה אנחנו. כשקולגות ואנשים אומרים לנו: 'Merry Christmas', אנחנו מגיבים: 'Happy Hanukkah' ובאופן כללי, אני בעד שלום".   

זהר: "תשמע, בעולם המוזיקה האלקטרונית יש מעט מקום לפוליטיקה, זה פחות מעניין אנשים ולנו באמת אין בעיה עם שלום". 

רומי: "אני לא חושבת שיש דבר כזה קשה או פחות קשה במובן הזה. כמו שאמרתי קודם, אם אתה מספיק רוצה ותתמיד-תצליח. אישית יכולה להגיד שבניסיונות לשגר את המוזיקה שלי לכל הכיוונים, אני מקבלת תגובות בחו''ל יותר מאשר מבארץ, שלזה לא ציפיתי. הקהל הגדול שלי ב-'ספוטיפיי' למשל מגיע מברזיל, מארצות הברית, ממקסיקו ואשמח שהוא יהיה גם מהארץ. כמו שבת-אל וזהר אמרו, אנשים בחו''ל שמתעסקים במוזיקה עצמה, פחות מתעניינים במה שמסביב וברגע שאנשים שומעים משהו שאוהבים, הם מוסיפים אותו לפלייליסט וממשיכים לשמוע". 

-עם איזה אומן בחו"ל הייתם רוצים לעבוד?

רומי: "עם בילי אייליש, כי היא פשוט מטורפת. לבילי יש מוזיקה מיוחדת, היא בן אדם מיוחד וסופר אשמח לעשות איתה שיתוף פעולה ביום מן הימים. לי חשוב להעביר את המסרים דרך המוזיקה, ומה שתופס אותי אצל בילי זה שהיא מעבירה את הדברים שהיא רוצה בצורה אומנותית, וזה מורגש בקליפים שהיא מוציאה וסאונדים שמוצאת לנכון לשים בשירים. כל הדברים האלה גורמים לשבת, להקשיב לשיר והחיבור אליה הוא בדיוק מהסיבה שהיא מוצאת את הדרך להשפיע על אנשים". 

בת-אל: "הייתי שמחה לעבוד עם ברונו מארס ,כי הבן אדם פשוט חי ונושם ומוזיקה. בשביל ברונו מוזיקה זה הדבר הכי חשוב ורואים שהיצירה שלו נובעת מאהבה מוחלטת למוזיקה מעבר לכישרונות, אז אני רוצה לעבוד עם בן אדם כזה שאני מזדהה איתו במקום הזה, כי זו המהות שלי".

זהר: "הייתי רוצה לעבוד עם דיג'יי טייסטו, כי הוא ממש מפיק בכל הקשת של המוזיקה האלקטרונית, החל מטראנס ועד פופ. טייסטו המציא כל כך הרבה ז'אנרים בהפקות שלו והוא מוביל את העשייה הזו כבר המון שנים, אז בעיניי אין מישהו ראוי יותר ממנו לעבודה משותפת".  

אחרי שצברתם לעצמכם הישג מכובד לאור הקריירה הבינלאומית. מה הנקסט גול הגדול  שלכם?

רומי: "החלום שלי הוא להחתים את עצמי בלייבל או בחברת תקליטים בינלאומית. אני חולמת להמשיך להוציא שירים, להגדיל את החשיפה שלי גם כאן בארץ, לעשות כמה שיותר הופעות ופשוט להמשיך את מה שאני עושה, כי מוזיקה עושה לי טוב על הלב. הכי כיף בעולם לקום בבוקר, לעשות את מה שאני אוהבת ובשביל זה בחרתי ללכת למוזיקה".  

בת-אל וזהר ביחד: "המטרה שלנו היא להופיע בפסטיבלים גדולים בחו''ל, בארץ והמטרה הכי גדול שלנו על השולחן זה שהשיר הבא יהיה גדול יותר מהשני ולגדול משיר לשיר".