הקיץ והחופש הגדול החלו השבוע באופן רשמי לכל התלמידים ברחבי המדינה, ובזמן שאתם מחפשים מסיבות, הופעות, טיולים ושאר ירקות לצאת אליהם - ריכזנו עבורכם את המיקסים שיקפיצו לכם את מצב הרוח לתחילת החופש. מוכנים?

עוד במדור המוזיקה של פרוגי:

• צפו: אדם לוין בדרך לבית חולים
• הכירו: "The Dead Daisies" / הסופר גרופ של הרוקנ'רול
• אחרי המצדה: דיוויד גואטה בדרך למערב הפרוע

Naxxos - New Orleans

ניכר כי היוצר רוצה לעשות לנו את הקיץ הכי טוב שאפשר. נאקסוס הפיק שיר אלקטרוני שזכה לקידום ב-"Spinin' Deep". השיר עצמו טרופי, קליל ורגוע. מומלץ לשמוע בים, וגם הסגנון, האוס דיפ, מגביר את תחושת הרוגע והשלווה. הקטע הווקאלי נעים וקליל, אך אט אט מקבל תסמיני בלוז עקב צלילי הסקסופון. לפתע נשמע "White Noise" שקצת הורס את התחושה של השיר, והשיר מתחיל לקבל קצב בזכות הקיקים המעולים שהוסיפו לו. נוספים עוד כמה צלילי מוזיקה נחמדים וקלילים, והשיר מתחיל לקבל גוון רגוע יותר ויותר. השיר האלקטרוני נוגע בשני סגנונות מוזיקליים מגניבים שהם בלוז ודיפ האוס. זה מה שיפה במוזיקה אלקטרונית – הכול נשמע מודרני ומגניב יותר. שמעו והחליטו!

דירוג המערכת: ★★★★

Tom Tyger - Alderaan

כבר לפי ההתחלה ניתן להבין שמדובר בסגנון אלקטרו בסיסי. השיר פותח בעלייה ומנגינה מתגלגלת שעולה לאט לאט ובסוף נעלמת. במקביל, מצטרפת מנגינה נוספת, מתוקה וממכרת לחלוטין. מגיעה העלייה ואז הדרופ שנשמע ממש כמו דרופ של סנגון אלקטרו אך הוא מרבה להקפיץ. אחר כך, מגיע הבית השני שהוא חמוד ומתוק אף הוא, וביחד אליו מצטרפת מנגינה שונה לחלוטין מן הבית הראשון. מגיעה העלייה שהיא גם שונה לחלוטין מהעלייה הראשונה ואז הדרופ מגיע. הדרופ מרבה להקפיץ וממכר אף יותר מן הפעם הראשונה. לא בטוח אם השיר פשוט ובסיסי מדי בהתחלה או שלוקח זמן להיכנס לטמפו האלקטרוני של הטראק. מדובר בטראק קליל ומקפיץ בו זמנית. חושבים אחרת?

דירוג המערכת: ★★★

Alex Kenji ft. Dacia Bridges - I Feel

נותן הרגשה של הליכה אלקטרונית בג'ונגל ועם זאת טעון שיפור. מתחיל באופן קליל ומזכיר סמבה בשל הקצב המהיר. עם התפתחות השיר יש קטע ווקאלי שמתפתח לשירה כושלת, אבל יש בשירה הזו גוון עמוק. השירה מלאה בפילטרים וכמעט שלא מבינים על מה הקטע הווקאלי מבוסס. המנגינה רגועה וקצבית, וכך גם צלילי הרקע החביבים. הדבר היחיד שאפשר להבין בבירור זה את צירוף המילים "I feel", וכל השאר נבלע בתוך הפילטרים. אחרי הקטע הווקאלי מגיעה מעין עלייה אפלולית שכזו, ומשתנה כל האווירה בשיר.

אולם, שוב חוזר הקטע הווקאלי ביחד עם המנגינה ושוב הם לא בתיאום מבחינת קצב. לאחר הקטע הווקאלי נשמעת רק המנגינה שהיא נחמדה ובסיסית למדי. נדמה כי בנו את השיר רק על בסיס שהוא המוזיקה שנשמעת כל הזמן והוסיפו פשוט חלק של עלייה וחלק של קטע ווקאלי. מדובר בשיר בעל פוטנציאל מבחינת הבסיס, אך עדיין דרוש השקעה. "Spinin' Records" מתחילים לפשל עם הטראקים שלהם בזמן האחרון, אף על פי שהם השיקו מלא יצירות למופת. לסיכום, יצא להם טראק מאכזב, מה דעתכם?

דירוג המערכת: ★★★

R3hab - Samurai - Tiësto Remix

זאת לא פעם ראשונה ש-"Spinin' Records" לוקחים רמיקס של יצירה מפורסמת של אחד מהדיג'יים המובילים בעולם. במקרה הזה הם בחרו לשווק את היצירה המעובדת של "Tiësto" לטראק של "R3hab". ההתחלה נפתחת בלופים עמוקים המזכירים סצנת מתח מן הסרטים, ולאט לאט מגיעה העלייה שפוצחת אף היא במתח. העלייה מתגברת ונוספים אליה גם קיקים מפציצים. משם, יש ירידה ללא דרופ ומתחיל הבית הראשון. מעין מעבר מפזמון לבית ראשון בשירים. ישנה מנגינה רגועה וקיצית שבבת אחת הופכת לקצבית בזכות הקיקים שמוסיפים לה, ואז שוב מגיעה העלייה. בין העלייה לדרופ יש אמירה מאוד מהירה ומלאה בפילטרים, ואז הדרופ מתחיל להפציץ ו"להרעיד את האדמה".

הדרופ מתחיל לרדת ולהיעלם, וכך נכנס הבית השני עם אותה המנגינה של הבית הראשון. שוב, בבת אחת יש קיקים והמנגינה משתנה למשהו קצבי יותר ומטורף יותר. בלי שנשים לב נכנסת העלייה המטורפת וכך גם הדרופ שהם גם לא השתנו. אפשר להרגיש כבר את תחושת המיצוי בטראק ורוצים כבר להעביר לאחד אחר. אולם, מגיעה הסוף שמזכיר מעט את הבתים אך הוא מלווה בשכבה או שניים של שכבות מהדרופ והעלייה. נראה כי עובר על "Spinin' Records" משהו? הם מאבדים את התהילה שלהם עם היצירות העכשוויות. יכול להיות שמדובר בהתפחות של סגנון אלקטרוני חדש? מה אתם חושבים? האזינו וקבעו!

דירוג המערכת: ★★★★

Ummet Ozcan - SMASH!

לא משנה כמה היצירה תהיה גרועה, המנגינה הזאת כובשת! לפי ההתחלה אפשר להבין שמדובר בטראק חולני ומטורף. מגיע הקטע ווקאלי הסוחף שהוא "Turn It Off", ואט אט הוא עולה ועולה עד שמגיעה המנגינה. המנגינה מזכירה שירי האוס מפורסמים וקצביים לגמרי, ביניהם המפורסם ביותר: Martin Garrix – Animals. המנגינה סוחפת, קליטה, ממכרת ומה לא. אפשר לשקוע עמוק בתוך המנגינה ולרקוד בלי לחשוב על אף אחד. היה מתאים אם במנגינה יהיו מחיאות כפיים בתור קיקים, וזה אכן מה שקורה.

אם נראה שהיצירה לא יכולה להיהרס או להיות גרועה יותר, היא ממשיכה להפציץ ולא נותנת לנו רגע אחד של שעמום! אותה העלייה מגיעה עם אותו הדרופ, אך זה רק ממשיך להקפיץ אותנו ולהרים את הידיים למעלה. הבית השני מגיעה עם מנגינה שונה לגמרי. המנגינה קלילה, קצבית, מתוקה ומזכירה קצת דיפ האוס. ומשם מגיעה העלייה השלישית כבר ואחריה הדרופ המטורף, שוב. השיר מגיעה לקיצו ואני הולך לשמוע אותו שוב, בשביל ההנאה. אי אפשר להתאכזב מהיצירה הזאת. מה אתם אומרים?

דירוג המערכת: ★★★★★(!★)