שלוש שנים עברו מאז אלבומו הקודם של עברי לידר, "מישהו פעם", שזכה למעמד של אלבום זהב והצלחה ענקית ברחבי כל המדינה. שלוש שנים שבהן עברי גדל, התפתח מוזיקלית ונפתח לעוד תחומים, ביניהם שיפוט בתכנית הריאלטי המוזיקלית "אקס פקטור", עבודה על אלבום חדש להרכב TYP עם החבר הטוב ג'וני גולדשטיין, ועכשיו גם אלבום סולו שמיני, "האהבה הזאת שלנו".

עוד במדור המוזיקה של פרוגי:

• השבוע במוזיקה הישראלית: טור שבועי
• התקבלתם: הזמרים שהיינו רוצים שיהיו שופטי ריאליטי

באלבום הקודם אולי ראינו שירים שמוקדשים ישירות לבן הזוג לשעבר של לידר, "יאן", אבל האלבום הנוכחי הרבה יותר אישי והרבה יותר מתעסק בעברי עצמו, בתקופה האחרונה שלו ובפרידה מבן הזוג, שללא ספק השפיעה על תהליך הכתיבה של השירים.

אפילו שאת רוב השירים הוא כבר כתב הרבה לפני שהשניים נפרדו, האלבום נפתח בשיר הנושא "האהבה הזאת שלנו", שמתאר בדיוק את זה, החלומות והשאיפות, אלו שהכי מאכזבים אותך כשהם לא מתגשמים. מערכת יחסים עם המון ציפיות, וכשהמציאות באה ודופקת על הדלת, מבינים שאתה מבודד מדי. השיר הבא הוא "קרוסלה", שיר ששונה מהקודם אבל ממשיך את הקו שלו ונותן תחושה מסוימת שרק מתגברת במהלך האלבום.

השיר הבא הוא הסינגל השלישי, "מקום ליותר", שיצא ממש רגע לפני צאת האלבום. השיר הזה מתאר את הפחדים וההתרחקויות שיש במערכות יחסים, אלו שמפרקות אותה בלי בכלל לשים לב, בדיוק עם המילים "סיבים דקים של פחד, שהחזיקו אותנו ביחד", שפותחות את השיר. גם כאן עוברת ההרגשה של התחלה חדשה של משהו, לאחר שהקודם פשוט לא צלח. השיר הבא הוא "לרגע אחד או תמיד", שמתחיל קו חדש באלבום - החלום להיות הורה.

בשלוש הרצועות הבאות, "לרגע אחד או תמיד", "הילד שלי" ו-"הילדים של העולם", מועבר מסר חד וברור מצדו של לידר: להיות אבא, לגדל משפחה. כשהראשונה נוגעת באכזבה מהמציאות, כשהחיים לא עובדים כמו שרוצים ומהריגושים של ההורים כנראה; "שנאתי הכל, אז כתבתי שירים", השנייה מתעסקת בכל מה שהוא רוצה בשביל הילד שלו, עולם טוב יותר; "לילד שלי יהיה העולם, נקי משנאה בין בני האדם".

השלישית, קצבית יותר וחמה יותר, על להתקדם הלאה בחיים, ולעשות משהו נפרד מכולם, כשהילדים של העולם "קופצים לפי הקצב", וחיים בזרם כלשהו. מצד אחד כאילו מתעסקים ברצון שלו להיות חלק מהזרם כולו, ולהיות אחד בין כולם, ומצד שני ברצון להיבדל מכולם ולהיות מיוחד וייחודי בחברה שלנו.

>>> הצטרפו עכשיו לפייסבוק של פרוגי! <<< 

משם מגיעים ל"מה אתה אומר", שמתחיל גם הוא תפנית מסוימת בכיוון העלילתי של האלבום, אחרי שהחלק הראשון שלו התעסק בהתפרקות מערכת היחסים והתחלה חדשה, והשני ברצון להקים משפחה ולהיות הורה, החלק הזה מתחיל גם בהתחלות חדשות ובאהבות חדשות, דבר שממשיך יחד עם הרצועה הבאה "אלפי תמונות של המפל", שהיא קצבית ורוקיסטית יותר, על שינוי הרגלים והתחלות של דרכים חדשות בחיים. 

אחרי זה מגיעים לאחד מהשירים הכי טובים באלבום, "ילדות והעיר הגדולה", שמתעסק יפה בסוג של מציאות עגומה של ימינו, על דור שגדל לפי פס ייצור ברור, נוער מסיבות ופעולות לא מחושבות, ומרגיש כמו עקיצה מסוימת על פרשת הזמר המפורסם, של נערות שמתמכרות להנאות שהן אפילו לא מבינות, "מה שאת נותנת מותק, הוא ייקח, אותך". השיר הבא הוא סינגל הבכורה של האלבום, "הכל בוער", שפותח לנו את סיום האלבום בצורה מעולה, עם הרצון להתחיל מחדש ולבנות משהו חדש אחרי שהקודם נהרס והתמוטט, נשרף ומת.

הרצועה האחרונה היא "קר קר", דואט מקסים שמסיים בצורה מאוד יפה את האלבום, ומרגיש כמו סוג של דיאלוג בין בני זוג אוהבים, שרבו ועכשיו מנסים לגשר, להשלים ולהתעסק בפערים ביניהם; "אתה קר קר, מנוכר, את אומרת ובוכה". בסופו של דבר אלבומו החדש של עברי, הוא אלבום בוגר יותר, שמתעסק בדברים שבאמת מפריעים ומעסיקים אותו, זוגיות, משפחה ובעיקר אהבה. ואנחנו ללא ספק אהבנו וממליצים עליו לכל מי שמחפש אלבום חדש להאזין לו. האלבום יושק במסגרת סיבוב ההופעות החדש "האהבה הזאת שלנו", ביום שישי הקרוב, ה-13 בפברואר, בהיכל התרבות בתל אביב. ציון: 9/10.