"אף אחד לא נשאר אדיש": פסטיבל Life in color בישראל!
ביקשו מאיתנו לבוא בלבן ואמרו שבפסטיבל יידאגו לזה שנחזור הביתה לא יבשים וצבעוניים מאוד. החלטנו למרוד ולבוא בשחור, אז איך עדיין חזרנו מלאים בצבעי הקשת? יצאנו לסקר את פסטיבל הצבע העולמי, "LIFE IN COLOR"
40 מדינות כבר חוו את החוויה החד פעמית הזאת ולפני מספר ימים הגיע תורנו. אחרי הולנד, ארצות הברית, איביזה, קנדה, ארגנטינה, קוסטה ריקה ועוד גם ישראל נכנסת לרשימה! פסטיבל LIC, או בשמו המלא "Life in color" הוא בעצם פסטיבל ענק מבית היוצר של tomorrowland המשלב את מיטב הדיג'יים בעולם יחד עם תותחי צבע גדולים, נערות גומי, מדענים משוגעים על הבמה, אש והרבה מאוד רעש. במובן החיובי של המילה.
עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:
- מפתיעות: פיפת' הרמוני מגיעות אל המסך הגדול!
- לא הכל מן אללה: איזי בקליפ מרגש במיוחד
- תדהמה: מרטין גאריקס עוזב את ספינין רקורדס
הציפיות מהפסטיבל היו גדולות מתמיד, כיאה לפסטיבל בין לאומי שלאחר המתנה רבה מגיע סוף סוף לארץ. שמות האומנים שיופיעו בפסטיבל נחשפו לאט לאט, וביום חמישי כולם הגיעו אל הלוקיישן המטורף, פארק נחל חדשה בהתרגשות רבה. בכניסה לפסטיבל חולקו משקפי פסלטיק גדולות כדי להגן על עיני הקהל מהצבע, מה שהכניס את כולם לאווירה וגרם להם להרגיש שהערב יהיה שונה מהרגיל.
הכל התחיל בדיוק בזמן, מה שכמעט לא קורה בישראל, אז הניחוח של חו"ל התחיל כבר כאן – בשעה 21:30 בדיוק עלה Dj VNM. אחריו עלו אחד אחרי השני teamworx ,riot ו-carnage שהקפיצו את כולם ולא השאירו אף אחד אדיש. החגיגה האמיתית התחילה בשעה 2:00, כשעל הבמה עלה הדיג'יי האהוב עלינו עם דגל ישראל בידיו – לא אחר מאשר אסף ברגר או בשם הבמה שלו, בורגור. כדי לתת קצת תחושת ישראליות לפסטיבל העולמי בורגור דאג לשלב שירים עם נגיעה ים תיכונית ולשתף את הקהל בכמה הוא שמח לחזור שוב הביתה, לישראל. אם לרגע שכחנו מה זה דאבסטפ, בורגור שז'אנר הדאבסטפ הוא המגרש הביתי שלו הזכיר לנו מהו דאבסטפ אמיתי.
כעבור שעה וחצי אינטנסיביות במיוחד, עלה האחד והיחיד, ניקי רומרו, שנמצא בעשירייה הפותחת ברשימת ה-DJ המובילים בעולם. זכינו לשמוע את כל להיטיו הגדולים והיה ניתן לראות את האהבה שהדיג'יי המצליח רוכש כלפי ישראל. את הערב סגר לא אחר מאשר Crystal lake. בסוף הפסטיבל, ההפקה דאגה לשאטלים שיצאו מאיזור הפסטיבל אל הרכבת ולמרות שההליכה אל עבר השאטלים הייתה מעט מייגעת וצפופה, בסופו של דבר לאף אחד לא היה אכפת. הרכבת חזרה הביתה הייתה צבעונית מאוד ומלאה בנערים ונערות שרק דיברו על כמה שהם נהנו והספיקו בערב אחד לא ארוך במיוחד. מקווים שנתראה שוב בקרוב.
קבלו את התמונות הכי שוות מהפסטיבל:
|