הפעם ב"מחזירים את הראפ לרחובות"; שחר סאול עוד לא בן 22 והוא כבר הספיק לא מעט ברחבי תל אביב, אבל הוא לא מסתפק בזה וחולם שכולם בישראל ובעולם יכירו את המוזיקה שלו. ישבנו איתו לריאיון אחד על אחד כדי לגלות איך הצבא קידם אותו במוזיקה ומה הטיפים שלו לנערים צעירים שרוצים להכנס לתעשייה. 

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• תל אביב, ישראל ומעבר: הקאברים המיוחדים לטודו בום
• קארה דלווין בפסקול ויוצא וואן דיירקשן בשיר ראשון
• לוקאץ': "חלום חיי לקבל תגובה מגל גדות"   

איך הגעת לעולם המוזיקה?
ממש כמו שהגעתי לעולם. אני בן אדם שמוזיקה תמיד הייתה צד מאוד עיקרי בחיים שלו, הבנתי את זה בגיל מאוד קטן. אמא שלי תמיד הייתה שומעת בבית מוזיקה שחורה ולא הייתי מבין אנגלית אבל הייתי מחקה את המילים בשירים. אמא שלי הייתה בטוחה שאני כבר יודע את השפה ומבין הכל למרות שהייתי זורק פשוט שטויות.

וכבר אז ידעת שתעסוק בעולם הזה גם בעתיד?
שגרה אף פעם לא עניינה אותי. אף פעם לא רציתי ללכת ללמוד ולהפוך לרופא או משהו כזה, רציתי משהו אחר. כשהייתי בן 14 הייתי יושב בבית על הwindows 95 ועושה ביטים במחשב שנשמעו כמו 'בום, בום, טראח', מקליט את עצמי עם המיקרופון של הסקייפ. היה לי איזה שישה או שבעה שירים שהקלטתי ואז פתאום המחשב שלי קרס והכל הלך לאיבוד. זה ממש ביאס אותי, נכנסתי לדאון ולקחתי הפסקה מהמוזיקה לכמה שנים. כשהתגייסתי לנח"ל בצבא התחלתי לכתוב קצת טקסטים ולהתעסק בזה שוב. כשהבנתי שזה מה שאני רוצה התחלתי לעבוד מהר, כיום יש לי 20 שירים שמתוכם 14 כבר בחוץ.

ומה גרם לך לקחת את המוזיקה ולהפוך אותה למשהו רציני, לא לתחביב?
לפני שנה וחצי בערך ישבתי באיזשהו בר ופגשתי חבר שהיה החבר הכי טוב שלי עד כיתה ז' ומאז לא יצא לנו להיות בקשר, צוקוש. בהתחלה כשראיתי אותו היינו קצת בשוק כי לא התראנו המון שנים ואז התחלנו להתעדכן אחד בחיים של השני והוא סיפר לי שהוא מתעסק במוזיקה. סתם כדי לשבור את הקרח אמרתי לו שאני כותב ושיש לי כמה טקסטים כתובים מוכנים בפלאפון, לא באמת חשבתי שייצא מזה משהו, פשוט חיפשתי מה להגיד. צוקוש אמר לי: "וואלה, מגניב. אני מסיים את המשמרת עוד חצי שעה, רוצה שנזרום ונראה אם משהו יכול לצאת מזה?". חיכיתי שהמשמרת שלו תסתיים והלכנו אליו, ישבנו משתיים בלילה עד שמונה בבוקר למחרת, הקלטנו שני שירים וזה היה נשמע פשוט טוב. פעם ראשונה ששמעתי את עצמי לא במיקרופון של סקייפ, והבנתי שחזרה לי כל התשוקה לעשות את זה. מאז נכנסו ללופ משוגע של עבודה ביחד.

יש בינינו חיבור טוב מאוד. את כל האלבום שלו הקלטתי אצלו ואנחנו כל הזמן עובדים ביחד, שנינו עושים הכל ביחד, שרים ביחד, יוצרים ביחד. אנחנו לא צמד כמו סטטיק ובן אל, אבל יש שותפות מלאה ועבודה הדדית. 

©גיא דואניס

לא מזמן השקת את האלבום הראשון שלה. איך היה? התרגשת?
וואו, היה פשוט מדהים. לא ציפיתי לכזאת היענות. בהתחלה היה לצוות קצת חששות בנוגע לאם יש מספיק קהל כדי לערוך השקה, אבל אמרנו לעצמנו; "למה לא? יש מספיק שירים. בואו ננסה". היה לי נורא חשוב שזה יהיה משהו מיוחד אז מצאנו מיקום טוב עם סטייל, הכולי עלמא, וצוקוש גם עובד שם אז קיבלו את זה בזרועות פתוחות. ציפינו למשהו מינימלי ופוצצנו את המקום. אנשים שרו את השירים, קפצו ונהנו, מה שגרם לי לעוד נורה אדומה שאמרה לי 'תמשיך במה שאתה עושה. אתה עושה את זה טוב'.

עם מי מהאמנים הישראלים הכי היית רוצה לעבוד?
שאלה קשה. הייתי רוצה עם חבר'ה שעושים היפ הופ ישראלי אבל עדיין היפ הופ בוויב אמריקאי, ומהגדולים והמפורסמים פה בארץ אין פה יותר מדי כאלה. נצ'י נצ' וטונה למשל הם מדהימים וכותבים בצורה משוגעת, בחיים לא ראיתי אנשים שכותבים ככה והלוואי שאני אגיע בעתיד לרמה שלהם, אבל זה נהיה קצת יותר מוזיקה ישראלית. זה כמובן ז'אנר בפני עצמו אבל אני רוצה ללכת על משהו יותר גלובאלי. למרות שהייתי נורא שמח לעשות גם איתם שיר, בלי להסס בכלל.

ואם בא לך פתאום לעבוד על שיר עם מישהו מסוים, אתה רוצה את עצמך שולח לו הודעות ועובד על זה ישירות ובמהירות?
כמובן, לגמרי. המטרה שלי זה לקדם את המוזיקה והעבודה שלי כמה שיותר, אני עובד בלי הפסקה בקטע הזה ואם אני רוצה משהו אני אלך על זה ואשיג את זה.

מה השאיפה שלך בתור ראפר, לאן אתה רוצה להגיע?
היום ראפרים נהיו 'כל החבילה'. הם לא רק במוזיקה וזהו, הם נהיים דמות ומתעסקים בעוד מיליון דברים כמו אופנה ופרסום וזה לאן שאני שואף. להגיע כמה שיותר גבוה, לכבוש את ישראל ומשם לצאת החוצה ולהצליח בעולם. עשר שנים מהיום אני יושב באולפן עם ד"ר דרה, מקליט איתו ועם דרייק שיר ואסאפ רוקי יושב מאחורה ומהנהן.

© גיא דואניס

כדי להגיע לחו"ל תצטרך כנראה לבצע גם באנגלית. מה דעתך על זה?
אני נורא רוצה כבר להתחיל לכתוב באנגלית, כבר היה לי חשיבה על להקליט שירים באנגלית אבל אני רוצה לעבוד יותר על הדיקציה שלי, שזה לא יישמע מאולץ וכאילו אני מנסה להיות מישהו שאני לא. זה בסדר כששומעים מבטא אבל לא מוגזם, אז אני רוצה לעבוד על זה עוד קצת ואז נלך על זה.

אמרת שאתה רוצה לכבוש את ישראל ואז לעבור לכבוש את אמריקה. מתי תרגיש בישראל שזהו, עשית את שלך והגעת לפסגה?
פעם הרגשתי שהייתה תקרה בישראל בכל הנוגע למוזיקה ושיאים אבל כבר לא, אני חושב שסטטיק ובן אל שברו את כל המוסכמות. אני ארגיש שכבשתי את ישראל כשאני אגיע לרמות שלהם ואפילו יותר – כשיש שיר שאני אוציא ייתפוס הייפ ויגרום לכולם לשמוע אותו, שאנשים יאהבו את השיר עוד לפני שהם שמעו אותו או לפני שהוא עוד יצא.

יש לך טיפים לנוער שרוצה להכנס לתחום המוזיקה ולא יודע איך להתחיל?
אל תחשבו פעמיים. העולם הזה מדהים ומעניין. תשבו, תכתבו בלי הפסקה, אל תוותרו גם אם לא יוצא. תקליטו בפלאפון, תעשו צלילים וביטים מהסביבה שלכם, תתנו מכות קטנות לשולחן, כל דבר שיעזור. תזכרו שזה כמו שריר, מההתחלה הפריסטייל והכתיבה לא יהיו מושלמים אבל אתה מתאמן וזה כל הזמן משתפר ואתה לא יכול ללכת אחורה כל עוד אתה צובר ניסיון. אני שומע הקלטות שלי מהיום ומלפני שנה ורואים את ההבדל בצורה משמעותית. אל תפחדו, אני מאמין בכם!