אניה בוקשטיין היא ללא ספק אחת הנשים המוכרות והמצליחות בארץ שלנו. היא מצליחה לשלב את קריירת המשחק בינלאומית עתורת פרסים ותארים, קריירת הדוגמנות ואפילו הדיבוב עם קריירת מוזיקה ממכרת ותוססת במיוחד. שחקה תפקיד אורח בסדרה המצליחה "משחקי הכס" ולאחרונה חיממה את הצ'יינסמוקרס בהגעתם לישראל. השבוע שחררה אניה את אלבומה השני במספר שבהחלט השאיר אותנו פעורי פה.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• זאת שניצחה: מה חשבנו על אלבומה השלישי של עדן בן זקן?
• לא נחה לרגע: שירי מימון בסינגל ראשון מהאלבום החדש
• מאור ביטון: "תמשיכו לעשות מה שאתם אוהבים"

האלבום נפתח עם השירים "הכל עוד לפניי" ו"כל יום שעובר". השירים נותנים פתיחה מעולה לאלבום ובכלל סדר השירים גורם להתפתחות בין שיר לשיר ולא נותן לנו להשתעמם. השיר הבא באלבום הוא "רוקדת" שבו אניה משתפת פעולה עם הדיג'יי הישראלי עופר ניסים. השיר תפס תאוצה ומסתמן כי הוא המצליח ביותר מהאלבום. השיר קצבי ומסיבתי ככה שאי אפשר שלא לרקוד כששומעים אותו.

האלבום ממשיך לשירים "לא רואים עלייך" ו"איך שלא תוסבב את זה" שמחליפים אווירה. השיר "לא רואים עלייך" נותן אווירה אפלה ונוקבת יותר בניגוד לשיר המסיבה שהתנגן לפני. השיר "איך שלא תסובב את זה" כתוב מצוין ונותן מן אווירת רגיעה מכל הקופצניות של בוקשטיין. לאחר השירים האלו מגיעים השירים הקצביים בחזרה "ילד או גבר" ו"יש לנו סיכוי" שנותנים לנו ניחוח חו"ל אמיתי. הם מבוצעים בצורה מעולה ומגבירים חזרה את האווירה.

את האלבום סוגרים שני שירים שאניה עדיין לא שחררה- "אחרת" ו"חברה". השירים מכניסים שוב לוויב רגוע יותר ודווקא יושבים על רגש חזק במיוחד. השיר "חברה" הוא דואט יחד עם הזמרת רוני אלטר שבהחלט מחמם את הלב ונותן לאלבום להסתיים בתחושה שיש בו הכל- אהבה, כעס, שמחה, וגם קצת דמעות.

לסיום, האלבום הזה הוא בהחלט מאסטרפיס ישראלית של לא אחרת מכוכבת שמצליחה להפתיע כל פעם מחדש. הכתיבה והלחן מתאימים אחד לשני כמו כפפה ליד ונותנים הרגשה שלא יכול להיות חיבור יותר טוב מזה. כל שיר הוא סיפור בעצמו שנותן תחושה אחרת ולגמרי מצליח להפוך את הרגש לחזק במיוחד. הוא נותן הרגשת חו"ל שלזמרים רבים קשה להגיע אליה תוך כדי הסיפורים האישיים של בוקשטיין שלוקחים אותנו עמוק לתוך המוזיקה.

ציון בסולם פרוגי: 5 כוכבים זוהרים במיוחד.