תפסנו לשיחה את אלעד טרבלסי, הבחור שאחראי על הרבה מאוד מהלהיטים הישראליים שכולנו מכורים אליהם. בריאיון הוא סיפר לנו על שיר הפריצה שכתב לאיתי לוי, ההתחלה עם עומר אדם ולמי הוא היה רוצה לכתוב שיר. קבלו אותו!

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• פאוור קאפל: שון וקמילה גונבים את ההצגה ב/VMA
• טופ 5: חמשת השירים הטובים ביותר של אבי אברומי
• ביקורת אלבום: טיילור סוויפט מאוהבת מתמיד באלבום חדש

ספר לנו על תהליך היצירה שלך מהתחלה ועד היום. איך התחלת לכתוב, להלחין וליצור לאמנים הכי גדולים בישראל?

"האמת שאני התחלתי לפני עשר שנים, רציתי להיות זמר ואיכשהו מה שנהיה זה שבעצם הוצאתי כמה שירים, אחד מהם עם הדר עוזרי, שהיתה בכוכב נולד 3. עשיתי איתה דואט, ועוד שני דואטים עם שתי זמרות שונות, וככה הכרתי את אסף צרויה באולפן. פתאום הגיע לשם בחור בשם איתי לוי, שהיה באיזושהי להקת אירועים והיה מקליט סקיצות לאסף, לאבי אוחיון ולי.. השיר הראשון שבעצם נתתי אי פעם לזמר היה "כמעט שיר אהבה" לאיתי לוי. איתי עשה לו סקיצה והוא רצה מאוד את השיר אבל בזמנו, הוא עוד לא התחיל את הקריירה שלו. רצינו לתת את השיר, האמת. אמרנו שאם זה כבר שיר טוב אז כדאי שניתן אותו לזמר מוכר, אבל איתי התעקש. לא סתם תימנים הם עקשנים. נתנו לו את השיר ואיתו הוא בעצם פרץ והתחיל את הקריירה שלו. לאחר השיר הזה התחילו פניות מכל מיני זמרים, כי כששיר מצליח זמרים בדרך כלל מסתכלים מי כתב ומי הלחין. התחלתי לעבוד עם אסף צרויה, עשינו יחד עוד שירים. גם עומר אדם הגיע לאולפן, היינו עם אסף צרויה ונדב ביטון, בזמנו, והשיר הראשון שנתתי לעומר אדם היה "זורק את העניבה". זה היה לפני כמה וכמה שנים". 

כתבת לזמרים שירים רבים שהפכו ללהיטי ענק. איך ההרגשה?

"וואו. כשהייתי בפארק הירקון, בהופעה של עומר, לא הבנתי את העוצמות של זה, של שירים שאני כותב בבית, שירים שאני כותב בבית בתחתונים פתאום כולם שומעים אותם. וזה מעצים, והלוואי והייתי יכול להתרגש מזה כמו שהייתי מתרגש פעם".

היו לך רגעי משבר בתחום המוזיקה? פעמים שחשבת לוותר?

"בתור יוצר תמיד יש לך רגעי משבר. תמיד יש את הרגעים שאתה אומר 'טוב זהו, בסדר, אני כבר לא יצירתי מספיק, די, לא עובד פה משהו'. יש את הרגעי משבר האלה, קוראים לזה מוזה, לא יודע אם זו מוזה אבל זה עולה ויורד. כשאתה כותב שיר אתה מקבל עוד איזשהו בוסט כזה של ביטחון עצמי, ולפעמים אתה מוריד את עצמך. אלה הם חיינו מה שנקרא". 

מתי הרגשת הכי גאה בעצמך ולמה?

"הרגשתי הכי גאה בעצמי בלהיט הראשון שאי פעם נתתי לעומר זה היה 'שדות של תירוצים'. אבל משהו שמאוד אהבתי היה "פעם בחיים" כי קיבלתי כל כך הרבה תגובות חיוביות על השיר הזה, וממש הייתי מבסוט עליו". 

כתבת יחד עם מאור תיתון את "חברות שלך" לעומר אדם. השיר זכה להצלחה רבה, וחצי שנה לאחר מכן הוצאתם פרודיה לשיר. איך התחלתם לכתוב את הפרודיה? זה התחיל כבצחוק או שידעתם שאתם הולכים להוציא אותו כשיר רשמי?

"זה היה רעיון של עומר, הוא אמר למאור בוא נעשה עכשיו שיר המשך, חברות שלך 2. אז נפגשנו אצל עומר בבית, בשביל להוציא את השיר הזה כשיר. אף אחד לא עשה את זה עד אז. אז ישבנו אצלו בבית, כתבנו את השיר, צחקנו קצת, היו כמה דברים שסיננו מפאת הצנזורה, אבל השיר יצא כשיר רשמי, חדש, ואני מאוד אוהב אותו אגב. והלוואי ועומר יסכים לעשות 'חברות שלך 3'".

יש לפעמים תחושות של החמצה או באסה, כאשר שיר שאתה כתבת מצליח ונותנים את הקרדיט בעיקר לזמר המבצע?

"כבר מזמן אין את זה. פעם, מזמן, אולי היו קצת בהתחלה. כי אנחנו היוצרים, אנחנו עובדי קבלן. העובדים מאחורה, העובדים השחורים מאחור. פעם זה יותר היה חשוב לי, היום פחות. ביקורות הייתי לוקח ללב. יש שבעה מיליארד אנשים בעולם, ולשבעה מיליארד אנשים יש דעות". 

איך מחליטים איזה שיר ילך לאיזה זמר? כשאתה כותב שיר שלא הזמינו מראש, אתה מדמיין למי היית רוצה שהוא ילך?

"יש לעומר שירים שכתבתי, 'פעם בחיים', 'חברות שלך',ו'הלו הלו משטרה' - זה היה ברור שזה עומר. אז יש שירים שאתה מדמיין אותם. אם אתה מייעד אותם לזמר מסוים אז אתה צריך לכתוב אותם בדרך מסוימת, אבל אתה חושב, אתה כאילו מהניסיון שלך כבר יודע. הרי איך כל שיר מתחיל? ניגון בגיטרה, וצריך להכיר הרבה את הדימיון בשביל לראות את הוויז'ן הזה של לאן לקחת את השיר ומי ישיר אותו. זה לא קל לפעמים, וצריך למצוא את הבנאדם המדויק, אבל זה קורה". 

חשבת פעם לכתוב בשפה זרה? חושב שייצא לך לעשות את זה?

"אני כותב מלא, פעם הגעתי לסלין דיון, של שנות השמונים.. אני כותב שירים באנגלית, ואגב 'אחרי כל השנים' של עומר אדם שאבי אוחיון כתב והלחין אותו, אז כשאני שמעתי אותו אמרתי לאבי 'בואנה זה שיר באנגלית'. כתבתי אותו באנגלית, רון בוכניק עשה לנו סקיצה - ויצא מהמם באנגלית! אנחנו מנסים לקדם אותו, לא רק בישראל".

אתה חושב שאתה תורם לאנשים באמצעות השירים והטקסטים שאתה כותב?

"ככה הם אומרים לי. תלוי מה הנושא, אם זה שיר שטותי, מסיבתי.  אם זה גורם להם לחייך ברגע - אני את שלי עשיתי. אני מנסה כמה שיותר לכתוב בצורה כללית, שהמילים יוכלו להשתמע לכמה אופנים, בעיקר בשירים הפחות מסיבתיים, נקרא לזה".

קהל היעד שלך הוא מאוד רחב, אך יצא לך ליצור שירים בעיקר לדור הצעיר. איך אדם בוגר יודע מה עובד עבור צעירים ובני נוער?

"זה לא שמראש אתה אומר לאיזה קהל יעד, ברור שיש טקסטים שאתה אומר 'וואלה זה לא יתאים לזה'.. כי היום הדור הזה מה שנקרא "דור אינסטה", לאו דווקא ילדים, גם אנשים בני 25, 26, 27... אבל אתה מנסה ליצור, אתה יודע לזהות מה מגניב ומה פחות מגניב כשאתה כותב את השיר. אני שומע הרבה מאוד דברים, אז דברים נגיד שהם רדודים מדי, או לא מתוחכמים מדי אתה צריך להפעיל ממש את המוח שלך כשאתה כותב את השיר, כדי שאנשים יבינו את התחכום, המילים החדשות, ההקשרים החדשים". 

מה קורה במצב של מחסום כתיבה או שאין לך רעיונות? מאיפה אתה שואב השראה?

"אני כותב לעצמי, אני מניח כמו כל יוצר - משפטים באמצע היום בטלפון או דברים כאלה. ואם אתה באיזשהו מחסום, יכול להיות שאחד המשפטים שכתבת כזה לפני שבועיים, יתחיל אצלך דבר חדש. ככה אני לפעמים אוסף כל מיני משפטים מגניבים שכתבתי במהלך הזמן, ומנסה כמו בטטריס לחבר אותם

יש זמר שהיית רוצה לכתוב לו שיר ועוד לא יצא לך?

"קודם כל לאייל גולן אני רוצה לעשות שיר, לשרית חדד לא עשיתי עד היום, הלוואי ולשלמה ארצי. משם האהבה שלי למוזיקה התחילה, משלמה ארצי. אני התקלקלתי, כביכול התקלקלתי". 

במבט לאחור, אילו טיפים היית רוצה לקבל כשהיית צעיר יותר ולהעביר עכשיו לכותבים, מלחינים ויוצרים צעירים כיום?

"להישאר תמיד מחובר לרגש, להביא את השירים מהמקום האמיתי, כי כשאתה מתחיל להיכנס לויז'ן הזה השירים לא תמיד מגיעים.  שירים תמיד מגיעים כדי לחשוב רגע, 'לאן זה מתאים?'. כל כך הרבה מחשבות לחשוב! אבל לא לחשוב למי, על למה, כמה כסף אני אקבל.. לחשוב ולכתוב מהמקום האמיתי, ממקום של רגש. ואם זה טוב - זמרים ייקחו את זה".