את אלון פרץ בטח רובכם עדיין לא מכירים, אבל את השירים שלו אין מצב שלא. פרץ הוא מלחין, מפיק וכותב שירים, הוא רק בן 27, והוא כבר כתב לאייל גולן, ליאור נרקיס, דודו אהרון, ועוד הרבה זמרים טובים ואחרים. אנחנו תפסנו אותו לראיון מיוחד בו הוא חושף את כל הסודות ומדבר על רגעי המשבר במוזיקה.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי: 

• בהפתעה: סלינה גומז משחררת סינגל נוסף
• תו הכוכב: "המורה לקחה אותי לחדר מוזיקה והתחלתי לשיר"
• עשו היסטוריה: הזמרים שנכתבו בספרי ההיסטוריה

ספר לנו על תהליך היצירה שלך מאז ועד היום. איך התחלת לכתוב וליצור לזמרים הכי גדולים בישראל?

"התחלתי ככותב, מלחין ומפיק. מאז ומתמיד. התחלתי לבדי, כתבתי והלחנתי שירים בהתחלה כמו לעידן יניב וישי לוי. שם התחלתי לעלות קצת מעל פני השטח, ובהמשך הכרתי את אופיר כהן שאיתו יצרתי את השירים האחרונים שיצאו במשך השנה האחרונה. כמו למשל: 'רק שלך' של ליאור נרקיס, 'אהיה בכל מקום' של אייל גולן, 'התרחקנו' של דודו אהרון ועוד כל מיני".

יצרת שירים לאמנים מאוד גדולים, כמו דודו אהרון, אייל גולן ונוי פדלון. איך ההרגשה להיות אחראי על להיטים גדולים?

"הרגשה מדהימה. לא מובן מאליו שאתה עובד על שיר באולפן למשך תקופה ארוכה, חורש אותו, ופתאום כמה חודשים אחרי הוא יוצא החוצה – אתה שומע את התגובות המטורפות, או נתקל בהם במכוניות שעוברות ברחוב. זה מטורף לגמרי".

היו לך רגעי משבר בתחום המוזיקה או פעמים שחשבת לוותר?

"אף פעם לא חשבתי לוותר, אבל יש רגעי משבר, אין מה לעשות. במיוחד בלהיות עצמאי, כי זו לא עבודה רגילה, כמו כל אחד שקם בבוקר והולך לעבודה עם בוס, ומשרד. פה אתה צריך ליצור לעצמך את העבודה. יש תקופות יותר טובות, ויש כאלה פחות טובות. לא תמיד המוזיקה באה בקלות, כמובן. צריך להילחם על זה".

האם יש תחושות החמצה או באסה כאשר שיר שאתה בעצמך יצרת מצליח מאוד, אך את רוב הקרדיט מקבל המבצע את השיר, ולא אתה?

"אני נהנה מלהיות מאחורי הקלעים, מאשר מלהיות איפה שהזמרים עצמם נמצאים. עצם זה שהם צריכים להוציא שיר, זו אחריות מאוד גדולה. האמת היא שהאחריות הגדולה היא בעצם עליהם כי הם צריכים להפציץ גם בשיר הבא. לא שזה שונה ממני בהרבה, כי גם אני צריך להוכיח את עצמי, אבל הקהל בודק יותר אותם מאשר אותי, סביר להניח".

איך מחליטים איזה שיר ילך לאיזה זמר?

"אני לא מתחיל מלכתוב שיר, בדרך כלל, אלא למלחין אותו קודם כל. זאת אומרת, יש לי איזושהי מוזיקה בראש שאני מזמזם, ועל המנגינה אני מתחיל למלמל משהו בג'יבריש כזה לא מובן. ואז מתחיל לכתוב את הפזמון, ואת הנושא והרעיון שאני רוצה. אחרי שהקלטתי איזשהו כיוון ורעיון ביחד עם סקיצה, גיטרה וכל זה – אני מנסה לדמיין למי השיר יכול ללכת. לפעמים זה בא בקלות, ולפעמים זה גם ממש ההפך ממה שדמיינתי. קורה, יכול להיות".

אז זה תהליך יצירת השיר שלך בעצם - לחן, כיוון ונושא ואז מילים? כך כל היוצרים יוצרים את השירים שלהם או שאין דרך מסוימת?

"לרוב אני מתחיל מהלחן, אבל את יודעת, אני לא מכריח את עצמי לשבת באולפן וליצור עכשיו שיר. אני אוהב שזה בא לי באותו הרגע, בטבעיות. זה יכול לקרות לי בבית, באולפן, בחוץ – ואז אני מקליט לי לטלפון כדי לזכור את המנגינה. אחרי זה אני חוזר עם זה לאולפן, ומתחיל לכתוב לזה איזשהו טקסט. אם זה מצליח – מצליח, ואם לא מצליח – אז לא מצליח. גם זה קורה".

אתה מרגיש שאתה תורם לאנשים בעזרת הטקסטים והשירים שאתה כותב?

"להגיד שאני תורם אני לא יודע, זו מילה די גדולה. אבל אני חושב שאני יכול להשפיע על אנשים, על התחושות שלהם כאשר הם מקשיבים לשירים. אני רוצה להאמין שבעיקר לטוב ולא לרע, ולתפוס אותם גם בתקופות הפחות טובות בחיים שלהם כדי להרים להם את המורל. לעשות איזשהו שיר אופטימי, ואולי אפילו קצת עצוב, אבל באיזושהי צורה הם יתחברו אליו וזה כבר ייעשה להם טוב – מבחינתי זה יתרון ענק, שלא לכולם יש".

יצא לך לכתוב שירים לזמרים שקהל היעד שלהם הוא צעירים ובני נוער. איך בעצם אתה יכול לדעת מה עובד עבור הנוער של היום?

"אני חושב שהיתרון הוא שאני בעצמי צעיר יחסית, אני לא בן 40, אלא סך הכל בן 27, אז אני יכול פחות או יותר להרגיש את השטח. אם זה מחברים, מאנשים שאני עובד איתם, או מלשבת באיזשהו בר, לשמוע את המוזיקה ולהבין לאן הדברים הולכים. אני חושב שאני די חי את השטח, בזכות הגיל שלי בעיקר. זה מה שעוזר לי, והוא היתרון הכי גדול".

מה קורה במצב של חוסר מוזה? מאיפה אתה שואב השראה?

"אני לא רודף אחרי המוזה, אני מעדיף שהמוזה תרדוף אותי. כי אם אני ארדוף אותה, סביר להניח שזה ייגמר בשיר פחות טוב. מה שקורה הוא שאני מנסה להתנתק בכל מיני דרכים. זה יכול להיות לנסוע לחופשה לכמה ימים, יכול להיות לצאת עם חברים לבלות ולחזור לזה למחרת – כל מה שמוציא אותי מזה לרגע יכול להחזיר אותי הרבה יותר טוב אחר כך. זה נקרא להתרענן. באופן אישי אני שומע מוזיקה בעיקר מחו"ל, כמו הד שירן ושון מנדס – כל החבר'ה הצעירים. להגיד שאני שואב השראה מהם אחד לאחד? לא... אבל אני חושב שאפשר לקחת דברים קטנים ולעשות מהם הפקה שלנו. להעתיק אי אפשר להעתיק, ובטח שלא את ההצלחה שלהם".

לאיזה זמר שעוד לא יצא לך לעבוד איתו היית רוצה ליצור לו שיר?

"היחיד כרגע שאני עוד מנסה לכוון אליו הוא עומר אדם. זאת אומרת, הצלחתי טפו טפו טפו לגעת כמעט ברוב, וגם עכשיו יש כמה שירים שייצאו בקרוב, אבל עם עומר עוד לא עבדתי ואני מאמין שגם זה יקרה".

במבט לאחור, אילו טיפים היית רוצה לקבל כשהיית צעיר יותר ולהעביר עכשיו לכותבים ומלחינים צעירים?

"קודם כל, לא להרים ידיים מהר או בכלל. לדעת שהצלחה, או בואו נקרא לזה – התקדמות בתוך העשייה – זה לא משהו שקורה ביום או יומיים. לי לפחות לקח משהו כמו שבע, שמונה שנים. זה בעיקר להתמיד, וליצור כל הזמן. לשלוח סקיצות לזמרים, וה'כן' יגיע בסוף. לא להתייאש!".