"ורד שחור", אותו כתב והלחין טליסמאן בעצמו, מציג את המציאות כשילוב של נקודת מבט פסימית עם זו האופטימית על החיים. היא מראה לנו שלא הכל ורוד, אך גם לא רק שחור., שצחוק בא עם בכי. משהו בשילוב הראפ עם השירה של רפאלי והסגנון ה"לא מתוק" בכלל של השיr והאווירה החורפית שהוא משדר, מזכיר לנו קצת את שיתופי הפעולה שאמינם נהג לעשות בתחילת שנות ה-2000, ובמיוחד את "Stan", למרות ששני השירים מדברים על נושאים אחרים לגמרי.