אבי אברומי פותח את הלב: "אני שואף להיות על במות תמיד, לא בכותרות". צילום: אהוד שגב

אבי אברומי פותח את הלב: "אני שואף להיות על במות תמיד, לא בכותרות"

הזמר הצעיר, אבי אברומי, אשר אחראי על לא מעט להיטים ממכרים, חושף בראיון היכרות אישי לפרוגי, על חייו האישיים ועל הקסם שבמוזיקה. הוא מספר על תהליך הגיור שעבר, על הקשיים שהתמודד עימם, על השאיפות לעתיד והאם הוא בדרך להיות שחקן טלוויזיה?

אבי אברומי, הוא זמר וכותב צעיר. אתם אולי מכירים אותו מהשירים "תדעי לך", "סיבה לנשום" ו-"תקליט שבור", אך כעת הוא בא להראות לנו צד אחר. בראיון אישי הוא חושף לנו צד חדש - בוגר וממוקד יותר. הזמר מדבר בצניעות מופלאה על תהליך הגיור שעבר בהיותו בן 21 בלבד, על איך אימו קיבלה זאת ועל השאיפות שלו בעולם המוזיקה. 

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

מתי התחלת להתעסק במוזיקה?

"במוזיקה התחלתי להתעסק בגיל צעיר, בין 16 ל-17. שם היה השלב שהבנתי שאולי אני באמת יכול לעשות משהו עם הקול שלי".

 

על מה אתה עובד בימים אלו?

"בימים אלו אני עובד יחד עם אור נדיב, עדי כבירי, יונתן מתת ועוד המון מוכשרים בתעשייה על שירים חדשים, קליפים, הופעות ובעיקר חומר לקהל אחרי שהוא חיכה מספיק זמן".

יצא לך לפני כחודש שיר חדש בשם "משחק", ספר לנו קצת עליו.

"השיר 'משחק' הוא שיר אישי שמספר בעצם על איך הנפש שלי התפצלה ל-2 לעיתים. כאשר צד אחד הוא הצד השמח והאופטימי אבל הצד השני הוא הצד האפל יותר והפסימי. כתבתי את השיר הזה בלילה יום אחד בדירתי, כשהייתי לבד".

 

בגיל 21 אברומי עבר תהליך גיור שהיה מורכב ולא פשוט. אך אם תשאלו אותו, הוא לגמרי שלם עם ההחלטה. "ההחלטה באה בעקבות העבר שלי והחיים שבהם גדלתי. נשאבתי לשם בעקבות הרגש, כשהגעתי למסקנה שבפנים אני יהודי מאמין. היום אני שלם לגמרי עם ההחלטה הזו".

"היו לי קשיים מעט חברתיים במהלך הגיור מהסיבה שפתאום לשמור שבת היה אומר לא לראות את החברים שלא שומרים כמובן. הייתי באותה תקופה חייל וחזרתי הביתה רק בסופ"שים. בנוסף, אני הבן הבכור בבית ואמא שלי תמכה בי בכל התהליך. אבא שלי נפטר כשהייתי בגיל צעיר ולעיתים הרגשתי שאני מטיל על אמא שלי עוד מטלה בכך שהייתה צריכה להתחשב בצרכיי עקב התהליך... אבל ייאמר לזכותה שמעולם לא עצרה מלתמוך בי" ממשיך ומשתף אותנו הזמר בקשיים שהיו כרוכים בתהליך. 

אתה מרגיש שהחיים בעיר בה גדלת, השפיעו על תהליך הגיור?

"חד משמעית החיים שגדלתי באילת היו פקטור מרכזי בכל בהחלטה. באילת אומנם מעולם לא נתנו לי להרגיש שונה מהקהילה או מנודה חס וחלילה, ההיפך הוא הנכו., שאבו אותי לחגים, לקידושים אצל משפחות החברים ולימדו אותי הרבה מהמנהגים, אשר מגיל קטן התחלתי להתחבר אליהם".

"ארץ ישראל מונה מספר לא קטן של דברים שאני אוהב בה. קודם כל העיר שלי שבה אפשר למצוא את השקט הכי רועש בעולם, אילת. בנוסף, לאחר המעבר למרכז, אחרי השירות הצבאי שלי, גיליתי כמה יפה המדינה שלנו והבנתי שאופי כמו שלנו הישראלים אין בשום מקום. אנחנו חבר׳ה מיוחדים זה לא יעזור" משבח הזמר על יופייה של ישראל". 

"הגעתי למסקנה שבפנים שאני יהודי מאמין". אבי אברומי © אהוד שגב

יש לך מטרה שאליה אתה שואף מבחינה דתית?

"המטרה שלי מבחינה דתית היא לרצות את השם כמה שאוכל ובאותה מידה לרצות את עצמי, זה לא קל אבל זו המציאות".

לאחר שעבר חיים לא פשוטים, וכאמור, אביו נפטר כשהזמר היה עדיין ילד, זה הביא לכך שלא מעט משיריו המרגשים של אברומי - באמת נכתבו על חייו. כך גם השיר 'אבא', אשר הצליח לרגש את כל מי שהאזין לו ולא השאיר עין אחת יבשה. "ההשראה לשירים מגיעה בעיקר מחוויות שעברתי בחיים אבל גם יש שירים שאני מפתח בדמיוני. דוגמה לשיר שקשור בחוויה אישית שעברתי הוא 'אבא'. 'אבא' נכתב לפני כמה שנים טובות והוא בעצם מדבר על העזיבה של אבא שלי את העולם. בגיל קטן אפשר להגיד שכעסתי, אומנם מתמימות אבל כעסתי. והשיר הזה מספר על התהליך שעברתי עם עצמי וכמובן על הגעגוע לאיש הזה", מספר אברומי.

 

"פחות מעניין אותי להיות על המסך או בכותרות"

בתור אמן שגם כותב וגם מבצע את השירים שלו, לאיזה עולם אתה יותר מתחבר – ליצירת וכתיבת השיר או לביצוע שלו?  

"אני יותר מתחבר לביצוע. מרגיש לי כאילו יצרתי רק את החימר ועכשיו מגיע השלב לעשות מזה פסל יפה, ויש כל כך הרבה צורות אפשריות אז הריגוש הוא הרבה יותר עצום בשבילי בשלב הזה".

האמנת שתצליח בכל העסק המוזיקלי הזה?

"אם האמנתי שאגיע לכזו הצלחה? זו שאלה שקשה לענות עליה... אני מאמין בעצמי לעיתים קרובות ובתעשייה הזו אם לא תאמין מספיק לא תצליח. אז אני יכול להגיד שהתחלתי הכל בתור תחביב כשהייתי נער, לאחר שראיתי לאן זה יכול להתפתח התחילה האמונה והעבודה הקשה". 

לאן אתה עוד שואף בקריירה המוזיקלית?

"בקריירה המוזיקלית אני שואף להגיע לבמות בכל זמן אפשרי, פחות מעניין אותי להיות על המסך או בכותרות. זה נשמע קלישאה מארץ הקלישאות אבל בתכל'ס? תני לי להופיע כל יום מול האנשים שאני אוהב ואוהבים אותי בחזרה, וכמובן להתפרנס מזה כי אין צדיק בסדום בתעשייה הזו. אנחנו צריכים גם לחיות כדי להנות מהמוזיקה בגיל הזה". 

יש תחום מסוים או משהו אחר שהיית רוצה להתעסק בו? עולם המשחק, למשל?

"אולי הייתי רוצה להכנס לעולם המשחק, נראה לי קשה ומאתגר וגם נראה כמו חוויה ממש רצינית. חוץ מזה שנראה לי שאני יכול להיות שחקן טוב". 

מה נאחל לך להמשך?

"תאחלו לי בריאות, כל השאר תלוי בנו".

"תנו לי להופיע כל היום מול אנשים שאני אוהב והם אוהבים אותי". © אהוד שגב

 

 

 

 

תגיות
תגובות