מאור תיתון הוא יוצר מלחין ואף זמר בעצמו. אולי לא כולכם זוכרים אך גם התמודד בריאליטי "דה וויס". בשיחה עם מאור הוא סיפר לנו על המוזיקה ועל איך הכל התחיל, על הקריירה שלו כזמר וכיוצר לאחרים, ועל הזמרות שחולם כבר שנים לכתוב להן שיר.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• תעקבו אחריה: כוכבת "דאנסטורי" בסינגל בכורה
• רומנטיות: כרקוקלי משחררות סינגל חדש
• בכל מיני צבעים: בן זיני, טיילור מלכוב ולי בירן מחדשים שיר

ספר לנו על תהליך היצירה שלך מהתחלה ועד היום. איך התחלת לכתוב לאמנים הכי גדולים בישראל?

"קודם כל מגיל 14 התחלתי לכתוב ולהלחין. אחר כך היה את "דה וויס", משם זה התגלגל ללכתוב לאחרים. שיר שלי הגיע איכשהו לעידן יניב, אפילו לא דרכי, בדרך לא דרך, אז אמרתי לעצמי יאללה, יש לי עוד הרבה שירים אז אולי אני אתחיל להציע אותם לזמרים. אז משם זה בעצם התחיל. לפני שבע-שמונה שנים בערך התחיל העניין של לתת לאחרים שיר". 

כתבת שירים לזמרים רבים שהפכו ללהיטי ענק, איך ההרגשה?

"הכי כיף בעולם. זו הרגשה מטורפת, זה מרגש תמיד. כל פעם אני הולך ואני שומע איזה שיר שלי. לרגעים אני לא זוכר שזה שלי מרוב שאני לא מאמין שזה אני שכתבתי את השירים". 

 השתתפת לפני כשבע שנים כמתמודד בתכנית "דה וויס", ומוציא גם סינגלים משלך, לא היית רוצה להתמקד בקריירה שלך רק כזמר במקום לכתוב שירים לאחרים?

"זה מה שאני עושה היום. אני זמר ליווי וגיטריסט של עומר אדם כבר ארבע שנים לפרנסתי ולהנאתי הרבה. ואני מתמקד עכשיו בעצמי, בחומרים שלי ובדברים שלי. בשנה האחרונה יצאו שלושה שירים שלי. אחד מהם, "היית לי שקט" - גם הפך ללהיט ויראלי. אחר כך הוצאתי את "מכחול" שגם היה אחלה מבחינת הרשת. ולא מזמן הוצאתי את "תחזיק חזק" שכתבתי והלחנתי על אבא שלי זכרונו לברכה ואני מארח שם את אהוד בנאי, וגם זה הגיע לכמעט 300 אלף צפיות ביוטיוב שזה מטורף בשבילי". 

יש לפעמים תחושות החמצה כאשר שיר שאתה כתבת מצליח, ונותנים את הקרדיט בעיקר לזמר המבצע?

 "ממש ממש לא, זה הכי כיף בעולם. כשאני כותב שיר ואני נותן אותו או שולח אותו לאחד הזמרים או הזמרות, אז אני יודע שאני צריך לתת אותו. אני לא נותן שיר בגלל ש"לי בעצמי אין כסף לעשות אותו אז אני לא אעשה", להפך. כשאני שולח שיר לעדן בן זקן אני חושב שהוא מתאים לעדן בן זקן, כשאני שולח שיר לעומר אני חושב שהוא מתאים לעומר, וכן הלאה וכן הלאה". 

איך מחליטים איזה שיר ילך לאיזה זמר?

"ברוב המקרים, אנחנו יודעים ומרגישים אם השיר מתאים לעומר אדם או מסיקה או עדן חסון וכו'.. אבל יש גם שירים שאני לא מצליח לפגוע. עכשיו היה לי מקרה עם זמר ששלחתי לו שיר והייתי בטוח שהוא יאהב אותו, והוא אמר לי שהוא פחות מחובר, ועכשיו השיר אצל זמרת אחרת. אז זה נורא דינמי אבל לרוב אני קולע, אני משתדל." 

איזה שיר שכתבת לאמן אחר היית מעניק לעצמך?

"כתבתי לפני חמש שנים בערך שיר למירי מסיקה שנקרא "צא אל הרוח". זה שיר שנמצא באלבום שלה "סימנים על החול", וזה שיר שאני מאוד מאוד אוהב והייתי רוצה לאמץ לעצמי. יש גם את "מצאתי בארון" שעשיתי לעומר אדם שאני מאוד אוהב, ויש את "איפה את" שעשיתי למושיק עפיה שאני גם אוהב. אני אוהב באמת את כל השירים שלי אבל אלו שירים שהייתי מאמץ אליי לכזה אלבום".

 היה שיר שנתקלת בו בקושי במהלך הכתיבה שלו, ולמרות הקושי אתה גאה שהצלחתי לעשות אותו?

"השיר 'חברות שלך'. השיר הסתובב אצלי בטלפון אולי שנה-שנה וחצי, והלכתי והשמעתי אותו לכל הזמרים, היה לי רק פזמון, ואף אחד לא הבין אותי. אפילו עומר בעצמו אמר לי 'זה לא מספיק טוב, אין מה לעשות עם זה'. אז הגיע אליי הביתה אלעד טרבלסי, סתם ישבנו על בירה, ואז הוא אמר לי 'שמע זה מטורף, בוא נכתוב את זה ביחד'. ואז כתבנו את זה ביחד, והנה קרה מה שקרה ובסוף זה גם הגיע לעומר, למרות שהוא לא אהב את זה בהתחלה."

היו לך רגעי משבר בתחום המוזיקה או פעמים שחשבת לוותר?

"לא חשבתי אף פעם לוותר אבל תמיד יש נקודות של שבירה. כשמוציאים שיר וזה לא קורה, או שעושים משהו וזה לא יוצא כמו שרציתי. תמיד יש את הרגעים האלה אבל מהר מאוד זה מתעלה על עצמו ונשכח, כי זאת האהבה הכי גדולה שלי."

אתה מרגיש שאתה תורם לאנשים בעזרת השירים והטקסטים שאתה כותב?

"האמת שכן. בעיקר בדברים שלי. הרבה הודעות ואנשים שכותבים לי שהשיר שלי עשה להם ככה וככה, או שבזכות השיר שלי הם עשו ככה וככה, כל מיני הודעות עידוד ותיוגים".

מה קורה במצב של מחסום כתיבה או כשאין לך רעיונות? מאיפה אתה שואב השראה?

"כשיש אצלי מחסום כתיבה אני פשוט לא כותב. יש כאלה שיגידו לך שאין דבר כזה וצריך לכתוב כל יום, אבל הנה אני כבר חודש לא כתבתי וזה בסדר לגמרי. את הרעיונות וההשראה שלי אני שואב מכל דבר. מילד ברחוב, מאיזו אישה מבוגרת שראיתי וכאב לי עליה, מאמא, מאישה, שולחן שראיתי והיה נראה לי יפה וכתבתי עליו... מיליון דברים".

יש זמר שהיית רוצה לכתוב לו שיר ועדיין לא יצא לך?

"תמיד בתור ילד היה לי חלום לכתוב לשתי זמרות שעוד לא כתבתי להן, והן גלי עטרי ונורית גלרון. זה הבייבי שלי שאני עובד עליו כבר הרבה שנים. עם נורית גלרון כמעט הצלחתי ועם גלי עוד לא, אבל אני מאמין שזה יבוא לאט לאט". 

במבט לאחור, אילו טיפים היית רוצה לקבל כשהיית צעיר יותר ולהעביר עכשיו לכותבים צעירים כיום?

"שפשוט לא יוותרו, שימשיכו לכתוב כל הזמן. ולא משנה כמה "לא" הם יקבלו וכמה "לא זה לא טוב" וכמה "לא זה על הפנים" פשוט שלא יוותרו, שיעשו. כי הרבה פעמים זה שובר וגורם לך לחשוב "אולי אני באמת לא טוב אז אני אפסיק עם זה" וזה לא נכון".