הזמר אלקנה מרציאנו פרץ לחיינו לפני כשש שנים, כאשר זכה במקום הראשון בעונה השלישית של התכנית "דה וויס", מאז הספיק להמשיך לעבוד על המוזיקה שלו בכל הכוח, ולהישאר תמיד בתודעה. לפני כחודשיים, לאחר הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל לבין איחוד האמירויות, שחרר מרציאנו סינגל יחד עם וואליד אל-ג'אסים - זמר מצליח מדובאי. הסינגל, "אהלן ביכ" גרר אחריו שלל תגובות מגוונות.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• ממשיכה בגדול: דיקסי דמילו בשיתוף פעולה עם ויז קאליפה
• היום בינלאומי לבעלי מוגבלויות: השירים שמקבלים את האחר
• נפתחה ההצבעה לשיר שייצג אותנו באירוויזיון
  

אמש (ה') התקיימה במלון הרודס בתל אביב מסיבת עיתונאים יחד עם השניים, פלוס דורון מדלי שאחראי לכתיבת השיר, מינוס הנרי הפיק ועיבד את השיר שנאלץ להיעדר. יחד הם סיפקו לנו מידע חדש אודות שיתוף הפעולה המיוחד.

מדלי סיפר על תהליך יצירת השיר ובכללי על שיתוף הפעולה בין העמים וקירוב הלבבות באמצעות מוזיקה. "אי אפשר לספר לדבר כזה. אז פניתי להנרי, שעשה המון מוזיקה שרית חדד, ועשינו ביחד גם את 'יא חביבי תל אביב' של עומר אדם לפני כמה שנים". עוד הוסיף: "היה לי ברור שאנחנו עושים את זה ביחד בגלל האהבה המאוד גדולה של שנינו למוזיקה ערבית ולכל החפלה הים תיכונית". מדלי סיפר גם ש"אם הייתה אפשרות, מזמן כבר היינו לוקחים את האוטו וחוצים גבולות, אם רק היה אפשר. אז אם יש הזדמנות כזאת, זה מדהים".

את השיר באופן מפתיע יצרו באופן מאוד מאוד מהיר. מדלי מספר על העבודה שלו ושל הנרי - "נפגשנו בבוקר, עד הצהריים כבר היה שיר, אחרי הצהריים אלקנה וגילי הגיעו, וואליד עלה בזום ותוך כמה ימים כבר הקלטנו. וואליד הקליט בדובאי ואלקנה הקליט אצל הנרי באולפן. האמת שלא חשבתי שהדבר הזה יקרה כל כך מהר".

כאשר שאלו אותם איך היו התגובות בעולם לשיתוף הפעולה, אלקנה ענה: "בעולם אהבו את החיבור הזה ואוהבים את השלום, תומכים בשלום". מדלי קטע את מרציאנו ואמר לו שיספר את הסיפור על המדינות המפתיעות מהן זכה שיתוף הפעולה לתגובות. "הסיפור הזה הוא באמת מטורף, הוא קיבל תגובות מ-168 מדינות, בחלקן במהדורות מרכזיות של חדשות. צרפת, איטליה, אפילו איראן". אלקנה הוסיף ואמר: "זה היסטורי. זה משהו שלא היה. תמיד דיברנו על השלום, תמיד מדברים שיהיה שלום ועכשיו יש את השלום הזה ויש את ההסכמים האלה. להיות הראשון שעושה את השיר הזה על השלום - זה הכי מרגש שיש".

ברביעי בערב, אלקנה הזמין אליו הביתה את וואליד והצוות שלו ולא ידע מה הם ירצו לאכול. מרציאנו מספר כי וואליד אמר לו: 'האוכל שלנו זה אותם הטעמים, אותו דבר. המנטליות אותו דבר. גם במוזיקה, זה כמעט אותו דבר'. אז זה לא כזה שונה, יש חיבור טבעי". אפילו וואליד כבר יודע להגיד "שלום" ו"ברוכים הבאים". טוב נו, גם אם זה רק זה בינתיים, כל צעד קטן הוא בהחלט צעד.

© באדיבות אורי צרור

כשהפנינו למדלי את השאלה "איך זה לכתוב למען מטרה כזאת?" ענה כי: "מי שמכיר אותי יודע שאני מאוהב במוזיקה הערבית, ומי שלא מכיר אותי יכול לחשוד בי לאור השירים שכתבתי לאורך העשור ויותר האחרונים. כשאני מסתובב באירופה אני מקפיד להכיר אנשים ממדינות שאין לי איך להיכנס אליהן. זה היה ברור שאני עושה את זה. המעשה הזה הוא מצד אחד מחאה גדולה ומצד שני פשוט תקווה גדולה. אפשר לדבר על שלום עד מחר וזה כבר נהיה משהו כמעט בלתי מושג. אבל שלום עושים עם אנשים, לא עם מדינות, כי בסוף זה אנשים. יושבים פה אנשים בשר ודם, כל אחד לבוש בצבע אחר, עם משהו או בלי משהו על הראש, אבל בסוף כולנו בני אדם ובא לנו לעשות את זה. בסוף כולנו עושים מוזיקה".