תום שנייד: ''נמאס לי שהחברה מנסה להכתיב מה גברי ומה לא''
תום שנייד הוא יוצר תוכן, עם מספר סרטונים ויראליים ברחבי הרשת. לאחרונה הוציא סינגל שני בשם ''גבר'' מהאלבום החדש שלו שעתיד לצאת. בראיון לפרוגי הוא מספר על שילוב העבודה בהייטק ביחד עם המוזיקה ומה הוא חושב על החברה בקשר לדימויים ומגדר
תום שנייד, בן 25 מתל אביב, במקור מרמת השרון, ביום עובד בחברת הייטק, בשאר הזמן יוצר תוכן ומוזיקאי. שנייד בתחילת הקריירה, בשנת 2016, יצר סרטוני פארודיות, ואפילו סרטון ליחידה שלו בצבא שהיה מאוד ויראלי כמעט הכניס אותו לכלא. עד לפני שנתיים, שאז הוא החליט לעשות סוויץ' ולהתחיל ליצור מוזיקה מקורית שלו. היום, שנתיים אחרי, שוחחנו איתו על המוזיקה שלו, על שאיפות, השראות, והמסר שהוא מנסה להעביר הלאה.
עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:
איך עוברת עלייך שגרת הקורונה?
''עם כל הרע שזה מביא איתו, לקחתי את זה למקום של עשייה ואני כותב שירים חדשים שעכשיו עברו להקלטות לקראת האלבום החדש שייצא בקרוב. הדבר שמאתגר בקורונה זה ההקלטות של השירים החדשים, אותם אנחנו מבצעים בזום, זה מאתגר אבל אפשר להוציא מזה תוצרים, יש למה לחכות''.
לפני כשבוע, שנייד הוציא שיר בשם ''גבר", סינגל שני מתוך האלבום החדש שייצא בקרוב, המדבר על חוויות אישיות שלו ועל תפיסת המגדר והגבריות בחברה.
''השיר הזה הוא תהליך מאוד אישי. היצירה המקורית מבטאת את האותנטיות שלי, מתעסקת בתום האמיתי, ובלפתוח את הקהל לנפש שלי ולחוויות שלי בתור אדם הומו שחי במרכז הארץ. מנקודת המבט שלי - כמעט ולא קיימת יצירה להטבית בפרונט, ולאחר שנתיים שחשבתי על הדברים החלטתי ליצור שיר 'דיס' על חוויה שהייתה לי, על בחור שיצאתי איתו, על אהבה נכזבת. רציתי לכתוב על החוויות שלי דרך המוזיקה. לפני שניגשתי לכתיבה היו כמה דברים שרציתי להתעסק בהם כמו העיסוק סביב דימוי גברי בחברה - גם אם אתה יוצא מהארון וגם אם לא, צריך לשמור על 'פאסון' של גבריות. לאחרונה נחשפתי לעולם של דראג וקווריות והבנתי שגבריות זה דבר מאוד דינאמי היום, כמו הארי סטיילס בחו"ל, ועדיין בארץ אנחנו בסוג של בועה שבמיינסטרים אפשר לראות סוג גבריות ספציפי בלבד. אני אומר את זה לכל האנשים שטוענים שאין להם בעיה איתי בתור הומו, אבל מצפים שאהיה גבר".
"כתבתי את השיר הזה בעיקר מדברים ששמעתי אותם עליי ועל חברים שלי כמו: 'אין בעיה רק תעשו את זה בחדר סגור', או שמעירים לגבי המוחצנות", ממשיך ומספר: "את השיר כתבתי בשנת 2017, הוא ישב במגירה, התעסקתי יותר בעבודה בהייטק וזה מנע מהשיר לצאת. היו הרבה נקודות שבירה שבהם רציתי להוציא את השיר - למשל המצב בארץ שהיו פרסומות שמחזירות אותנו אחורה מבחינת גבריות ואיך שזה מוגדר בעיניי החברה, והעדפתי לחכות כי רציתי שהשיר יהיה מושלם".
הסינגל מלווה גם בקליפ מיוחד, עליו שנייד מספר כי: "החוויה של הקליפ הייתה סופר אישית, מפני שזה מגיע ממקום של כאב. בקליפ רואים שאני נמצא במלחמה עם שתי אישיות שלי, אחד בתור בחור היפ-הופי מגניב ומנגד רואים אותי כאישה, דראג מלא עם עקבים, שזה משהו שאני לא עושה ביומיום. צילום הקליפ היה מאוד אינטנסיבי, היו שני ימי צילום, ושילבנו את זה בקליפ בתור דו שיח בין הדמות הגברית לדמות הנשית שלי''.
מהו המסר שניסית להעביר בשיר?
''המסר הוא שבשלב מסוים נמאס לי שהחברה מנסה להכתיב מה גברי ומה לא, כמו שאני שר בפזמון: 'אני לא צריך את השיט הזה', אני לא זקוק להגדרות האלה. אני חושב שהעולם יכול להתמודד עם כל הצדדים שלי, אם אני ארצה ללבוש מחוך או למרוח לק, אני אעשה את זה ואני ארגיש הכי גברי שיש. גבריות יכולה להגיע בכל הצבעים ובכל הצורות. העדפתי להעביר את המסר הזה בשיר בגלל שאני רוצה שזה יהיה בתוך הראש של האנשים ושהם יזכרו את המסר דרך השיר''.
לפני שתום החל את דרכו במוזיקה, הוא היה יוצר בעברו סרטוני פארודיות מצחיקים. כיום הוא מספר שהוא תמיד ניסה להעביר דרך ההומור מסר או ביקורת.
''תמיד הייתי עושה חיקויים ודמויות וגם ניגנתי בפסנתר. מאוד מצא חן בעיניי הקונספט של הפרודיות. הייתי יוצר את זה עוד לפני שיוטיוב היה חזק בארץ, לקחתי שיר עם מנגינה מוכרת וראיתי שזה תופס. מאוד חשוב לי להעביר איזשהו מסר או ביקורת סאטירית בסרטונים שלי. זה יכול להיות פרודיה על תל אביביים או על חיילים, תמיד הייתי מוצא דברים מצחיקים על קבוצות מסויימות ואנשים התחברו לזה. בשלב מסויים רציתי לבטא את האומנות האמיתית והאותנטית שלי, אז הלכתי לכיוון של יצירה מקורית. הייתי כותב למגירה אבל מה שתמיד היה יוצא לבחוץ היו הסרטונים המצחיקים''.
מתכוון לשלב את הפרודיות ביחד עם קריירת המוזיקה?
''כן, אני אחזור לזה בשלב מסוים, לפעמים תוך כדי אני יוצר כל מיני סרטונים, אבל יש בזה דבר מאוד שוחק כי המטרה היא שהסרטונים יהיו ויראלים ושאנשים ישתפו, זה דבר שמרחיק מהאומנות האמיתית שלי. אני כן רוצה להביא את עצמי ביצירה מקורית אבל עדיין לא נפרד מהסרטונים''.
איך אתה משלב את המוזיקה עם העבודה בהייטק?
''אני לא ישן הרבה, בכלל. בשעות הבוקר והצהריים אני עובד, ובשעות הערב אני הולך לצילומים או להקלטות. באיזשהו מקום כן צריך לעשות את ההפרדה ולשים לב ששום דבר לא הורס לשני. למשל הייתי צריך לצאת לימי חופש מהעבודה כי הייתי בימי צילום או סתם כדי לנוח. בגדול, אני כל הזמן עובד, אני יכול להגיד שהיום אני מוצא את האיזון ביניהם. בדרך כלל אני יותר איש של לילה, אחרי יום העבודה בהייטק, אני מוריד את החולצה המכופתרת ושם את הבגדים הצבעוניים והמרימים שלי או עולה על דראג ומבצע את החלק השני בחיי - מוזיקה''.
איזה ביקורות קיבלת מהקהל בקשר למוזיקה שלך?
''אני יכול להגיד שהופתעתי לטובה מהתגובות של הסינגל החדש, קיבלתי הרבה הודעות מקהל מאוד נרחב, שהם אהבו את זה והיה להם מעניין לשמוע את השיר. במיינסטרים אני פחות שומע על שירים עם מסר נוקב או ביקורת חברתית ואני שמח שהצלחתי לגעת באנשים עם המוזיקה שלי. אני חושב שזה היה חסר לאנשים במקום מסוים בקשר להבעת דעה. הייט תמיד יש, במיוחד במקום של נוער. בטיקטוק קיבלתי תגובה אחת שכתבו בה: 'למי אכפת שאתה שר שירים על עקבים' והבנתי שזה הפריע לו, אני מבין שהמוזיקה שלי מעוררת דיון ושיח וזה עושה לי טוב''.
סגנון השירה שלך הוא היפ-הופ ופופ, יש עוד ז'אנר מוזיקלי שאתה מתחבר אליו?
''אני מאוד אוהב אר אנד בי ובלוז, זה דבר שהייתי רוצה לאתגר את עצמי ביצירת מוזיקה בז'אנרים האלו. עכשיו אני עובד על האלבום החדש, וחלק מהשירים יהיו בז'אנר סול ויותר עמוקים, איזור די זר בשבילי. זה שונה לכתוב אר אנד בי מאשר ראפ. בראפ השירה מאוד מהירה, חריזה ומאוד צפופה. לעומת זאת, אר אנד בי יותר רגוע ואפשר להתרכז במצבים ספציפיים. כשאני לבד בבית אני שומע מוזיקת ג'אז, זה לא מה שאני יוצר אבל כשאני רוצה להירגע אני אשמע את זה''.
מי ההשראה שלך?
''אני אוהב את ניקי מינאז', מבחינת דרך, מסרים, וסגנון השירה שלה. אני אוהב את זה שהיא יכולה להיות 'טראש' וגם להיות עמוקה. אני מתחבר למוזיקאים יוצרים, כמו קאשה, שנמצאת מאחורי הרבה שירים מוכרים, שכתבה, הלחינה ועיבדה את השירים''.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
''אני רואה את עצמי משלב בין ההייטק למוזיקה, אני אוציא הרבה אלבומים, הרבה מוזיקה וגם אצליח בהייטק. אני חושב שהשילוב ביניהם תורם לכל נושא בנפרד''.
יש לך מסר לקוראים?
''תהיו אתם, אין דבר שיותר מרגיע מלהיות עצמכם. עדיף שתנתקו קשרים מאנשים שלא טובים לכם מאשר שתאבדו את עצמכם האמיתיים והאותנטיים''.