נוי פדלון: "נאבקתי כדי להכנס לתחום המוזיקה"
נוי פדלון שחררה הבוקר (ה') סינגל חדש, בראיון מיוחד מספרת לנו הזמרת על העשייה בתקופת הקורונה, החלומות והשאיפות, הקשיים שהתמודדה איתם בדרך וממה היא שואבת השראה וכוחות
נוי פדלון חוגגת ממש הבוקר 27. על אף גילה הצעיר, היא כבר יכולה להתגאות ברשימת הישגים מפוארת ומכובדת ביותר: שיריה זוכים למאות אלפי צפיות בפלטפורמות המוסיקה השונות, היא קיימה שיתופי פעולה עם כמה מהשמות החזקים ביותר בסצנת המוסיקה הישראלית ונראה שזו רק ההתחלה. בראיון לכבוד צאת הסינגל החדש שיצא הבוקר (ה'), שיתפה אותנו בעשייה שלה בימים אלו ועל החלומות הגודלים שלה.
עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:
- החיים שאחרי "הכוכב הבא": גאיה שאקי בשיר בכורה
- חזק על הרצפה: הראל סקעת בקליפ חדש עם דניאל גל
- אודיה אזולאי בסינגל חדש על מוזיקה ודת
"העשייה שלי מתמקדת בעיקר במוסיקה – בין אם בהלחנה, בשירה, בהפקה או בכתיבה של שירים. המוסיקה היא חלק מאוד גדול ממני ומהחיים שלי", מספרת פדלון על השנה האחרונה. "היא מלווה אותי כל הזמן – בוקר, צהריים, ערב ואפילו בלילה – כשאני חולמת על הופעות גדולות ועל הצלחה בינלאומית. האפשרות הזו להביע ולפרוק – אותה נותנת לי המוסיקה, היא כל כך יקרת ערך עבורי. מהמקום הזה, אני לרגע לא לוקחת את ההצלחה שלי כמובן מאליו. אני מודה לאלוהים כל יום על כך שאני עוסקת בתחום שאני אוהבת ונהנית ממנו, ואפילו מצליחה להתפרנס מכך".
"אני אף פעם לא מפסיקה ללמוד, להעשיר את עולמי ולשכלל ולפתח את האמנות שלי. השאיפה שלי להשתפר ולצמוח כל הזמן, נובעת קודם כל מהרצון שלי להוכיח לעצמי שאני מסוגלת להתעלות מעל עצמי ולהעשיר את האמנות שלי. אני מאמינה שהעבודה של אמן היא קודם כל להיות אותנטי מול עצמו. ברגע שאמן עושה את זה, ומאפשר לעצמו להיות פגיע ורגיש כלפי עצמו וגם כלפי חוץ – זה מה שגורם לקהל להימשך אליו ולאמנות שלו. הגישה האמנותית שלי היא לשמור על שקיפות מול הקהל שלי, אבל כן להציב מחיצות מסוימות בשביל לשמור על הפרטיות שלי. אני מאמינה שהרבה מההצלחה שלי קשורה למקום הזה שאני מרשה לעצמי להראות פגיעות בשירים שלי – ואנשים מזדהים עם זה והרבה פעמים מוצאים בזה את עצמם. האפשרות של אדם להזדהות ברמה הרגשית עם מסר של אמן – היא בעיניי המהות של אמנות. לכן, הקשר עם הקהל הוא מאוד חשוב עבורי".
"בתקופה האחרונה, שבה עולם התרבות השתתק, הרגשתי חוסר ענק במפגש עם הקהל. התגעגעתי למפגש הקסום הזה כל כך. היה לי קשה להתמודד עם זה, אבל השתדלתי שלא להישאב אל מקום של ייאוש – והמשכתי לכתוב ולעשות דברים שגורמים לי לחוש בטוב", ממשיכה פדלון, "כרגע, מסתמנת חזרה כלשהי של עולם התרבות – וזה סופר משמח ומרגש אותי. היום גם יצא לאוויר הסינגל החדש שלי 'הרסת לי שירים' – כך שאני באמת נורא מתרגשת ומרגישה מוצפת בחדשות טובות וחיוביות".
-
כבר מגיל צעיר התעניינת בתחום המוסיקה וידעת שתרצי לעסוק בו בחייך הבוגרים?
"לגמרי. 'חיידק המוסיקה' היה קיים אצלי כבר מגיל מאוד צעיר. הוא ליווה אותי כל הדרך למקום שבו אני נמצאת כיום. הוא היה 'הדלק' שלי להפוך למוזיקאית שאני, גם כשלפעמים – החלום נראה בלתי אפשרי. למען האמת, יש אפילו טקסטים שכתבתי בגיל שש שאמא שלי עדיין שומרת".
-
עולם המוסיקה הוא עולם שמאוד קשה להיכנס אליו ועל אחת כמה וכמה להצליח בו, במיוחד בארץ. לכל אורך הדרך האמנת בעצמך שאכן תצליחי להיכנס אליו ולהגיע למעמד המדהים שבו את נמצאת כרגע?
"עולם המוסיקה בארץ הוא אכן לא עולם שפשוט להיכנס אליו, במיוחד לא מהמקום הקטן שהגעתי ממנו. נולדתי בפרדס-חנה כרכור, הרחוקה שנות אור מחיי הזוהר והתהילה, ואת כל מה שהשגתי – השגתי בעשר אצבעות דרך עבודה קשה, השקעה ונתינה אינסופית מעצמי שמטרתה להביא את האמנות שלי לרמות הגבוהות ביותר. היו רגעים קשים שבהם שום דבר לא הסתדר לי וכבר חשבתי לוותר על החלום. אבל דווקא אז – נזכרתי עד כמה אני רוצה לעמוד על במה, לשיר, להביע, לפרוק, לכתוב, להלחין ובעיקר – לעשות לאנשים טוב על הלב. החלום לעסוק במוסיקה היה חזק ממני וליווה אותי בכל רגע ורגע בחיי. הוא הרים אותי למעלה בכל פעם שכבר חשבתי לוותר. ידעתי שאני כל כך רוצה להגשים אותו. לכן, הייתי מאוד ממוקדת ביעד הזה, האמנתי בעצמי שיש בי את מה שצריך בשביל להגשים אותו, ואז – שום דבר כבר לא יכול היה לעצור אותי".
-
שחררת היום (ה') שיר חדש בשם "הרסת לי שירים". מאיפה הגיעה ההשראה שלך לשיר?
"הכול התחיל כשחבר סיפר לי על פרידה קשה שעבר מבחורה שהוא מאוד אהב. הוא שיתף אותי שמאז שהפרידה קרתה – כל שיר מזכיר לו אותה. ישבתי חמש שניות ובהיתי בקיר כשלפתע עלה בי המשפט – 'הרסת לי שירים'. רשמתי אותו ב'פתקים', והתחלתי לכתוב אינטואיטיבית מתוך מה שהמשפט גרם לי להרגיש. מאוחר יותר, ישבתי עם חבריי למקצוע – תמר ויונתן, והראיתי להם את הטקסט שכתבתי. משם – הכול היסטוריה".
-
בשיר את כותבת את המשפט "נכון שלא הכול היה ורוד". את מרגישה שבמובן מסוים המשפט הזה מתקשר לסיפור ההצלחה שלך, שהיה רצוף גם בכישלונות וברגעים פחות טובים?
"הכי כן. במידה מסוימת אני חושבת שכל אחד יכול להזדהות עם המשפט הזה. הרי אצל אף אחד לא 'הכול ורוד'. כולנו מתמודדים עם קשיים ואתגרים. כמו שאני נאבקתי להיכנס לתחום המוסיקה ונתקלתי בהרבה 'מחסומים', אני חושבת שכל אדם נתקל ב'מחסומים' מהסוג הזה במובן כזה או אחר בחייו".
-
איך הייתה העבודה על השיר?
"הכול התחיל באמת מהכתיבה הראשונית של המילים. תחילה, כתבתי את השיר בלשון זכר, אבל החלטתי לשנות את זה בשלבים מאוחרים יותר ללשון נקבה – מתוך סיבה אינטואיטיבית שגם אני לא מבינה עד הסוף למען האמת. מאוחר יותר הגיע שלב ההלחנה. כשהשיר היה מוכן – התחיל תהליך של ניסוי וטעייה מבחינתי. מהר מאוד, אחרי שינויים קלים שעשיתי בליווי גורמים מקצועיים, הרגשתי שלמה עם השיר, ואני מתרגשת שהוא יוצא ממש היום!".
-
אנחנו מכירים אותך כמלחינה, כותבת וזמרת מצליחה. אבל בכדי לזכות בכל "הטייטלים" האלו, היית צריכה לעבור דרך – שלא תמיד הייתה מאוד פשוטה. אילו קשיים ואתגרים חווית בדרכך להצלחה?
"תחום המוסיקה בארץ הוא תחום מאוד סיזיפי. האתגר הראשוני היה בכלל לנסות להיכנס אליו. זה לא היה פשוט ודרש ממני מאמצים רבים והרבה הקרבה. המון אנשים זלזלו בי בתחילת הדרך, ולא האמינו שאצליח. זה היה מתסכל. יכולתי לוותר בכל רגע, אך בחרתי שלא – ותראה איפה אני היום. עוד אתגר שנתקלתי בו בדרך – הוא אתגר שחוויתי בעיקר מול עצמי. הרגשתי מצד אחד שיש לי צורך עז בלייצר תפוקת עבודה גבוהה – לכתוב עוד שירים, להלחין עוד טקסטים, ומצד שני חשתי שזה גורם לאמנות שלי להיות פחות אותנטית ויותר 'תעשייתית'. אני חושבת שהיום, אני כבר במקום שאני יודעת למצוא את האיזון שמצד אחד מאפשר לי לייצר תפוקת עבודה מכובדת, ולא לפגוע בערך של האמנות שלי".
-
כמי שעוסקת בכתיבה, בהלחנה, בהפקה, בשירה ובמגוון כה רב של תחומים – מה התחום שאת הכי אוהבת לעסוק בו?
"אין לי תשובה חד משמעית לשאלה הזו. באיזשהו מקום, אני מרגישה שזה כמו לבחור בין אבא לאימא – בלתי אפשרי. אני אוהבת את כל התחומים באותה המידה - מה גם שכל תחום נוגע לנישה אחרת, כך שאני לא חושבת שניתן באמת לערוך איזושהי השוואה ביניהם. לצורך העניין, שירה וכתיבה הם שני תחומים אשר אני מביעה עצמי דרכם – מה שמייצר אצלי תחושה טובה וחיובית. אבל קיים גם שוני עצום בין שני התחומים הללו, שהרי יש הבדל רב בין טקסט שנכתב לבין שיר ששרים אותו. שירה עוסקת באמנות הביצוע וכתיבה – באמנות ש'מאחורי הקלעים'. אני אמנם נהנית מאוד מהמפגש האנושי במופעים שלי, אך גם מהמפגש עם הדף ככותבת ויוצרת. זה לא עושה אף אחד מהתחומים הללו ליותר מהנה עבורי – את כולם אני אוהבת. לכן, בחרתי לעסוק בהם".
-
בשל היותו עולם כה מטלטל ומורכב, הבחירה של אדם להיכנס אל עולם המוסיקה לא פעם מעוררת תמיהה בקרב סובביו או גורמת להם להרמת גבה או שתיים. אילו תגובות חווית מסובביך?
"בגדול, בהתחלה נתקלתי באמת בתגובות שהיו פחות מפרגנות, מקרב אנשים קרובים. ליתר דיוק – תגובות של תמיהה או הרמת גבה. בדיעבד, אני יודעת שהן לא הגיעו ממקום של רוע, אלא ממקום של דאגה לי. היה לי מאוד קשה להתמודד עם זה, אבל ידעתי שהחלום שלי – הוא חזק ממני. אין לי אפשרות 'להדוף' אותו מעליי. הייתה רק ברירת מחדל אחת מבחינתי והיא – להגשים אותו, וזה בדיוק מה שעשיתי. מצאתי את התגובות השליליות מדרבנות אותי קדימה, ואני מאמינה שבמידה רבה זה מה שנתן לי את ה'דרייב' להצליח. אני חייבת לציין שמול התגובות האלו, קיבלתי ועודי מקבלת גם הרבה תגובות חיוביות ותומכות. זה תמיד מרגש ומחמם את הלב".
-
אין על זה עוררין שההצלחה שהגעת אליה היא מדהימה ומטורפת. האם ממקום כזה – של מישהי שכבר הגיעה להצלחה ממשית, את עדיין שואפת להגיע להישגים ויעדים מסוימים?
"ברור! השאיפות שלי להגיע להישגים כאלו ואחרים - הם ממש כמו 'אוויר לנשימה' עבורי. הם מה שמניע אותי הלאה, להמשיך ולהתקדם. כרגע, אני מאוד מכוונת לחו"ל – לפתח קריירה בינלאומית. זה חלום ענק שאני יותר מאשמח להגשים. לטווח הקצר יותר, עכשיו כשחזרו הופעות – אני רוצה שיהיו לי הרבה הופעות עם אולם מלא ושאנשים ימשיכו להעריך ולאהוב את האמנות שלי".
-
אמנם לא זכית בתוכנית "הכוכב הבא", אבל לא נראה שבאיזשהו אופן זה עמד בדרכך להצלחה. מאיפה מצאת את הכוחות להמשיך להילחם ולא לוותר על החלום שלך, למרות שלא התקדמת בתוכנית?
"מלכתחילה, ידעתי שהתוכנית הזו היא תכנית ריאליטי שרק אחת או אחד מנצחת או מנצח בה. מאוד האמנתי בעצמי וביכולות שלי, כבר מאז. ידעתי שהעובדה שלא ניצחתי לא אומרת שום דבר על היכולות שלי או על רמת הכישרון שלי לצורך העניין. לכן, העובדה שלא ניצחתי בתוכנית לא 'שברה' אותי. להפך – היא נתנה לי 'דרייב' פנימי להמשיך ולהוכיח לעצמי ולאחרים למה אני מסוגלת. כלומר, 'ההפסד' הניע אותי הלאה ולא 'שאב' אותי לתוכו".
-
איך התמודדת עם איבוד האנונימיות שהביא איתו הפרסום שלך? – כשלפתע משמיעים את השירים שאת כותבת ושרה ברדיו, מכירים אותך ברחוב...
-
"אני לא חושבת שזה היה לי 'קשה', אבל זה בהחלט היה משהו שהתקשיתי לעכל בהתחלה. אני מאוד קנאית לפרטיות שלי – כך שאני מציבה גבולות מאוד ברורים, ולא נותנת לאנשים לחדור יותר מידיי לחיים שלי - למרות שהעניין סביבי הוא מדהים בעיניי. אני כל כך אסירת תודה על ההכרה הרבה שאני מקבלת. זה כל כך לא מובן מאליו עבורי – באמת".
-
איזה טיפ תוכלי לתת לכל מי ששואף להגיע להישגים אדירים כשלך, בין אם בתחום המוסיקה או בתחומים אחרים?
"קודם כל – לא לוותר! לדבוק בחלום שלכם, להתעלם מרעשי הרקע ולנצח. בנוסף, אני חושבת שבשביל להצליח – חשוב להיות מאוד בררניים ולהציב גבולות. כלומר, לא לחתום על כל חוזה, לא להאמין לכל דבר ולא לקבל כל מה שמציעים לכם. כך, תוכלו לחסוך מעצמכם הרבה רגעים לא נעימים ולהיפגע פחות".