הוא מאמין בעצמו, הסביבה מאמינה בו - והוא לא רואה דבר שיכול להוריד את עיניו מהמטרה. הוא בא ממשפחה מוזיקלית, הוא מנהל את עצמו, עם עסק מצליח כבר מגיל 19, ועם חלום אחד גדול. יונתן דרזי, התחיל את דרכו בעולם המוזיקה לפני שנה בדיוק, וזו לגמרי רק ההתחלה. הכירו את הזמר החדש בתעשייה, שלא מתבייש להצהיר בחלום שלו להיות הזמר הבא בישראל.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• הסיבה שסלינה גומז עשויה לפרוש מהמוזיקה
• חברות הכנסת והזמרות נאבקות באלימות נגד נשים
• הסינגל הנוצץ של נועה קירל

מה הביא אותך אל עולם המוזיקה? 

"מגיל צעיר מאוד אני שר. תמיד היו מחמיאים לי, אני נהנה מזה מאוד. אני בא ממשפחה של מוזיקאים, סבא שלי זכרונו לברכה היה פסנתרן ושחקן, קוראים לו יואל שר. אז לא הייתה לי אופציה ללכת לדרך אחרת חוץ מלמוזיקה. תמיד אהבתי את זה, ובשנה האחרונה החלטתי ללכת עם זה עד הסוף". 

ספר לנו על השיר האחרון שלך "למה זה קורה"

"זה שיר על פרידה, זוגיות שנגמרה. הוא מיוחד לדעתי, בגלל שיש לנו מצבים בחיים שאנחנו שואלים את עצמנו 'למה זה קורה לנו?'. זה יכול לקרות בהמון צמתים בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה או עם חברים. רציתי לתת לקהל להרגיש את ההרגשה הדומה שאני הרגשתי כשכתבתי את השיר, אבל כל אחד יכול לקחת את זה למקום שלו בכל תחום או סיטואציה בחיים". 

מה אתה עושה בימים אלו? 

"חוץ מהמוזיקה, מגיל צעיר היה לי עוד חלום והוא להצליח בעולם העסקים. בגיל 19 פתחתי את העסק הראשון שלי שהוא חברת ניקיון. ומשם צמחתי והתפתחתי, לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם מהבחינה האישית. הפכתי להיות יזם, הבנתי איך הדברים קורים, התחברתי לאנשים הנכונים, התפתחתי באופן אישי. זו סגירת המעגל שלי עם המוזיקה, כי יש לי את היכולות, ועברתי דרך מסויימת, ועכשיו אני מגלם אותה מהעולם העסקי לעולם המוזיקה - שהוא גם עולם עסקי בסופו של דבר. כרגע אני מנהל את עצמי, וזה החיבור בעצם בין העסקים למוזיקה. אני לא רואה שהתחום העסקי סותר את התחום המוזיקלי. אני מאחל לעצמי שגם כשאצליח במוזיקה, אני לא אסגור את העסק שלי. יש לי עובדים, יש לי מנהל, יש לי מערך טוב. להפך, אני אפילו חושב שזה ימנף אחד את השני. בעיקר אני חושב שהמוזיקה תמנף את העסקים שלי יותר". 

יש מאחורייך שני שירים וקאבר מצליח. לאיזה מהם אתה הכי מחובר? 

"כל שיר הוא עולם ומלואו בשבילי. את כולם אני אוהב, וכל אחד בסגנון שונה, בצבע אחר. באמת קשה לי להגיד למה אני מתחבר יותר כי כל אחד בסגנונות אחרים, אחד מרגש, אחד קצבי. שניהם עושים לי טוב כשאני שומע אותם, ואני מקווה שגם לאחרים". 

אתה מרגיש שהשירים שלך מקבלים את החשיפה וההצלחה הראויה להם? 

"אני דווקא מאוד מבסוט ממה שקורה עכשיו, גם מהביקורות, מאנשי התעשייה שבמוזיקה, מהתקשורת ומהרדיו. אני רואה שכולם ממש אוהבים. ואני ממשיך לעבוד, וכל יום אני קם בבוקר ויש איזו הפתעה חדשה, תגובה טובה. אני מאמין שזה רק יגדל ככל שאוציא עוד ועוד שירים. אני מבסוט". 

"יש אנשים שאומרים לי שהשירים שלי מאוד ממכרים, שהמילים מדהימות, שהם מתרגשים להאזין, שהם מתחברים למילים. לי באופן אישי חשוב שהמילים יהיו אמיתיות, עם עומק, מהלב, מילים ברמה. הטקסט חשוב עבורי. אנשים מתחברים ללחן, לקצב, לטקסט, להפקה המוזיקלית, לכל מה שקורה מסביב", מספר דרזי על התגובות מהסביבה "בשיר 'למה זה קורה' קיבלתי תגובה מאוד מחממת את הלב ממישהי שסיפרה לי שהיא שומעת את השיר בכל ערב וזה באמת חיזק אותה כי היא אחרי פרידה והשיר נתן לה כוחות. האמת שתגובות רעות אין המון. אני מקבל לפעמים טוקבקים, אבל מקבל כל אחד ומה שהוא חושב. מהאנשים הקרובים, מהמשפחה ומהאיזור שלי, כולם מפרגנים ותומכים. לא שמעתי מילים רעות עד כה". 

התחלת את דרכך בעולם המוזיקה בדיוק לפני כשנה, כשפרצה הקורונה. אתה חושב שאם היית מתחיל את דרכך כשהקורונה לא באוויר היית זוכה ליותר הצלחה? 

"חד משמעית כן. למרות שאני ממש מבסוט מההישגים שהגעתי אליהם עד היום, בשנה האחרונה, שהיא גם הראשונה שלי בעולם המוזיקה - אני בטוח במאה אחוזים שאם לא הייתה הקורונה - היו עוד אלף דרכים שהייתי פוגש את הקהל, פוגש אנשים מהתעשייה, ואולי אפילו היה מתמזל מזלי ומישהו היה מזמין ומארח אותי לשיר בהופעה שלו. אני בטוח שזה היה קורה וזה היה עוזר, אבל הכל לטובה, ובעזרת ה' זה יקרה בשנה הקרובה". 

אתה כותב את השירים שלך בעצמך. ממה אתה נהנה יותר - מיצירת השיר או מביצועו? 

"תמיד ידעתי שאני שר טוב, זה מולד אצלי, אבל עניין הכתיבה וההלחנה חדש עבורי. זה הפתיע אותי, לא חשבתי שאתחיל עם שירים מקוריים משלי שאני יצרתי אותם. זה בא לי בטבעיות, ואני נהנה מזה מאוד. שאלו אותי המון פעמים אם זה קשה ליצור ולכתוב שיר, ולדעתי דברים שבאים בטבעיות, ובאים מהלב והנשמה לא יכולים להיות קשים. לעולם לא הכרחתי את עצמי לשבת ולכתוב. אני פשוט לוקח את הגיטרה, כשאני רוצה, וזה יוצא לבד. למשל אם עבר עליי יום קצת קשה, או אפילו יום מוצלח וטוב - אני תופס את הגיטרה, זורק לחן, ולפעמים יכול לצאת שיר תוך רבע שעה, ולפעמים זה יכול לקרות קצת יותר זמן. אני שואב השראה מרגשות, מאנשים שונים, מסיטואציות, ממקומות, מרגעים של אושר". 

אז לא התנסית בכתיבה לעולם? פתאום גילית זאת בעצמך?

"הייתי בתחרות כשרונות צעירים בפתח תקווה, וכן היה לי שיר אחד בגיל 14. אבל במהלך החיים לא כתבתי או התעסקתי בזה יותר מדי, ופתאום בשנה האחרונה זה יצא ממני". 

איך אתה מגדיר את הסגנון המוזיקלי שלך?

"אני פופ ישראלי, אני מביא גוון מיוחד וחדש למוזיקה הישראלית. אני יכול להביא לפעמים נגיעות ים תיכונית, ניואנסים ספרדיים. לא משהו ספציפי ממש, משהו חדש למוזיקה". 

עם מי היית רוצה לשתף פעולה?

"אני באמת חייב להגיד שאני מעריך מאוד את המוזיקאים בישראל, ואני באמת חושב שיש לנו אנשים מוכשרים מאוד בתעשייה המקומית. אני באמת מעריך הרבה יותר מזמר אחד, ואני מאמין שבמהלך הדרך יקרו דברים ואעשה שיתופי פעולה עם זמרים גדולים". 

אם אני לוקחת אותך 5 שנים קדימה - איפה אתה רואה את עצמך? 

"אני מאמין שבשנים הקרובות אני אמשיך לעשות מוזיקה. אחד הדברים שהצבתי לעצמי לדרך, והמטרה ששמתי לנגד עיניי היא לעשות שירים טובים ובלי הפסקה. כי זה מה שעושה לי טוב. הרגעים באולפן, הרגעים של ההלחנה, היצירה - אלו רגעים כיפיים ומדהימים. הבטחתי זאת לעצמי ואני מבטיח כעת גם לקהל שאני לא אפסיק להוציא שירים. אני מאמין שבעוד חמש שנים אני אהיה זמר מוערך בישראל, אני מאמין בעצמי מאוד". 

אוקיי, אז על העתיד דיברנו. אבל אם אני מחזירה אותך חמש שנים אחורה - איפה היית? 

"לא ציפיתי וחשבתי שאהיה בנקודה שאני עומד בה היום. לא הייתי בטוח במאה אחוז שאעשה את הצעד הזה במוזיקה, תמיד חלמתי להיות שם, אבל לא ראיתי את עצמי עושה את הצעד הזה. אחרי ההתפתחות שעברתי בעולם העסקי ועם העסק שלי, וכל הדברים שקרו לי במהלך השנים - פתאום קלטתי שאני באמת יכול לעשות ולהשיג מה שאני רוצה. אז הדבר שתמיד היה עמוק עמוק בלב, שזה המוזיקה, נעשה לבסוף, וכעת אני בצעדיי הראשונים". 

אז באיזו נקודה בחיים באמת הבנת שאתה הולך על זה ביג טיים? 

"זה לא שלא היה לי את האומץ, פשוט לא הבנתי איך אני מתחיל את הצעדים הראשונים. קבעתי פגישה לראשונה עם טל שטיין, שהיום הוא המפיק המוזיקלי שלי. לפני שנה, בנובמבר, נפגשתי איתו ואמרתי לו שאני רוצה להתחיל. עוד לא ידעתי מה אני רוצה מעצמי, אמרתי שהעיקר לעשות משהו, להתחיל כבר את החלום, בין אם זה קאבר ובין אם זה שיר משלי. אז באמת נפגשנו, שוחחנו, ואז  לקחתי את הגיטרה, התחלתי לנגן את השיר שהתחברתי אליו מאוד באותה תקופה 'מול כל מה שעברנו' של ניב דמירל. הוא אמר לי שהוא אהב, ועפנו על זה. התחלנו סקיצה, נכנסתי לאולפן להקליט. שמתי את האוזניות, כיוונתי את המיקרופון ופשוט התחלתי לשיר. הכל בשיא הטבעיות. שרתי הכל בטייק אחד. אני יוצא אליו, שומע את עצמי, ולא מאמין. מפה התחיל סיפור האהבה, ואמרתי לעצמי שזהו, פה מתחילה הדרך שלי".

"כל זה אגב", ממשיך דרזי, "קרה אחרי שהייתי בפיתוח קול. ואני חושב שזה חשוב לכל זמר לעשות, כי לפעמים זמר בתחילת הדרך שר יפה אבל לא יודע איך להביא את עצמו, ואז הוא מעתיק ומחקה זמרים אחרים. זה חשוב להביא את עצמך, את גוון הקול שלך, הייחודיות האישית שלך, את האני שבך. כשהלכתי לפיתוח קול, עוד לפני שהתחלתי לשיר, הוא ביקש ממני קודם כל להקריא לו את הטקסט. ואז הבנתי שכדי שזה ייצא הכי מושלם שיש, זה צריך לבוא ממש מהבטן ומהלב. ככל שתשיר עם יותר רגש, יותר מבפנים, וכשאתה הכי אמיתי, מבלי לחקות אף אחד - זה ייצא הכי יפה שיש. לפני פיתוח הקול כן שרתי יפה, אבל זה שינה אותי, והצלחתי למצוא את הייחודיות שלי. יותר נכון, התחלתי למצוא, זה משהו שתמיד אמשיך למצוא ולגלות בהמשך הדרך". 

 מה הדבר שהכי חסר לך בגלל הקורונה? 

"האמת שהתחום החברתי מאוד חסר לי. מתגעגע להכיר אנשים, לצאת, לבלות, זה תמיד כיף, תמיד עושה טוב, וזה מאוד חסר. מאמין שבקרוב כבר נחזור לתלם ונוכל לעשות מפגשים חברתיים בלי חששות". 

מה המוזיקה עבורך?

"מוזיקה זה דבר מאוד מיוחד, שנותן לך דרך להתבטא, להעביר מסרים, להרגע, להרים את מצב הרוח בכל רגע וסיטואציה. אין יום שאני לא שומע שירים. בכל מקום המוזיקה נמצאת בחיים שלנו - באוטו, עם חברים, בעבודה, ביציאות, ברגעים קשים. תמיד. ואני שמח שיש לי את הזכות לשיר, לחזק אנשים, ולהעביר מסרים דרך המוזיקה שלי".