שירים כמו ״"לך עם האמת שלך" (עדן מאירי), "נשימה" (שירי מימון), ו-"רכבת הרים" (אייל גולן) בטח מתנגנים לכם בפלייליסט ללא הפסקה. מה שלא כולכם יודעים הוא שמאחורי השירים היפים האלו עומדת מורן דוד, יוצרת מוכשרת שהשבוע יצא סינגל ראשון בשם ״מה נהיה״ מתוך הפרויקט החדש שלה. בראיון עם דוד היא סיפרה לנו על המוזיקה שתופסת חלק כל כך משמעותי בחייה, על העצמה נשית והשראה, ולמה דווקא ״הסירנות של מורן״ הוא השם של הפרויקט?

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• נשאר טוב: שגיא ברייטנר על הקשיים כאמן בעולם המוזיקה
• סיכומוזיקלי: אברהם טל ובניה ברבי סוגרים מעגל

״זה פרויקט שאני כבר המון שנים מתחבטת בו״, מספרת לנו מורם על ״הסירנות של מורן״, ״זה חלום כזה שתמיד היה לי בראש - ליצור איזשהו פרויקט אישי שכל המטרה שלו תהיה לתת העצמה ובמה לכל הנשים, מתוך רצון להשפיע דרך המוזיקה ולתת להן במה בתעשיית המוזיקה בישראל. זה הדבר שבעיניי היה הכי חשוב. אני מודה שלקח לי זמן להתגבש על הרעיון ועל איך אני הולכת לעשות את זה, ורק בשנה האחרונה כשנכנסתי להריון שני אז זה התגבש, והחלטתי שבשנה הזו בזמן ההריון אני מייצרת פרויקט אישי ואני יושבת ליצור את השירים יחד עם השותף המהמם שלי ניר מימון. ביחד יצרנו משהו כמו עשרה שירים שבהם התארחו זמרות אנונימיות וגם מפורסמות. כל הקטע של הפרויקט הוא שאנחנו אף פעם לא חושפים את הזמרת עד צאת הסינגל. זה ממש מרגש אותי ומה יותר מרגש מלהוציא את הסינגל הראשון ביום ההולדת שלי״.

מה היו הקשיים שעלו תוך כדי העבודה על הפרויקט?

״אני חייבת לומר שקשיים של ממש לא היו. ברגע שהחלטתי שאני הולכת לעשות פרויקט שכל מטרתו היא לתת קול למין הנשי, זה מדהים איך המוזה שלי נפתחה והשירים יצאו ממני. זה יצא בצורה כזאת טבעית ולא הרגשתי שום מהמורה בדרך. לא בהפקה, לא בטקסטים, לא בלחנים, הכל מאוד עבד. אז אני לא יכולה להגיד שהיו קשיים. נהניתי מכל רגע ואני עדיין נהנית, אנחנו עדיין רוקמים את כל הדבר הזה לכדי יצירה חיה ובועטת, זו רק הסנונית הראשונה שיוצאת עכשיו. אני לא מפחדת מדרך ארוכה ואני אפילו מחכה לזה".

למה היה לך חשוב להתמקד בנושא הזה של נשים במוזיקה הישראלית?

"זה לא סוד שאחוז ההשמעות של נשים בתחנות הרדיו הוא משמעותית מופחת מגברים. זה לא סוד שיש הרבה פחות הופעות של נשים מגברים. אפילו בפסטיבלים, לא מזמן היה את פסטיבל הג׳אז, פסטיבל שלם עם ביקורות מהממות, שרק דבר אחד היה חסר בו - ייצוג נשי. לא הייתה זמרת אחת בפסטיבל. אחת. הייתי רוצה לעשות פרויקט למין הנשי שלא יכלול בכלל את הנושאים האלה, שבכלל לא נצטרך לדבר עליהם ושזה יהיה כל כך מובן מאליו שלנשים יש מקום בדיוק כמו גברים בעולם ובתעשיית המוזיקה".

"בחו״ל זה ממש לא ככה. תסתכלי על טקס פרסי הגראמי, תראי כמה נשים זוכות. בחו״ל זה כל כך שונה מבארץ ואותי זה מטריף. זה כל כך חורה לי שאמרתי לעצמי שאוטוטו אני בת ארבעים ועשיתי דבר או שניים, ואני עובדת בתעשייה הזו המון שנים ועובדת עם זמרים וזמרות, ואני ממשיכה לעשות את זה וממשיכה להוציא שירים. אבל אני חושבת שהערך המוסף שלי בעולם כאדם יוצר וכאמן הוא גם לעשות שינוי ולהביא את המקום האומנותי שלי. זה הדבר שהכי חשוב לי בעולם. אז אני חושבת שהפרויקט הזה הוא חשוב לי מעבר לרק השירים שלו, הוא חשוב לי מהבחינה העקרונית. אני לא באה לפתח אנטיגוניזם, אין פה שום דבר שמתריס נגד גברים, אני לא באה להגיד ׳הכל חוץ מגברים׳, בדיוק הפוך. השותף שלי הוא גבר, המעבד הוא גבר, המפיק הוא גבר, יש טקסטים שאני כותבת בפרויקט שגברים שותפים בכתיבה שלהם. אין פה הדרת גברים, יש פה פשוט העצמת כוח נשי. את השירים האלו ישירו נשים ואמן שאני אגיע לקהל יעד שיחבק את זה ויאהב את זה. והלוואי ואני גם אגלה פה זמרות כמו שעידן רייכל גילה זמרות אנונימיות והביא אותן לפרונט, אני באמת ממש מקווה. גם בסינגל הזה אני נותנת במה לזמרות צעירות שעדיין לא כל כך מוכרות. אחת דרוזית, קוראים לה גאיידה והיא שרה בעברית את השיר. השנייה יהודיה בשם מגי היקרי, והיא בכלל שרה ראפ בערבית בתוך השיר. יש פה קיבוץ גלויות מטורף ומרגש בטירוף, ואני מקווה שהקהל יאהב את זה ויחבק את זה״.

מאיפה הגיע השם של הפרויקט, למה דווקא ״הסירנות של מורן״?

״אף אחד לא שאל אותי את זה עד עכשיו. כולם חושבים שסירנה, כאילו באנו לעשות רעש. נכון, זו אחלה קונוטציה. אבל אני חיפשתי הרבה זמן שם לפרויקט עד שאח שלי המהמם אמר לי שבמיתולוגיה היוונית יש את הסירנות. גם בלוגו של הפרויקט רואים אפילו זנב של בתולת ים, זה ממש מיוחד. הסירנות היו בתולות ים שהיו שרות על המזח בקולן, והקול שלהן היה כל כך מושך שהן היו מושכות את המלחים מהספינות שלהם, עד שהם היו מגיעים אליהן והיו טובעים למוות. אז כמובן שאני לא מתכננת לרצוח שום גבר, אבל המחשבה על הסיפור המהמם הזה מהמיתולוגיה היוונית, וזה מתקשר לסירנות ולקול נשי ולעוצמה נשית, שזה קול שאי אפשר להתעלם ממנו - זה ישב לי בול על הפרויקט. לכל סירנה גם היה שם, היה סירנת הרוח, אש, ביוטי, מים. אז זה ממש מספר את הפרויקט שלי. יש צבע מאוד מוגדר אבל כל קול מביא את הצבע שלו ואת המקום שלו, ואני מקווה שאני אצליח גם להביא את החידוש הזה שהוא בעצם חתימת הקול שלי ביצירה".

ספרי לנו על השיר הראשון מהפרויקט שיצא כבר ביום שלישי

"השיר נקרא ׳מה נהיה׳. זה שיר פופ אוריינטלי, בעצם כל הפרויקט הזה הוא על סגנון הפופ האוריינטלי עם נגיעות מזרח וקצת מערב. יבינו מאוד מהר שזה הסטייל שלי ושל ניר מימון בפרויקט הזה. השיר הזה הוא שיר אהבה עצוב על פרידה מהמקום הכי אמיתי, לא מתיימר להראות חוזק נפשי ואגו אלא דווקא מדבר על הפרידה מהמקום הכי כואב וזועק וסדוק שלה. זה קטע כי זה לא שיר בלדה שבורת לב, לא בהפקה ולא בהגשה, זה דווקא שיר קצבי. אבל אני חושבת שהיופי שבו זה דווקא השבירות. השבירות מעצימה את הכוח הנשי שיש לנו כנשים. הרבה פעמים אנחנו מנסים להסתתר מהמקום הרגשי הזה ומלהודות שאנחנו מתגעגעים ושחסר לנו וקשה לנו, ואני חושבת שזה הכוח הנשי, לבוא מהמקום הכי שביר ולגלות את העוצמות הכי גדולות. הבחירה בזמרת דרוזית יחד עם זמרת יהודיה לא באה משום מקום פוליטי של ערבים-יהודים, ממש לא מתעסקת בזה ורחוקה מזה שנות אור. זה בא נטו בגלל היופי והצבע המהמם הזה שזה מייצר לי בשיר. הקיבוץ גלויות הזה בעיניי הביא את הרעננות הכי מיוחדת שיכולה להיות לשיר הזה יחד עם העיבוד הזה. אומנות בסוף זה לייצר רגש, ואני חושבת ששם הצלחנו לייצר את הרגש ברמה הכי גבוהה שיכולנו בשיר הזה. שתיהן עשו עבודה מדהימה ואני גאה בהן בטירוף, ואמן וכל העולם יגלה אותן עם השיר הזה".

אם כבר מדברים על נשים במוזיקה, מי האמניות שאת עצמך אוהבת להאזין להן?

"זה כל כך מגוון אצלי. קודם כל אני אוהבת מוזיקה על כל הצבעים שלה ועל כל הגוונים שלה. אני חושבת שכאמן אתה צריך כל הזמן להיות סקרן לשמוע הכל, גם אם אתה פחות מתחבר, תמיד לתת מקום להשראה. השראה מייצרת יצירה מבחינתי, זה הדבר הראשוני שמייצר לי יצירות. לגבי הנשים שאני שומעת, זה יכול להיות משירי מימון אהובת ליבי, שמעבר לזה שהיא חברה טובה שלי אני גם כל כך אוהבת לכתוב לה ולשמוע אותה שרה, ומבחינתי היא אחת הנשים החזקות והמעצימות שהכרתי. משירי ועד לחווה אלברשטיין, שאני מאוהבת בה וגדלתי עליה. ריטה שהיא בכלל דוגמא לכוח נשי ועוצמה נשית, אישה שכל כולה זה רגש ולב ומקצועיות וכבוד, אין דברים כאלה. שרית חדד גם מדהימה. מחו״ל זה אלישיה קיז ונורה ג’ונס שגדלתי עליה, ולהקת אבבא. אני אוהבת הכל מהכל. חייבת לומר שאני גם אוהבת מאוד את נגה ארז שלאחרונה כל העולם גילה אותה. אני עוד מכירה אותה מלפני המון שנים כשהיא לא הייתה כל כך מוכרת, יצא לנו לעבוד באולפנים מקבילים. תמיד הערכתי את הדרך המהממת שלה ואני כל כך שמחה לראות איך היא מתפוצצת עכשיו, אם כבר מדברים על נחישות נשית".

מה שונה בשירים שכתבת לפרויקט הזה מהשירים שאת כותבת לאמנים בדרך כלל?

״אני לא חושבת שאפשר להגיד שזה שונה, כי גם בפרויקט הזה כל שיר הוא עולם בפני עצמו מבחינה טקסטואלית. יהיו שירים על אהבה נכזבת, יהיו שירים על העצמה, יהיו שירים ציניים, יהיו שירים שנכתבו בלשון זכר ודווקא אישה תשיר אותם. אני אגע בהכל. הטקסטים לא ידברו רק על העצמה נשית וכוח נשי, ממש לא, הם יהיו שירים פשוט יפים בעיניי שישירו אותם נשים מדהימות בעיניי. זה הכל, זה המקום של הפרויקט. מה שכן, הצבע והסגנון המוזיקלי של הפרויקט הוא הרבה יותר מובהק ומוגדר ואני חייבת לתת את הקרדיט לניר מימון. בסוף אני מביאה שירים, אבל השיר הזה אמון על ההפקה, והפקה זה ממש הגדרה של האמן עצמו ושל השיר. אני כל כך זכיתי באיש הזה, יש בינינו כימיה וחיבור מוזיקלי מדהים. אז אני חושבת שזה לא שונה משום דבר כי כל שיר שאני עושה הוא עולם, לכן אני לא יכולה להגיד שמשהו שונה בכתיבה משירים אחרים״.

כתבת הרבה שירים שהפכו ללהיטים. לפני ששיר יוצא, יודעים שהוא הולך להפוך ללהיט?

״אני חושבת שאם הייתי יודעת, לא הייתי מייצרת להיטים. ידיעה הורסת את האותנטיות של היצירה. מי שאומר שהוא יודע אני חושבת שהוא נמצא במקום לא טוב ביצירה שלו. אני לא יודעת לייצר להיט, אני יודעת להרגיש שירים. אני מרגישה מוזיקה, אני מרגישה צלילים, אני חווה את הרגע בזמן היצירה ונורא חשוב לי באופן אישי להתרגש מהשיר. אם זה מרגש אותי אני מייחלת שהעולם יתרגש גם. אני אף פעם לא אוציא שיר שאני לא מרגישה שיכול לגעת באנשים, אבל קרו מקרים שלא חשבתי ששיר יתפוצץ והוא התפוצץ. אני יכולה להגיד בוודאות על ׳לך עם האמת שלך׳ שחמש שנים אף אחד מהתעשייה לא רצה אותו, גם כשעדן קיבל אותו הוא לא רצה אותו בהתחלה. האמנתי בשיר אבל אחרי כל כך הרבה שנים כבר אמרתי שהשיר לא באמת כזה טוב. גם כשנתתי את השיר לעדן האמנתי בו, אבל לא האמנתי שהוא ככה יתפוצץ בשטח. הוא גם היה אז אמן מתחיל ולא כל כך הכירו אותו, אבל הנה, החיים מספקים לנו מלא הפתעות״.

מאיפה מגיעה ההשראה לשירים שאת יוצרת?

״השראה באה לי מהילד שלי שיילו שרוקד, מהתינוק הקטן שלי שמתעורר בבוקר ואני רואה את העיניים התמימות שלו ואת החיוך הזה, הוא עוד לא מדבר אבל הוא מחייך אליי. השראה באה לי מללכת בים ולהסתכל על זוג זקנים יושבים בספסל מחובקים. השראה באה לי מריחות שמזכירים לי את העבר, מהתלמידים המהממים שלי שמלמדים אותי לא פחות משאני מלמדת אותם, משירים שנוגעים בי ומרגשים אותי. אני חושבת שהשראה מגיעה לי מהוויה. כשאני נוכחת בחיים של עצמי אז אני שמה לב לפרטים ולצבעים, והדברים האלה מייצרים במוח כל הזמן סיטואציות ותחושות, ותחושה מייצרת יצירה״.

כשאת כותבת שיר את כבר יודעת בראש לאיזה זמר הוא ילך?

״לרוב כשאני כותבת שיר אני לא מכוונת לזמר, אני כותבת שירים שבעיניי הם יפים ואז אני מכוונת. אבל כן אני אגיד שיש זמרים שאני כל כך מחוברת אליהם ואני פשוט מודעת שזה השיר שלהם. נגיד ׳גלדיאטור׳ של עדן מאירי שיצא לי עכשיו, אני ידעתי שזה הולך לעדן, זה היה לי ברור. אם הוא היה אומר לי לא אני הייתי משתגעת, אני ידעתי שהקול של עדן שם זה הכי אותנטי. ׳נשימה׳ זה היה לי ברור שזאת שירי מימון. אין מישהי אחרת שאני יכולה לשמוע אותה שרה את ׳נשימה׳ או את ׳ויטני׳, או את ׳אוויר׳ שכתבתי לה. אבל ביני לבין שירי יש חיבור הרבה מעבר למקצועי, אז אני מודה שלי הכי קל לכתוב לה שירים. היא גם האמן שכתבתי לו הכי הרבה״. 

יש איזה שיר ספציפי לא שלך, שאת מתבאסת שלא את כתבת אותו?

״כל כך הרבה. ׳עטור מצחך׳, וואו, איזה שיר מהמם. ובעכשווי, אני תמיד לא מבינה איך אני לא כתבתי את ׳רוחות׳ של אליעד. זה כאילו אני כתבתי את זה, זה ממש אני. אני כל הזמן אומרת לו ׳חצוף, מה אתה גונב לי שירים׳ והוא אומר לי ׳מורן אני כתבתי׳. איזה דיסוננס בין ׳עטור מצחך׳ ל׳רוחות׳, כאילו אין הקשר, אבל זה מהמם בעיניי". 

יש שיר מהשירים שכתבת עד היום שיש לו פינה מיוחדת בלב שלך?

״קודם כל כולם ילדיי. קשה לי לבחור, אני כל כך אוהבת את השירים שלי. ׳לך עם האמת שלך׳ נגע בטווח גילאים מאוד גדול. מילדים קטנים, למבוגרים, לצעירים, לחיילים. היה איזה רגע שנכנסתי לשיר הזה ביוטיוב וקראתי תגובה של ילד, והוא כתב בתגובה ׳תודה לך עדן מאירי, בזכותך לא התאבדתי׳. ברגע הזה שקראתי את זה אמרתי לעצמי 'אוקיי, זה הייעוד שלך׳. בשביל התגובה הזו זה שווה כל סבל של חמש שנים עד שהשיר הזה יצא, אז יש לי סנטימנטים מאוד מיוחדים לשיר הזה. בנוסף אני מודה ש׳נשימה׳ זו הפתעה מאוד גדולה עבורי. נשימה גם כן חצה הרבה אנשים, אנשים נורא אהבו את השיר הזה ואוהבים אותו ושרים אותו, ושמעתי מהראל סקעת שזה היה שיר האודישנים כשהוא היה בוחן בלהקות צבאיות, שכולם שרו את זה, אז זה ממש מרגש. אני חושבת ששני השירים האלה באופן אישי מאוד מרגשים אותי, אבל באמת שאני אוהבת את הכל״. 

את בעצמך גם שרה, לא מתכננת להוציא איזה משהו שלך בקרוב?

״התחלתי כזמרת, הייתי בלהקה צבאית, הייתי שנים זמרת של יהודה פוליקר, ואז ירדתי מהבמות. אני לא נהנית מהפרונט, מודה. אני מאוד אוהבת לשיר, אני פשוט לא נהנית מלהופיע. אמא שלי קוראת לי ׳אריק איינשטיין של הזמרות׳. אבל מי יודע, אולי בפרויקט הזה אני אשיר איזה שיר אחד, ימים יגידו. כרגע אני אתן לנשים אחרות להשמיע את קולן דרכי, אבל יכול להיות שיהיה איזה שיר שאני אולי אקליט בפרויקט. לא אומרת לא״.

לסיום, מה עוד חוץ מהפרויקט אנחנו הולכים לראות ממך בתקופה הקרובה?

״סדנאות אמן זה משהו שאני עושה לאחרונה ואני מאוד נהנית ממנו, מעבר לשיעורים שאני מלמדת באופן פרטי. בנוסף הולכים לצאת עוד שירים! הולך לצאת שיר עם שירי מימון, והולכים לצאת עוד המון שירים מהפרויקט הזה, שזה בכלל לוקח ממני את כל האנרגיה. אז נראה לי שיהיו הפתעות. זה יקח קצת זמן, אבל כשזה יגיע זה יהיה נדיר״.