אמש (ד') התקיים מופע העשור של הזמר והיוצר האהוב נתן גושן בזאפה לייב פארק ראשון לציון, במסגרת פסטיבל ראשון לציון. מופע, שכשמו, ציין עשור של עשייה ולהיטים - והקהל, אכן יצא מסופק מחגיגת הגושן שניתנה לו.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• האושפיזין של הזמרים: האירוחים הכי שווים בהופעות
• הבייבי שלו: זה מה שחשבנו על האלבום הראשון של ליל נאס X
• החדש של אליעד: מקאבר באינסטגרם לפסקול של סרט בינלאומי

אין מה להגיד, גושן הוא אכן אחד היוצרים המוכשרים שיש לנו כאן וזמר מדהים. לאורך כל ההופעה הוא הפגין יכולות קוליות מרשימות, גם ברגעים בהם לא הבנו איך הוא לא מתעייף מרצף של שיר אחר שיר כמעט ללא הפסקה.

אומנם סדר שירי ההופעה לא היה על פי ציר זמן כלשהו (אם כי היה יכול להיות נחמד שהיה פותח עם להיט הבכורה - "כל מה שיש לי"), אבל הקהל אכן קיבל רפרטואר עשיר, כולל שירים שמבחינת אלו שלא נמנים ממעריציו ההדוקים - לא היו הכי מוכרים, אך כולם כאחד סחפו את הקהל, כמובן שבעיקר הלהיטים הגדולים "גבולות הגיון", "עוד", "באתי לחלום", "שני ילדים בעולם", "איפה את?", "מה אם נתנשק" ועוד. גושן היה נרגש לאורך כל המופע החגיגי וזה היה ניחן למול הקהל שהתרגש יחד איתו. הוא לא הפסיק לשתף, לשוחח בין לבין ובעיקר להודות על המעמד. היה מספיק מבט חטוף אל מעריציו בקהל כדי לראות את הכוונה שלהם בשירים, את ההנאה, את האהבה לאמן ולמוזיקה שלו ובכללי, את הגיוון שבקהל היעד שלו. בגושן יש משהו מאחד, וזה אחד הדברים שהכי בלטו במופע.

הזמר לא עשה זאת לבד, ובין לבין החליט לארח כמה מחבריו למקצוע בביצועים מיוחדים לשירים שלו וגם לשלהם. ראשון להצטרף היה לירן דנינו שסגר מעגל על הבמה וביצע עם גושן את "עדיין ריק", סינגל הבכורה שלו אותו כתב והלחין גושן בתחילת דרכם של השניים. הקול הצלול והמיוחד של לירן עשה צמרמורת בקרב הקהל והעצים את הרגע, כך גם גושן שהצטרף אליו לביצוע המשותף. הייתה אווירה של קלוז'ר ושל אהבה שהפכה את הביצוע הזה לרגע שנרצה לזכור, או לפחות לקבל בגרסת רדיו/סטרימינג.

בהמשך הצטרף לבמה גם ישי ריבו שבשנים האחרונות הפך לצירוף מתבקש להופעות והחיבור הכל כך טבעי עם גושן היה צריך לקרות. השניים כמובן ביצעו את הלהיט המשותף "נחכה לך", אך גם את "סיבת הסיבות" ו"הלב שלי" של ריבו. האמונה של השניים והיכולת שלהם לחבר בין אנשים הייתה מדהימה וקסומה גם בגרסת הבמה ואלו מבין הרגעים שהכי היפנטו אותנו במופע.

האירוחים לא הסתיימו, ובין ביצועים של גושן לבדו על הבמה האושפיזין המשיכו להגיע - הפעם אמיר דדון, האיש והקול - נתן שואו מלא ברוק ובוויב שרק הוא יודע לספק. השניים חלקו ביצועים שאמרנו עליהם "וואו". אם זה "לבחור נכון", "כל יום הוא כמו נס" (המועדף עלינו!) וכמובן "אור גדול" - ששם נרשמה הפתעה. באמצע הביצוע הגיע גם ריבו והצטרף לטריו מושלם ומדוייק שמבחינתנו היה השיא של הערב. השלושה יודעים לעשות עבודה מושלמת, ואמאל'ה איך שאתם חייבים לשחרר את הביצוע הזה באופן רשמי.

לקראת סוף הערב, ואחרי עוד כמה שירים מהרזומה של גושן, הגיעה בהפתעה גם עדן בן זקן שנהנתה מהרגע וסחפה את הקהל עם הביצוע לשיר המשותף שלה ושל גושן - "חיים מאושרים" שהפך ללהיט. לאחר מכן היא נותרה לבד על הבמה (בזמן שגושן סוף סוף לקח קצת הפסקה לנשום) וביצעה את "ברחובות של תל אביב". כאן נציין שעם כל החגיגה ועם כמה שנהננו מהצירופים - זה היה על גבול של ה"מממ, רגע, אולי זה יותר מדי?, בכל זאת חוגגים עשור לגושן", אבל הביצועים המשותפים היו בהחלט שווים את זה והיוו מהרגעים הכי מעולים בהופעה.

לאחר מכן הזמר חזר לבדו אל הבמה לסשן אחרון שכלל בין היתר את "26" ו"מתגעגעת" שחתם את המופע החגיגי.

ברמה הטכנית - היו קצת פקשושי סאונד קלילים שלעיתים העיבו על הרגע, אך דווקא הצילום, המסכים והאפקטים על הבמה היו מרשימים והרגישו לנו כמו איזה שואו מהסרטים.

נסכם ונגיד שוב שגושן יודע להופיע ולשבות את הקהל, אותו הקהל שנאמן לו לאורך כל הדרך (וגם אלו שהצטרפו באמצע) פשוט חגג את העשור של גושן, נהנה והרעיף אהבה בחזרה. כמו גם הצירופים המדוייקים שהפכו את הערב למרגש אפילו יותר, גם אם הם לא היו מהרזומה של גושן עצמו.