שריי אדר חביב: "תמיד הרגשתי אשמה, הרגשתי שאני דפוקה ושיש בי בעיה". אביחי רובין

שריי אדר חביב: "תמיד הרגשתי אשמה, הרגשתי שאני דפוקה ושיש בי בעיה"

רגע לפני שמוציאה סינגל מיוחד עם קטריקס ולאחר שהתגברה על ילדות לא פשוטה שכללה אנורקסיה, הטרדות מיניות וחרם - שריי אדר חביב מוכיחה לכולנו שהיא בדרך הבטוחה להצלחה בעולם המוזיקה ושהיא כאן בשביל להישאר. תפסנו אותה לראיון עוצמתי שאתם לא יכולים לפספס. בואו להכיר את הכוכבת הבאה

שריי אדר חביב היא זמרת, דוגמנית ומקעקעת משגשגת ומצליחה. שריי בין היתר אחראית על הלהיט "אין אחד שלא" שצבר מעל לכ-800 אלף צפיות. היא לא מפסיקה לעבוד וליצור וכרגע נראה שהיא לגמרי חיה את החלום. אבל זה לא תמיד היה ככה, שריי עברה והתמודדה בחייה עם לא מעט על מנת להגיע לאיפה שהיא היום. בגיל 15 שקלה שריי פחות מכ-24 קילו. היא עברה ממיון למיון והתמודדה עם מחלת האנורקסיה. "הרופאים אמרו להורים שלי שכבר אין הרבה זמן, שאני לא אחיה עוד הרבה זמן" סיפרה לנו. כמעט כנגד כל הסיכויים, עם המון עבודה עצמית וכוחות נפשיים, היא עברה את השנים הקשות האלו והן הפכו אותה לאישה החזקה שהיא היום. שריי מספרת לנו בראיון אישי ומעורר השראה על התקופה הקשה ועל ההתמודדות עם החיים דרך המוזיקה.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

התמודדת עם מחלת האנורקסיה בגיל כל כך צעיר. איך מתמודדים עם דבר כזה קשה בתור ילדה?

"היה לי מאוד קשה להתמודד. אני זוכרת שהייתי בבית חולים ובדיוק היה יום ההולדת שלי. היו שם חיילים שבאו לבקר ולהביא משלוחי מנות כי זה היה בפורים. אני הייתי בטיפול נמרץ. אני זוכרת שראיתי את הילדים האלה באים, עוזרים ומשמחים חולים ואמרתי לעצמי:"למה אני צריכה להיות במקום שעוזרים לי? למה אני לא יכולה לתת?". זהו, הרבה עבודה עצמית והרבה אמונה. בהתחלה מאוד כעסתי על בורא עולם, חשבתי שהוא ברא אותי רק בשביל שאסבול כל החיים. הבנתי רק אחרי זה שיש לי משמעות ושאני יכולה להציל עוד הרבה אנשים. לא סתם עברתי את זה, בורא עולם לא נותן לך להתמודד עם משהו שאתה לא מסוגל".

היה רגע שחשבת לוותר?

"בטח, היה רגע שכבר אמרתי די. הרופאים אמרו להורים שלי שכבר אין הרבה זמן, שאני לא אחיה עוד הרבה זמן. אני כבר רציתי להתייאש אבל המוזיקה ממש הוציאה אותי מזה. כשאתה מפרק את מה שאתה מרגיש, כבר אין לך את ההרגשה הזאת שלא הוצאת את כל הכעסים שלך. בסופו של דבר יש לזה בסיס. בעקבות איזשהו בסיס התפתחה המחלה, זה לא סתם קרה. אני מאמינה שבעיה היא כמו שערה - אם אתה מגלח אותה, היא צומחת שוב. אבל אם אני מוציאה אותה מהשורש, אולי היא תחזור עוד פעם אחת, פעמיים וזהו. וזה בדיוק מה שעשיתי - הבנתי מה הבעיה מהשורש. ברגע שהבנתי אותה זה מה שפתר לי את כל הבעיות".

 

מה את חושבת שגרם לזה שתגיעי למצב כל כך קשה? את חושבת שהיה אפשר למנוע את זה?

"היה אפשר למנוע את זה. עברתי טריגר שהייתי ילדה. עברתי חוויה של הטרדה מינית ממושכת מקרוב. זה היה במשך שנה כשהייתי בת שבע. קיבלתי את זה מאוד קשה, תמיד הרגשתי אשמה, הרגשתי שאני דפוקה ושיש בי בעיה. זה נבע מזה. אם זה לא היה קורה אני לא חושבת שזה היה מגיע. אבל אני שמחה שזה קרה, כי בלי זה כנראה שלא הייתי מגיעה למוזיקה. בסופו של דבר אני שמחה שכל מה שקרה קרה ואני הכי שלמה עם זה".

שריי שמסתכלת על עצמה היום במראה, מה היא רואה?

"אני רואה היום בחורה חזקה, אישה שיודעת מה היא שווה. זה אחד הדברים שלא ידעתי בתור נערה, אני לא הרגשתי שווה. הייתי ילדה מאוד מוחרמת ולא הייתי מקובלת בחברה. בנות ממש לא סבלו אותי. חוויתי תקופה לא נעימה בכלל בתור ילדה ופשוט לא הרגשתי שווה. היום אני מבינה שכל זה נבע מקנאה. היום אני יודעת להגיד את שלי, אני יודעת להגיד עצור ולא לעמוד ולשתוק. הרבה פעמים הייתי קופאת ושותקת. פיתחתי אור של פיל, בגלל זה אני יודעת שאני היום מוכנה לתהליך הזה של פריצה החוצה".

איפה העולמות של המוזיקה, הדוגמנות, והקעקועים נפגשים? ואיך את משלבת בינהם?

"האמת שכל המקומות האלה נפגשים במקום של היצירה. אני בעצם יוצרת ומביאה לעולם משהו חדש. את כל האגרסיות שלי, את כל הפחדים אני פשוט יורקת על הדף ומוציאה את מה שיש לי. אם זה בציור, אם זה בשירה או אם זה בכתיבה. כל מה שאני חווה אני מביעה ביצירה, זו הדרך שלי להחלים".

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by ??Saray Adar?? (@saray_adar)

כשעשית את הקעקועים, היה בך חשש שזה יסגור לך דלתות בתחום של המוזיקה וכדומה?

"האמת שכן, בעולם של הדוגמנות יותר. בגלל שבעולם של הדוגמנות זה קצת בעייתי להיות מקועקע. אבל בשבילי זה סוג של חומות שבניתי, אני לא יכולה לדמיין את עצמי בלי זה. התחלתי בגיל מאוד צעיר להתקעקע ובגיל 20 כבר הייתי מפוצצת קעקועים".

מתי הפעם הראשונה שהרגשת חיבור למוזיקה וגילית את העולם הזה?

"האמת שגיליתי את זה כשהייתי חולה, בבית חולים. הייתי בחוסר מעש, לא היה לי מה לעשות. אבא שלי הביא לי גיטרה והתחלתי לכתוב ולצייר, להוציא את כל הכאב שלי. ניגנתי על הגיטרה, למדתי משמיעה, וגיליתי שוואלה זה הולך לי וככה פשוט התחלתי לכתוב. שמרתי את זה במגירה המון שנים. אני מאוד פרפקציוניסטית, לא הייתי מוכנה להגיש את זה עד שהרגשתי מוכנה גם נפשית וגם מבחינה מקצועית".

אפשר להגיד שהסינגל האחרון שלך "אין אחד שלא" לגמרי התפוצץ בכל מקום. איך זה מרגיש?

"זה ממש מרגש. אני לא ציפיתי לזה ככה. אני באמת מעריכה את כל האהבה ואת כל הפרגון שהעריפו עליי. באמת שהתלהבו מהשיר מאוד. זה גם כבוד ענק לעשות שיר עם רון בי ועם מאור שיטרית שהם באמת אמנים ענקיים. אני תמיד רוצה לכבוש עוד פסגה, אבל אני חושבת שלבינתיים עשיתי עבודה טובה".

 

קיבלת גם ביקורות פחות טובות?

"כן. קיבלתי גם ביקורות פחות טובות, אבל אפשר להגיד שזה ככה בתקשורות ואני כבר רגילה. היום אני כבר לא נעלבת, כבר לא נפגעת. אני לוקחת הכל בקלילות ומבינה שזה העולם הזה".

ממש לפני כמה ימים צילמת קליפ עם קטריקס שעומד לצאת בקרוב, איך הייתה העבודה עליו?

"היה מהמם, עשינו קליפ מטורף. אני כבר מתה שיראו את זה. זה היה חוויה שלא כל אחד חווה. חוץ מזה, זה כבוד ענק לעשות עם קטריקס שיר. זהו, אני מחכה שכבר ישמעו כי זה הולך להיות פיצוץ".

© אביחי רובין

אם יכולת לבחור לקעקע או לשיר עם כל אחד בעולם, במי היית בוחרת שיעשה את זה יחד איתך?

"אבא שלי. אבא שלי הוא החבר הכי טוב שלי. הוא מעורב איתי בכל העניין הזה, הוא משקיע בי. הוא הראשון שהאמין בי ואני לא שוכחת את זה".

הוא עזר לך גם בכל התהליך של ההחלמה?

"הוא ואמא שלי מאוד עזרו לי. רק הם. חוץ מחברה אחת אף אחד לא בא לבקר אותי במשך שנים. זה די כאב. אפילו מורות, המחנכת שלי באה פעם אחת בשביל לסמן וי וזהו. זה היה מאוד כואב, הרגשתי לא חשובה. הרגשתי כאילו אין לי ערך. בשבילי לראות שפתאום היום האנשים האלה רואים אותי ואומרים: "יואו זאת זאת שהייתה איתנו" זה הניצחון הכי גדול שלי".

 מה הסיפור הכי מעניין מאחורי אחד הקעקועים שלך?

"יש לי את המשפט "בחרתי בחיים". בתהילים רשום "בחרת בחיים" אבל לא רציתי שזה יהיה בדיוק אותו הדבר כדי לכבד את התהילים. ובאמת מה שעשיתי זה לבחור בחיים".

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by ??Saray Adar?? (@saray_adar)

חוץ מהשיר עם קטריקס, את מתכננת עוד פרויקטים כרגע?

"כן, אני מתכננת עוד שני שירים בעזרת השם עם סיקסטיניין (עומרי סגל). האמת שגם השיר עם קטריקס הוא עם סיקסטי, הם כתבו אותו ביחד. זה כיף ענק, הולכים להיות עוד הרבה להיטים לחורף. אני ממשיכה בעבודה נונסטופ. עוד מעט גם תבוא בלאדה אבל זאת הפתעה".

איפה היית רוצה לראות את עצמך עוד חמש שנים?

"הייתי רוצה להיות ברמה של ג'ייסון דרולו, ביונסה, וכל הגדולים".

תגובות