איתן פלד: "היופי במוזיקה הוא שכל אחד שומע ומתחבר מהמקום שלו". דניאל צאירי

איתן פלד: "היופי במוזיקה הוא שכל אחד שומע ומתחבר מהמקום שלו"

סינגל חדש, שנה חדשה, והרבה תכנונים ומטרות להמשך- תפסנו את הזמר איתן פלד (25) בשיא העשייה שלו כדי שיספר לנו על הדרך והמקום שהוא בונה לעצמו בתעשיית המוזיקה

אם חיפשתם מוזיקה חדשה שתרענן לכם את הפלייליסט, יכול להיות שתמצאו אותה ממש עכשיו. ייתכן שעדיין לא שמעתם את השם איתן פלד - אבל זה רק עניין של זמן. איתן ממשיך להוציא את השירים שלו שהוא יוצר מכל הלב (ובשלוש שפות!), עובד על שיתופי פעולה עם אמנים אחרים, שירים לסדרות כמו "כפולה" וצילום קליפים חדשים. מוזמנים להצטרף אלינו ולהכיר את איתן פלד המוכשר ומלא העשייה.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

נתחיל מההתחלה - מתי התחלת להתעניין במוזיקה?

"מוזיקה זה משהו שתמיד הייתי עושה, מגיל צעיר הייתי מנגן ושר. אבל העובדה שאנשים אחרים ישמעו את המוזיקה שלי זה כבר עולם אחר וחדש לגמרי, משהו שהתחיל לקרות רק ממש לפני כשנתיים אחרי שכבר עברתי הרבה תחנות בדרך. אפילו אמא שלי שמעה אותי שר בפעם הראשונה רק לפני שנתיים וחצי".

© דניאל צאירי

מה הוביל אותך לתחום?

"להיות מוזיקאי לא היה מאז ומעולם החלום שלי, נכנסתי לזה בעקבות דברים שעברתי. בצבא שירתתי ב-8200 ובמסגרת הזו למדתי ערבית. אחרי השירות שלי עברתי לגור בכפר דרוזי למשך שנה. הדרכתי שם במכינה קדם צבאית ועסקתי בחינוך. ניסיתי לחבר את הכלים שרכשתי בעולם של הצבא לחינוך. כל התחום של ערבית וחיים משותפים הוא תחום שהוא סופר חשוב לי ואני רוצה שתהיה לי השפעה בו. אחרי כל התחנות האלה והטיול שעשיתי אחרי הצבא, הבנתי שאני מדחיק את החלום לעשות מוזיקה ושחררתי את השיר הראשון שלי "איפה הימים".

 

איך זה היה בשבילך לשחרר את השיר?

"השיר זכה להצלחה שלא תפסה אותי מוכן. יש לו מיליונים של האזנות בפלטפורמות השונות, הוא נכנס לפלייליסט של גלגל"צ והייתי מועמד לפריצת השנה. לאחר ההצלחה של השיר הראשון, הבנתי שזו התחנה שאני רוצה להישאר עליה. כרגע אני פול טיים במוזיקה. אחרי שבשנה האחרונה כתבתי לאמנים אחרים, לסדרות טלוויזיה, הייתי מעורב בפרויקט הבינלאומי של מרגי ועוד - התחלתי עם הזמן להרגיש בשל ומוכן יותר להוציא גם את החומרים שלי".

אתה לומד גם במקביל מדעי המוח. איך השילוב בין שני העיסוקים?

"אני בן אדם שמאמין ביציאה אקטיבית מאזור הנוחות כל הזמן, בן אדם מאוד סקרן. חיים פעם אחת ויש לי יותר מתחום אחד שאני רוצה לעסוק בו. אין ספק שאחד התחומים שאני הכי אוהב והכי מעניינים אותי זה מדעים - כימיה, ביולוגיה ופיזיקה. מדעי המוח זה תחום שמסקרן אותי בטירוף. העיסוק בשני התחומים השונים האלה עוזר לי להכניס איזון ומסגרת לחיים שלי ומאפשר לי להתייחס למוזיקה בתור איזה מן חופש ממסגרת. אני חושב שהשילוב הזה דווקא מאזן אותי. עוד שנתיים אני עובר ללמוד באוניברסיטת קולומביה בשביל לסיים את התואר שלי".

© אלון בוטבול

האמנת בהתחלה שהמוזיקה שלך תצליח כמו שהיא הצליחה?

"אני תמיד ניגש לכתיבה כשיושב לי משהו על הלב, משהו לספר למישהו שאני אוהב. לדוגמה, השיר הראשון שלי "איפה הימים" נכתב למישהו שאני מאוד אוהב ורציתי לספר ולהעביר לו משהו. כתבתי את זה כמשהו שבער בי באופן אישי, ואני רואה שפתאום אנשים לוקחים את זה למקומות שלהם, זה דבר מדהים. לא ציפיתי להצלחה ברמה כזאת, זה כיף לקבל חיבוק כזה אוהב על ההתחלה. זה נותן לי את האמונה שאני בדרך הנכונה. לא שחררתי שירים ישר אחרי ההצלחה הזאת אלא בעיקר כתבתי לאחרים. אני חושב שזה טוב. השיר האחרון שלי "מספיק" שכתבתי יחד עם איתי שמעוני, שהוא בעיניי אחד הכותבים הכי גדולים פה בתעשייה ואחד האנשים הכי מוכשרים שיצא לי לעבוד איתם, החיבור הזה בינינו בכלל הגיע מהכתיבה לאחרים, שלא הייתי מקבל בדרך אחרת".

מאיפה הערבית שלך? מה מושך אותך כל כך בשפה הזאת?

"ערבית זה תחום שבוער בי, השפה מרתקת אותי. כשעליתי לארץ, היה נראה לי מאוד ברור ומובן שבגלל המקום שאנחנו חיים בו והסביבה שלנו יש צורך שנדע ערבית. זה מוזר לי שלא כולם לומדים ערבית בבית הספר ושאין חיבור מהודק מספיק בין לימודי השפה הזאת לחינוך כאן. שפה זה מפתח להבנה של תרבות וזה מאוד חשוב. כשאני כותב בשתיים או שלוש שפות זה פתאום מקבל חיבור רגשי אל כל האוכלוסיות השונות פה בארץ ואני חושב שזה משהו שחשוב שיהיה בשיח, לא רק במוזיקה. זה משהו שהוא נורא חשוב לי. החיבור שלי לערבית התחיל בתיכון כשהרחבתי ערבית והתהדק בעיקר בזכות השירות הצבאי שלי. הצבא באופן כללי היה אחת התקופות הכי משמעותיות בחיים שלי - להציל חיים של אנשים. זה משהו שמחזק אותי ואני לוקח אותו איתי לאורך כל השנים".

© יורם אלוש

אתה מרגיש שהשירות הצבאי שלך השפיע על המוזיקה שלך?

"בטח. לא הייתי מגיע מלכתחילה ללכתוב בשילוב שפות אם לא הייתי רוכש את זה בצבא. לא היה לי אותו ביטחון עצמי כמו שיש לי עכשיו. השירות הצבאי שלי מאוד בנה אותי וגרם לי להגיע לתובנה שאני מאוד מאמין ביציאה אקטיבית מאזור הנוחות. בצמתי דרכים בחיים אני אבחר את ההחלטה שפחות נוחה לי".

איך הייתה העבודה על "כפולה" ועם אמנים אחרים?

"מדהים. כשהייתי ילד בעצמי גדלתי על סדרות כאלה. פתאום להתחבר לצד היותר ילדותי שלי היה אתגר ממש כיפי. זו בעצם הייתה העבודה הראשונה שלי של עבודה עם אמנים בסדר גודל כזה, להיכנס לאולפן ולהיות עם נועה קירל ואגם בוחבוט ועוד המון כוכבים, ולראות פרויקט נבנה מההתחלה ממש עד הסוף. זו הייתה חוויה מאוד מחזקת והיה כיף מאוד לראות שהעונה מצליחה. בכללי אני חושב שלמדתי משהו מכל אדם שיצא לי לכתוב איתו בתעשייה. עכשיו אני עובד עם איתי שמעוני, עם סתיו בגר, עם ג'ורדי ועם אנשים נוספים שאני מעריץ וזו זכות ללמוד מהם".

יצא לך שיר חדש ממש לאחרונה - "מספיק", ספר עליו קצת.

"את השיר "מספיק" כתבתי יחד עם איתי שמעוני. זו הייתה פעם ראשונה עבורי לכתוב שיר שלי עם בן אדם אחר ממש מההתחלה עד הסוף. היה לי חשוב מאוד להמשיך עם הקו הזה של שילוב השפות, אני מקבל תגובות על השירים ותגובה אחת שאני מקבל הרבה זה שאנשים התחילו ללמוד ערבית והתעניינו בשפה כתוצאה מהשיר שלי. העובדה שאני מצליח להנגיש את השפה גם לקהל שזה יותר חדש לו זו באמת זכות. וזה ככה גם מהצד השני, לאחרונה נוצר קהל מאזינים קטן במצרים. את השיר "מספיק" כתבנו על בחורה שהיא בעצם בעיניי דימוי למוזה וליצירה. אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לפרטים ולספר למה התכוונתי בדיוק, כי אני חושב שהיופי במוזיקה הוא שכל אחד שומע ומתחבר מהמקום שלו. הייתה לי זכות להיות חלק מההפקה הראשונה של איתי, וזה מישהו שאני מתכוון עוד לעשות איתו דרך ארוכה. כרגע אני עצמאי, וזו הפעם הראשונה בעצם שהקמתי פרויקט בעצמי יחד עם הצלם הבמאי והכוריאוגרפית שלי. רציתי להוסיף עוד רובד של אומנות על השיר באמצעות הקליפ ונטלי עשתה באמת כוריאוגרפיה שלמה. הרמנו הפקה וזה היה טירוף לראות רעיון שהתחיל בראש ולנהל אותו, זו הייתה חוויה מדהימה. כיף שיש אנשים טובים סביבי".

 

נראה ש-2022 התחילה ברגל ימין עבורך. יש תכנונים לשנה הקרובה, לשנים הקרובות? מטרות?

"בטח. את המוזיקה אני לא הולך לעזוב, אני מרגיש שזה מן ייעוד עם משמעות מאוד עמוקה בשבילי, אני מרגיש שכל שלב בדרך אני הופך להיות גרסה יותר טובה של עצמי. זה מאתגר וכיף. אני מתכנן להעלות מופע להקה, עד עכשיו יצא לי לעשות הופעות פרטיות שהן רק אני והגיטרה ובא לי לעשות יותר בכל התחום הזה של להופיע. אני מתכנן להוציא עוד כמה סינגלים עד שבאמת אני אגיע לאלבום. אולי אחת המטרות יכולה אפילו להיות פחות בררן ופרפקציוניסט לגבי מה שאני מוציא. אי אפשר לדעת מה יצליח ומה לא, והכי חשוב שזה יגיע מהלב ושזה יהיה אמיתי. יש המון שירים שמחכים ולא הוצאתי אותם עדיין, ואני מאוד רוצה להוציא אותם. אני מאוד רוצה גם להיחשף לקהל חדש, להכיר את הקהל שכבר יש לי פנים מול פנים. פרצתי בתקופה של קורונה וכל האינטראקציות עם הקהל חסרה לי".

יש עוד משהו שתרצה להוסיף?

"הייתי רוצה בעיקר להגיד תודה לכל מי שמלווה אותי בדרך הזאת, בין אם זה חברים מהבית, המשפחה שלי, אם זה איתי שמעוני, הבמאי שלי, הצלם וכל הצוות שאני בונה סביבי עם הזמן. אני באמת מעריך אותם המון. אני מרגיש שלמרות שאני עצמאי יש לי גב ותמיכה בתעשייה הזאת וזה מדהים".

תגיות
תגובות