לתופעה העונה לשם שי המבר כבר אי אפשר להישאר אדישים, הכרנו אותה לראשונה לפני כעשר שנים שהשתתפה בעונתה הראשונה של התוכנית "בית ספר למוזיקה", ולאחרונה, זכתה לפריצה מחודשת והוכיחה לכולנו שהיא לא הילדה שנחקקה לנו בזיכרון. הבוקר (ב') משחררת המבר שני סינגלים חדשים- ישנים, ועם יותר אמביציה מאי פעם, היא מוכנה לכבוש את העולם.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• סיכומוזיקלי: שירה מרגלית חיה בסרט ונינט לא מפחדת
• יומולדת VIP: מה השיר האהוב עליכם של אד שירן?
• תמיר גרינברג: "ליצור שיר זה כמו להביא ילד"

את השיחה שלנו אנחנו מתחילות כששי במונית בדרכה הביתה "את לא מבינה איזה יום עובר עליי" היא משתפת "הייתי בחזרות של 'הלהקה' ואז ישר הלכתי לאולפן ועכשיו אני רק מגיעה הביתה מהבוקר כזה, יום מאוד ארוך אבל חמסה חמסה לא מתלוננים על עבודה, עבודה זה טוב"

ואם כבר מדברות על עבודה, בשני הקרוב את משחררת את "נתתי אותי אל העיר" ו"פעם את לילה" כסינגלים, מה גרם לך לרצות להוציא את השירים האלו כסינגלים?

"ששרתי את השירים בתוכנית לא ציפיתי שהשירים יקבלו חיבוק כל כך גדול מהקהל, שהשירים יצאו החוצה בתוכנית, החיבוק היה כל כך גדול, שבאיזשהו אופן, לשמחתי, ואני מדגישה, לשמחתי! לא נשארה לי ברירה אלא להוציא את השירים כסינגלים. הרגשתי שזה נכנס לאנשים ללב ושאני חייבת לתת להם גרסה מדויקת יותר לשירים שהם כל כך אוהבים לשמוע, הביצועים הם בסופו של דבר ביצועים מהתוכנית אבל יש משהו אחר בלהיכנס לאולפן, לשבת ולחשוב איך אנחנו מביאים את היצירה למקום הרבה יותר נכון, המטרה הייתה באמת לתת לקהל האהוב שלי, אהובי ליבי, את השירים האלו כדי שיוכלו לשמוע ולהנות מהם בגרסה הכי טובה שלהם"

בעקבות ההשתתפות שלך בכוכב הבא קהל חדש נחשף לשירים הישנים שלך ,איך זה גורם לך להרגיש? 

"האירוע הזה פשוט מכונן בשבילי בהבנה הזאת שזה לא רק השירים החדשים שלי שמקבלים חיבוק זה שירים שיצאו לפני שש שנים – שבע שנים, שירים שכתבתי בגילאי 15 ו16, ויצאו באלבום הראשון, אני חושבת שהרגע שהבנתי שקהל מכיר את היצירה של פעם, ולא רק את הדברים שהם שמעו בתוכנית שעשיתי, זה היה בהופעה הראשונה בזאפה. אני עולה לבמה בזאפה הרצליה במופע הראשון מהסדרת מופעים שאני עושה עכשיו, והחלטנו ברגע האחרון להוסיף שיר, ממש בחזרה האחרונה, שיר שנקרא 'הבלי העולם הזה', שיר שמבחינתי הוא מהשירים הפחות מוכרים שלי בפער, והחלטנו להוסיף אותו כי פשוט זה הרגיש נכון, הרגיש לי נכון במסר והרגיש לי נכון בקצב, זה פשוט היה לי נכון בלב. כשאני בונה הופעה אני לא חושבת רק מה הקהל מכיר ומה הקהל אוהב אני חושבת גם מה נכון בשבילי ונכון שיהיה בהופעה, אני רוצה להביא חוויה רגשית יחד איתי. המופע התחיל ואנחנו שרים ומגיעים ל'הבלי העולם הזה' והקהל שואג את המילים ביחד איתי ואני בשוק ומסתכלת אל הנגנים שלי וכולם בשוק, ואני מרגישה שאני לא יכולה לשיר מהתרגשות אז עשיתי את התנועה של 'תשירו איתי' וכולם שרים ויודעים את המילים, זו הייתה חוויה מטורפת, זה היה מטורף, שיר שבכלל לא קיבל חיבוק, ועכשיו קהל שלם שר אותו, זה ממש מרגש, זה שווה את הכל."

חששת מהתגובות של לשיר את השירים שלך בפריים טיים? 

"ברגע שהחלטתי ללכת ל'כוכב הבא', ידעתי שאני באה מאה אחוז אני, באתי לזה בידיעה שמי שיאהב את זה יאהב את זה ומי שלא יאהב את זה לא יאהב את זה, אני עובדת קשה כדי שתצא לי מוזיקה טובה ואני באמת חושבת שהשירים שלי טובים, אבל לא חשבתי שזה יהיה כל כך רחב, כמות האהבה, ושכל כך הרבה אנשים שונים מקהלים שונים ימצאו את עצמם ואת הקול שלהם בתוך המוזיקה שלי, ובגלל זה היה שווה, באמת היה שווה. אני חושבת שיש חשש תמיד, גם כשהייתי מופיעה בביאליק היה חשש וגם במקומות מול 50 אנשים היה חשש, אבל פה כאילו זה היה take it or leave it  כזה, זאת אני, אני לא יכולה לשנות את עצמי, אני לא יכולה לשנות את מי שאני ואת מה שאני חושבת, וזה מה יש. הופתעתי מגודל החיבוק זה מה שאני חייבת להגיד,  כי אני יודעת שאני לא מביאה חומר שהוא 'כיפי' או 'קליל' וכנראה שיש צמא לזה, זו המסקנה שלי, שיש צמא למוזיקה שמביאה איתה עומקים אחרים"

הקשר הקרוב שלך עם קרן פלס בלט במיוחד בכוכב הבא, איך מרגיש המעבר בין יחסי השופטת-נשפטת לקולגות החולקות במה יחד? 

"את קרן הכרתי כשהיא הייתה מורה בבית ספר למוזיקה ואחר כך, במשך הרבה מאוד שנים גם אם זה היה מתחת לרדאר, אני פיתחתי קריירה, יש לי קריירה של הרבה מאוד שנים, עבדתי ויצרתי וכתבתי שירים והיינו בסביבה תמיד אחת של השנייה וכשפגשתי את קרן בכוכב, זה היה מרגש כי זה היה כאילו להתבגר לתוך העולם הזה ולפגוש אותה שוב בפעם השנייה שאני בוחרת להגיע לפריים-טיים. יש משהו בחיבור עם קרן שהוא מאוד מאוד טבעי, לא מחושב ולא מאומץ כאילו מן קרה כזה כמו שהגלים בים מתמזגים. אני גם חושבת שאם אנחנו רגע מנתקות תוכניות ריאליטי, ברמה הכי פשוטה ובסיסית, קרן היא אחת היוצרות הכי חשובות שיש לנו במדינה בעיניי. והיא גם מאוד אוהבת לקחת תחת חסותה יוצרים בתחילת הדרך, ולהיות שם איתם. קרן מאוד מאוד אוהבת את היצירה שלי ואת מה שאני עושה, ואני מאוד מתחברת למה שהיא עושה, בכלל עוד לפני בית ספר למוזיקה, הגעתי לבית ספר למוזיקה מעריצה של קרן, וזו מבחינתי סגירת המעגל האמיתית, הילדה שהייתה מעריצה של קרן היום עובדת איתה ולומדת ממנה כל כך הרבה גם כאמן וגם כאדם וזה הכי טבעי בעולם באמת, זה פשוט שם."

למעשה, אין הרבה זמרות-יוצרות בתעשיית המוזיקה, ורק לאחרונה פורסם מדגם של אקום ובו היו שתי פזמונאיות בלבד, קרן פלס ונעמי שמר. את מרגישה שהקריירה שלך מושפעת מהאפליה בתעשייה? 

"אני חושבת שהמהות שלי כאישה, של כל אישה, מושפעת באיזשהו אופן מזה שאנחנו לא נמצאות בפרונט, לא נותנים לנו להיות בפרונט, הרבה פעמים את נאבקת ומושכים אותך אחורה, לא רק במוזיקה, זה במלא מלא דברים אחרים. ואני בטוחה שגם את בתור אישה בעולם יודעת כמה קשה זה להיות בעולם, וזה ברמה הכי פשוטה. הייתה לי שיחה לא מזמן עם חבר שלי וסיפרתי לו שאני חושבת עשר פעמים לפני שאני יוצאת בלילה לרחוב ועשר פעמים לפני שאני חושבת על לצאת לטייל איפשהו, משהו במהות שלך כאישה, את הרבה יותר זהירה. זה יותר עמוק מאפליה בתעשיית המוזיקה בישראל, יש אפליה בכל מקום,זה גם לא עניין של דעה, זה עניין של עובדה, יש אפליה בשכר, יש אפליה בכך שנשים לא מקבלות את אותן הזדמנויות במקומות מסוימים, המוזיקה זה אחד מהמקומות האלה, ובגלל זה מאוד חשוב שקיימות יוצרות כמו קרן ונעמי שמר, כי כשאני הייתי קטנה, חיפשתי מישהי או מישהו שיתאר את מה שאני מרגישה ופתאום שמתי לב שכל הסרטים שאני רואה נכתבו ובוימו על ידי גברים וכל השירים שאני שומעת שרים אותם בנים וכתבו אותם בנים, וחיפשתי איפה יש משהו שיבטא את המקום שלי כבת, מוזיקה זה אמנם דבר הרבה יותר רחב מגברים-נשים אבל יש משהו בלשמוע קול נשי ובכך שיש מישהי כותבת 'אני אוהבת אותך' ולא 'אני אוהב אותך'  שכבר יותר מחבר. "

המבר מוסיפה "אני חיפשתי את זה וגיליתי את הזמרות והאומניות שאני אוהבת, גם בארץ וגם בחו"ל. התחלתי גם לחקור את הנושא הזה של נשים יוצרות, ואמרתי אוקיי, עכשיו הזמן שלי להיות הקול של עצמי ואולי לזכות להיות הקול של עוד נשים, נשים ואנשים, אצלי כולם מוזמנים, גם בנים גם בנות. זה כל כך חשוב בשביל הילדות של היום שיוכלו לשאת עיניים ולראות נשים בעמדות כוח בתחומי החיים בטח ובטח במוזיקה ובאומנות, הרי אומנות היא מראה של המציאות, וברגע שאין נשים במקומות האלה חצי מהפרספקטיבה נעלמת, וזה הכי חשוב בעולם, באמת, זה באג'נדה שלי בדם, לא בגלל שאני שונאת גברים, להפך, כי אני פשוט חושבת שזה משהו שיכול לעשות טוב לנשים, לגברים ולעולם בכלל אם כולם יוכלו לבוא לידי ביטוי."

 מאז סיום התוכנית הספקת להופיע בזאפה כבר פעמיים ויש לך עוד שתי הופעות מתוכננות לעתיד הקרוב, ציפית שתצליחי להגיע לזה כל כך מהר? 

"תראי בעצם התכוננתי לזה חיים שלמים, זאת אומרת אני עושה מוזיקה כבר המון המון שנים, זה מחזיר אותי למה שדיברנו שגם לפני הכוכב הבא כתבתי שירים והופעתי המון הייתי מסתובבת עם הגיטרה על הגב ומופיעה בלי הפסקה, עד שהקורונה הגיעה הופעתי כל הזמן והייתי בעשייה כל הזמן, פשוט לא הייתי ברדאר של אנשים. ומה שקורה עכשיו עם הכל זה פשוט כאילו שהתכוננתי והתכוננתי לזה ועכשיו זה קורה. כאילו אני כבר עשר שנים עושה מוזיקה ויוצרת וסוף סוף הקהל גדל ודברים קורים כי זה באמת הרבה שנים כבר"

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Shay Hamber שי המבר (@shayhamber)

גם לוהקת למחזמר הלהקה, וזו בעצם פעם ראשונה שלך בתיאטרון, מה התחושות? 

"וואו זה משמח ומרגש בטירוף, זו הפקה מדהימה ועובדים בה אנשים וואו. צדי צרפתי הבמאי שלנו שלעבוד איתו זה בית ספר לתיאטרון ולמחזות זמר. בסוף תיאטרון זאת אומנות וזו מוזיקה, יש פה את השירים האלה שכולנו מכירים את הסרט המדהים הזה שכולנו ראינו וגדלנו עליו וזה ממש כיף, יש אנשים מדהימים בקאסט וחזרות בטירוף כל יום כל היום וזה חדש ומרענן וזה משמח מאוד, יאללה בא לי כבר שנעלה."

שחררת כבר כמה סינגלים כחלק מהאלבום השני שלך, יש צפי למתי נזכה לשמוע אותו?  

"תראי, השירים של האלבום השני, יצאו ממש לפני הקורונה ואני חושבת שעברתי איזשהו תהליך בתוך הקורונה שגרם לי לתהות לגבי השירים האלו, זה לא כל כך אלבום שני זה יותר מקבץ שירים כזה ששוחרר, ואני חושבת שהאלבום השני יהיה בנפרד ממה שכבר קיים, המטרה שלי הייתה באמת להוציא אלבום, אבל בקורונה, כמו שקרה להרבה אנשים, עצרתי רגע ותהיתי מה אני רוצה להוציא הלאה ומה חשוב לי להביא לידי ביטוי הלאה וזה נתן לי רגע זמן להבין. מבחינתי השירים האלו שיצאו הם חלק ממני, והם גם חלק מההופעות שלי אבל האלבום השני יהיה בנפרד וזה בעצם מה שאני עובדת עליו עכשיו"

מה השאיפות שלך להמשך הקריירה?

"אני רק מקווה שאני אמשיך לעשות את זה,לכתוב שירים ולהוציא אותם, להצליח, לשמוח במה שיש לי, ולהתרחב, להגדיל את הקהל, שעוד אנשים יגלו את השירים, שאני אגלה בעצמי דברים חדשים שאני רוצה לעשות, כאילו בא לי כל הזמן להיות בתחושה שאת השיר הכי טוב שלי עוד לא כתבתי, שתמיד השיא שלי לפני. אני חושבת על הכל והכל פתוח, ובעיקר לעשות כל דבר שיכול לעזור לי למצוא את המקום שלי בעולם, ולעזור לאחרים למצוא את שלהם, זו המטרה שלי."

איזו עצה יש לך לתת לנערות צעירות שרוצות ליצור? 

"חשוב לדעת שכל דבר בא בזמן שלו, אני חושבת שהיום אני מבינה את זה הכי טוב, היו תקופות שהטקסטים שלי לא תאמו את הגיל הביולוגי שלי ועם הזמן אני מרגישה שזה שאני הולכת וגדלה יחד עם הטקסטים. זה גם משהו שאני מרגישה שאני עוברת, כאילו יש בי משהו שנהיה יותר קליל ממה שהיה שהייתי ילדה בת 13, והיום אני מרגישה יותר ילדה ממה שהרגשתי שהייתי בת 13. חשוב לזכור שבאמת כל דבר בא בזמן שלו ופשוט תמיד תמיד להקשיב לקול הפנימי ולעצמך, ולעבוד קשה, אמנם שאתה עושה מה שאתה אוהב אתה לא מרגיש שאתה עובד קשה, סיימתי את היום שלי עכשיו ואני לא מרגישה שעבדתי קשה, ועבדתי קשה, כאילו להשקיע בזה, אני ישבתי בבית וכתבתי מלא מלא שירים עד שיצא משהו טוב, זה לא קורה בקסם. צריך גם לזכור להאמין בעצמך ולהיות אמיתי, לא לנסות לחקות אף אחד, ליצור את האמת שלך ולהאמין בה שהיא שווה משהו, לא צריך להיות אף אחד אחר."

שי עתידה להופיע בזאפה תל אביב ב5.3 במסגרת פסטיבל יום האישה ולארח שם את אלון עדר, וב31.3 במרכז תאו בהרצליה בהופעה אקוסטית ומיוחדת.