בשנת 2019, עשה עילי צ'פמן את הנסיעה לנווה אילן לאודישן בתוכנית הריאליטי "הכוכב הבא", במטרה להיות הנציג הישראלי הבא לאירוויזיון, האודישן הראשון היה נראה כהצלחה מסחררת, השיר שביצע, "איך שאת", שיר שכתב והלחין בעצמו, זכה לאהדה רבה - קרן פלס סימנה אותו כתגלית הבאה של המוזיקה הישראלית והקהל היה בעננים, אלא שבאודישן השני החלום נקטע וצ'פמן סיים את דרכו בריאלטי מוקדם משתכנן. זה לא עצר אותו, צ'פמן שחרר את השיר ביוטיוב וזכה לחיבוק גדול ברשת שלאחריו הגיע שקט מתמשך של שנתיים, בדיעבד זה היה השקט שלפני הסערה.

2021, הוא חוזר אלינו שוב. צ'פמן מקבל תפקיד משחק ראשי בסדרת הנוער "מקיף מילאנו" בתור גיא, ומאותו הרגע, אנחנו לא מפסיקים לשמוע עליו - וטוב שכך.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• מה איתי: עדן בן זקן בסינגל נוסף
• סיכומוזיקלי: עוז זהבי יוצא מהמסכה
• שילוב עולמות: מאור אדרי מערבב טכנו עם שכונה בשיר חדש
  

אתה השם הכי חם בנוער כרגע, אתה מודע למה שקורה סביבך?

"זה ממש מחמיא לי. אני לא עד הסוף מודע לעניין אבל אני מקבל ריקושטים, מדי פעם עוצרים אותי ברחוב. חיכו לי מחוץ לבית והיה מצחיק. זה מגניב ומפרגן ברמות. בכל פעם שזה פוגש אותי אני אומר תודה ואני שמח שאנשים אוהבים את הסדרה ואת מה שאני עושה. אני מקבל הודעות מלאות אהבה. מישהי שלשום שלחה לי סרטון של הילד שלה בן השנה בוכה, והיא שמה את השיר שלי ממקיף מילאנו ברקע וזה הדבר היחיד שהרגיע אותו. זה ריגש אותי ברמות".

כשהכנתי את השאלות לראיון - הלכתי למקור הכי עובד היום, לטיקטוק. בחיפוש זריז, כשרושמים את השם עילי צ'פמן, נפתחים מאות סרטוני הערכה משלל עמודים. יש לך טיקטוק? אתה יודע מה הולך שם?

"מדי פעם מתייגים אותי במשהו כזה. האדיטים שהם עושים מדהימים, אני ממש מודה על זה. הם אשכרה משקיעים מהזמן שלהם בשביל מישהו שהם אוהבים. קשה לי לעכל את זה. אני ממש לוקח את זה בטוב וכל בן אדם שאומר לי שהוא אוהב את מה שאני עושה מרגש אותי. כל פעם ששואלים אותי איך הגעתי לזה, אני אומר לכולם להמשיך לאהוב את מה שאתם עושים ותלכו עד הסוף וזה יקרה. אני אוהב לחלק אהבה בחזרה לאנשים שמחלקים לי אהבה".

הכוכב הבא - העלייה הגדולה והירידה החדה

"בנסיעה לאודישן הייתה לי התרגשות מאוד מאוד גדולה. הרגשתי שאני לא עד הסוף מוכן ורציתי לבוא לשם ושיקחו אותי ויהפכו אותי למשהו. קחו את הכישרון שלי, אני מרגיש שיש כאן משהו ותעזרו לי להתפתח ולהגיע לחלום הזה שאני חולם. בדרך לשם הייתה לי בעיקר תקווה וציפייה מאוד גדולה. כל החיים אני שר לי שירים בחדר ועכשיו אני הולך לשיר וכל המדינה תראה את זה, התפללתי שכולם יתאהבו בי. עשיתי את האודישן והייתה שם אחלה אווירה, באתי עם שיר שלי שאני כתבתי והלחנתי וזה החמיא לי שאנשים קמים על הרגליים שלהם בשבילי. גם אחרי, כולם ברחוב שאלו אותי כל הזמן איפה השיר, אנשים סיפרו לי שהוא שימח אותם".

ומה קורה אחרי הכוכב?

"אחרי הכוכב הייתה לי שבירה קטנה. הייתה לי תקופה של כמה חודשים שלא כתבתי שירים בכלל והרגשתי שכבה לי איזה אור. כשהגעתי לתוכנית הרגשתי שיש אור בקצה המנהרה ואני עומד לפרוץ ולהגיע לאור ואז פתאום כשזה נגמר, נכבה האור  וניסיתי להבין מה עכשיו. בסוף הבנתי שאני פשוט צריך להמשיך לשיר ולכתוב ולהתמיד בזה וזה יהיה טוב".

והיום, תיארת לעצמך שהנסיעה לכוכב הבא תוביל אותך לאיפה שאתה היום?

"אני חושב שהנסיעה לכוכב הבא הייתה שיעור מאוד כואב שלימד אותי על החיים וגרם לי להתפתח מאוד ולהיות עם הרבה שאיפות. אחרי כל המחמאות של השופטים זה שבר אותי כי זה כאילו בועטים אותך מהדלת ואומרים לך מצד אחד שאתה טוב ומצד שני שיש לך עוד המון עבודה. זה לימד אותי המון וגרם לי לשאוף רחוק. אנשים באים לכוכב הבא כדי שיגשימו להם את החלום, אבל צריך להגיע בשל. אני רואה את עצמי, אני לא מפסיק לעבוד על עצמי ועל הבפנים שלי. אם יש לי עכשיו רגע אז אני אקרא ספר ואני אשב על הגיטרה ואמשיך לנגן ולכתוב ואמשיך ללכת לעשרות מפיקים תוך כדי שאני אמשיך להאמין שבכל יום אני אהיה יותר טוב".

תמיד אתה מתעקש על החומרים שלך. בתוכנית ריאליטי לקחת סיכון, וגם היום אתה לוקח סיכון. מאיפה מגיע האומץ להשתמש בחומרים שלך וגם להישאר נאמן אליהם?

"חבר שאל אותי מה הייתי עושה בילדות לא מזמן ואמרתי לו שאני קיבלתי את הגיטרה הראשונה שלי בכיתה ג' ולמדתי שני אקורדים. הדבר הראשון שעשיתי זה לנסות לכתוב שיר ושנים זה היה הקטע שלי. אם יש משהו שעשיתי המון בחיים זה לשבת ולכתוב שיר, בחיים שלי כתבתי למעלה ממאתיים שירים. אני באמת מאמין בזה. בכל סדרה שאני מגיע אני מכניס שיר כי התחלתי בתור מוזיקאי. אומנם דבר הוביל לדבר והתחלתי לשחק, שזה דבר שאני מאוד אוהב ונהנה בו, אבל האמת שלי היא השירים שלי אז אני הולך עם זה בלב שלם. אני לא בא רק בתור שחקן אלא עם עוד רובד. בין הסצנות אני יושב או הולך ומנגן בגיטרה ואני מרגיש באמת מאושר כשאני יושב ומנגן".

החלום של ההורים וההגשמה של עילי

החלום של ההורים של עילי היה שיהיה רופא, בתיכון הרחיב ביוטכנולוגיה ופיזיקה. נראה היה שהעתיד כרופא היה פרוס לפניו, אלא שאז, הגיעה תפנית והרופא לעתיד שינה מסלול - והחליט שהוא הולך להיות זמר ושחקן. "ההורים שלי רצו שאהיה רופא" משתף וממשיך, "בעיניהם היה שמשחק ומוזיקה זה לא מקצוע ואני זוכר שאז רציתי ללמוד ביולוגיה והם ממש לא אהבו את הרעיון, בטענה שזה לא מקצוע. זה לא מספיק לחכמים. כל החברים שלי סיימו חודש וחצי לפני את התיכון ורק אני המשכתי עם הבגרויות עד הרגע האחרון, לא היה לי כוח כבר".

"אני זוכר שאמרתי לעצמי שאני מסוגל ללמוד תרגילים, אני יכול ואני עושה את זה גם טוב, אבל זה לא היה מה שאהבתי לעשות. כשסיימתי את הבגרות האחרונה, ישבתי עם עצמי מול המראה בבית ואמרתי לעצמי שעם הדבר הזה סיימתי, אני לא חוזר לזה בחיים, החלטתי שאני הולך לעשות את מה שאני אוהב. זה שיעור מאוד חשוב שעברתי בחיים שלי - זה שהכריחו אותי לעשות את מה שאני לא אוהב, גרם לי להבין שמעכשיו אני אעשה רק את מה שאני אוהב".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Ilai Chapman (@ilaichapman)

היום הם מבינים שמשחק זה עבודה?

"כן, בערך. הם מאוד מפרגנים, הם אוהבים את הסדרות שאני משתתף בהן. אבא שלי סיפר לי השבוע שהוא צילם אתמול בבית חולים איזה סרטון הסבר של המחלקה שהוא מנהל, ואז הוא שלח לי את הסרטון וכתב לי 'תראה, אני שחקן כמוך' בהתלהבות והוא אמר לי שאנשים התלבו מזה שהוא אבא שלי".

בלי פילטרים, עם מצפון

"יצא שיר חדש וקוראים לו 'מצפון'. העבודה עליו הייתה מטורפת. היה מיוחד ברמות. מה שקרה זה שכתבתי את השיר הזה בתקופה נורא קשה ואז גנזתי אותו. השמעתי אותו לחברים שלי ואמרתי להם זה שיר שאני לא אוציא. זה לא השיר שהוא הלהיט הזה שאתה שומע, עם הבומים של הטכנו באמצע השיר שזה מה שהולך עכשיו. מצפים ממני שאני אביא איזה להיט, משהו שיפוצץ את המדינה, והשיר הזה הוא שונה מהדרישה הזאת. כשהשמעתי את השיר הזה לחבר שלי גיא הוא אמר לי שאני חייב להוציא את השיר הזה, הוא החליט שהוא הולך לעבוד איתי על השיר הזה. הפקנו ביחד את השיר הזה שלוש פעמים, כל פעם באופן שונה. באחת ההופעות שלי היה חבר ממש טוב שלי, שהוא גם קלידן של מרגי, אמיתי, שהוא מוזיקאי גאון. ישבנו לעבוד על ההופעה והוא ממש התלהב מהשיר הזה והפקנו אותו והקסם באמת התרחש תוך כדי שעבדנו על השיר". 

גם על הקליפ הייתה עבודה מיוחדת.

"השיר הזה הוא פיסת אור שיצאה לי מהלב. חשבתי המון על מה אפשר לעשות עם הקליפ בצורה שתהיה מיוחדת ושמי שיחשף אליו יחשף אל האופטימיות והאור שנמצא בו. בהתחלה חשבתי לשבת באוטו ולשיר את השיר כשאני נשען על החלון ואז תוך כדי שיבתי וחשבתי על זה, הבנתי שזה עדיין לא מושלם. חשבתי עם המנהל שלי המון על מה אפשר לעלות ואז גללתי באינסטגרם וראיתי שהחבר הכי טוב שלי, יפתח טביב, שהוא מקעקע וצייר העלה סרטון שהוא צייר סקיצה של פרח באייפד שלו. צפיתי בסרטון הזה בערך 30 שניות וממש נהנתי, רק מלראות מישהו מצייר פרח. התקשרתי אליו ישר והחלטנו שנעשה ככה גם את הקליפ. הכנתי לו תסריט והוא צייר לי את הכל בוואן שוטים, ואת רואה כל מריחה של האצבע, כל פיסה קטנה ויצא קליפ מדהים, השיר הראשון בחוץ".

היום אנחנו נמצאים בעידן שכולו פילטרים. לבוא ולהוציא שיר לעולם, על אחת כמה וכמה שיצרת את כולו ונתת בו מהסיפור האישי שלך זו גם אמירה שאומרת - קבלו אותי בלי פילטרים. מאיפה מגיע האומץ לעשות צעד כזה? אין פחדים בדרך?

"אני מרגיש שמה שאמרת עכשיו הוא מהמם, כי זה מה שאתה גם בתור שחקן כל הזמן רוצה להגיע אליו. שחקן טוב זה שחקן שכשהמצלמה נדלקת, מצליח להישאר הוא עצמו, לא משנה מה. לאהוב שחקן זה באמת להגיד, אני מקבל גם את הדמות שהוא מעביר, את האומץ שלו ואת האותנטיות שלו, להבין אותו לא משנה מה העמדה של הדמות ומה המעשים שלה. להיות שחקן זה לתת לנפש שלך לצאת, בלי להתייפיף ולהיות מה שאתה לא. להיות מי שאתה, כמו שאמרת, בלי פילטרים. זה גם מן משהו שאני מאוד שואף אליו. אני שואף להביא את האמת שלי בצורה שהיא מאוד נכונה וגולמית. זה מי שאני ובואו תראו את זה - אם אהבתם תודה רבה, אני הכי מאושר בעולם, אבל גם אם לא זה בסדר, לא כולם יאהבו אותך בכל רגע נתון".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Ilai Chapman (@ilaichapman)

טבע האדם זה שנרצה שכולם יאהבו אותנו - אז איך באמת מגיעים להבנה שזה בסדר שלא כולם יאהבו אותך?

"אני חושב שכל אחד מוצא את האנשים האלה בחיים. צריך להבין שאי אפשר להיות מונעים תמיד ממה שאנשים ירגישו כלפיי. בתחילת הראיון דיברנו על מה שקורה בטיקטוק, שיש המון סרטונים שלי עם אדיטים, שזה מושלם ואני מודה על כל רגע שזה קורה, זה מרגש אותי ואני מעריך את זה מאוד, אבל זה לא מה שמניע אותי בקריירה, כי אם זה מה שהיה מניע אותי אז הייתי יוצא מנקודת הנחה שאוקיי, היום יש מאות סרטונים שלי, אבל מה יקרה אם שבוע הבא לא יהיה סרטון אחד אפילו? זה אומר שאני פחות מוערך? אני אתחיל להיות עצוב בגלל זה? אני חושב שהמדד שלי למה שמניע אותי זה לא כמה אנשים אוהבים אותי או מי אוהב אותי, אלא היכולת שלי לתת את מנת חלקי לעולם הזה, לעשות אץ מה שאני עושה ואת מה שאני אוהב ולקוות שאנשים יאהבו את זה ויתחברו לזה. אני לא מתעסק בכמה אהבה אני מקבל, מספיק לי שתהיה לי גם אהבה אחת ומבחינתי עשיתי את שלי".

על מי נכתב השיר החדש?

"השיר החדש נכתב על אקסית שלי. כתבתי אותו כשהייתי בתקופה לא קלה - צילמתי שתי סדרות במקביל והייתי תוך כדי החלמה מניתוח שבאמת כמעט שינה לי את כל החיים ושם אותי ממש על נקודת קצה כמה חודשים. תוך כדי גם סבתא שלי נפטרה וכל הצרות בעולם נפלו עליי פתאום. ניסיתי נורא להחזיק את הכל ולתת אווירה שהכל בסדר והדברים יסתדרו אבל זה לא קרה, מה שקרה זה שבסוף בסוף של הצילומים, ביום צילומים האחרון היה ביני לבינה פיצוץ מאוד גדול וכל מה שניסיתי להחזיק - ההחלמה מהניתוח, העומס שהיה עליי באותה התקופה והעצב שבא עם המוות של סבתא שלי, שהייתה מאוד קרובה אליי וזו הייתה גם הסבתא האחרונה שנשארה לי, הייתי מדבר איתה המון ואהבתי אותה ברמות. הרגשתי שיש עלי המון כובד ושהמון אנשים סומכים עליי והיא לא נתנה לי את המקום שהייתי זקוק לו, הרגשתי שאני נחנק ואז הכל התפרק, אני התפרקתי ונפרדנו. הגעתי לנקודת שפל כזאת שהכל התפרק, נפרדנו ברגע שהכל נגמר, בדיוק סיימנו לצלם אבל אני הייתי עדיין בהחלמה מהניתוח ועדיין באבל וזה היה קשה. מהמקום הזה פתאום זה יצא ממני. ברגע שכל זה קרה הגעתי לדגניה, לבית שלי והייתי אצל חברים ופתאום כזה ישבנו וניגנו, הייתה אווירה כזאת כבדה בגלל מה שקרה ומכל העצב הזה פתאום צמחה אופטימיות. השיר הוא לא עצוב, יש בו המון אופטימיות וזה מה שהוא מסמל גם שתמיד יש אור בקצה, גם אם כרגע ממש לא פשוט".

מרוץ החיים

נאמר לא פעם שהעולם שייך לצעירים, נראה כי צ'פמן מוכיח במצח נחושה שהמשפט הזה נכון. בסופו של יום קשה להתעלם מהעבודה שאף על פי הרזומה המרשים שתועד בשלוש השנים האחרונות, מדובר על בחור צעיר שחגג 24 לאחרונה. "אני מרגיש שתמיד, לא משנה מה אין לי רגע של מנוחה"; משתף בכנות המורגשת עוד מהשנייה הראשונה בראיון, "אני מרגיש שאני תמיד בתנועה, תמיד בעשייה, לא משנה מה קורה ובאיזו תקופה אני בחיים שלי, אני תמיד נמצא על אלף קמ"ש. אמרו על סבתא שלי ז"ל, שאני מאוד דומה לה, שגם היא תמיד הייתה כזאת, כל הזמן בתנועה, עד היום האחרון שלה, הייתה עושה סקי מים בגיל 75. אחת מהסיבות שלפי דעתי אני בגללה עובד הרבה היא שכל הזמן אני עושה ומנסה להשתפר. בסדרה באחרונה שלי, בניתי אולפן שיהיה לי למוזיקה, ממש מאפס, משהו מטורף שהוא שלי לגמרי. אז עכשיו בסדרה האחרונה ששיחקתי בה "שישו ושמחו" הפקתי שיר מהאולפן שלי וזה נותן לי לגעת בכל העולמות".

מה התוכניות להמשך?

"להמשיך לעשות את מה שאני אוהב, ליצור ולהוציא עוד שירים שלי שאני אוהב. אני מאמין במשהו שאמר לי אסף אמדורסקי, אני מאמין שצריך לראות את הקהל ולשיר לו את השירים, לראות את התגובות שלהם ושם להבין אילו שירים הם אוהבים. להבין את הקהל שלי וללכת איתם יד ביד".