אחרי שסיימה את סיבוב ההופעות שלה בארה"ב ואירופה, נטע ברזילי סוף סוף חוזרת אלינו עם סינגל חדש, פתוח וכנה על הילדות שלה כילדה בניגריה והנדנדה בישראל שעזרה לה לחזור לרגעים הטובים שהיו שם. עם שיר כזה והמסר החשוב שלו, היינו חייבים לתפוס את נטע לראיון מרגש ולשמוע ממנה את הסיפור המלא שמאחורי השיר, לשמוע על שיתוף הפעולה הלא רגיל שעשתה בו, על החיים שלה בתוך לונה פארק וגם על ההופעה המתקרבת ב-31.10 בבארבי תל אביב. מוזמנים להצטרף אלינו, לקרוא ולהתאהב בה עוד יותר.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• מרקדנית לזמרת: עופרי סלומון על הבשלות לעבור למוזיקה
• Vma 2022: טיילור סוויפט שוברת שיא, דאב קמרון מפתיעה
• הומור עצמי: אגם בוחבוט משחררת את "יותר חזק מה?"
  

חזרת ממש לא מזמן מסיבוב הופעות בארה"ב ואירופה. מה שלומך בימים אלו?

"שלומי טוב. אני נמצאת כרגע בלונדון, יושבת בחדר בבית מלון מאוד יפה ושותה סודה. אני מוציאה ממש ממש היום שיר שקוראים לו 'PLAYGROUND POLITICA', יחד עם Mr. Eazi שהוא אמן אפרו פופ ענקי וזה בעיקר מרגש אותי".

אז איך זה באמת לעמוד היום בפני יציאה של עוד שיר בינלאומי? ספרי לנו קצת על השיר החדש ועל מה שעומד מאחוריו

"גדלתי כילדה בניגריה עד גיל שש. הייתי בבית ספר מאוד מיוחד, למדו בו ילדים מכל העולם - למדה איתי בכיתה ילדה יפנית, שתי ילדות מקניה וכל מיני ילדים מאפריקה ומהעולם בכלל. בגלל שהייתי בכיתה מאוד קטנה אז לא היו כל כך קבוצות. כולם היו נורא שונים באיך שהם נראו וכולם היו אותו הדבר בגלל שכולם היו אחרים. עולם שבו כולם נראים אחרת. בית הספר היה מדהים והוא חגג את כל התרבויות של כל הילדים, אני זוכרת שירים ביפנית ושירים של שבטים אפריקאים".

"כשחזרתי לארץ, היו הרבה ילדים ישראלים בכיתה, כולם באותו הצבע ואז הבנתי שאני אחרת. הבנתי שאני שמנמנה, עם חד גבה ומבטא ושאני ממש ממש רגישה. כשילדים שמים לב שאת חלשה הם דואגים להגיד לך את זה בכל מיני דרכים. בכל פעם שהייתה הפסקה, הייתי רצה ממש ממש מהר לנדנדה ולא יורדת ממנה, כמעט בקטע בריוני - גם כשילדים היו צורחים לי לרדת. כשהייתי עליה יכולתי לברוח למקום אחר והייתי מבקשת ממנה שתיקח אותי חזרה לניגריה. הרגשתי שעזבתי את נטע הקטנה והשמחה בניגריה וכשהגעתי לארץ הפכתי להיות מאוד עצובה. כל השיר הוא על הסיטואציה הזו של ילדות ולחזור למקום השמח שלי".

אחרי ההצלחה המטורפת של השירים הקודמים שלך, את מרגישה שיש ציפיות מסוימות מעצמך או מהסביבה?

"אני מרגישה שזה שיר מאוד אחר עם קליפ מאוד אחר. צילמתי אותו בניגריה עם צוות שלא עבדתי איתו מעולם וחזרתי לבית הספר שגדלתי בו והשאירו הכל אותו הדבר. זה באמת היה מדהים. אני מנסה ליצור בלי לחשוב על איזה ציפיות יש ממני כי אמנות היא דבר שאם את חושבת כל הזמן מה אחרים ירגישו ויחשבו לגבי זה אז את נתקלת בקירות ואני לא אוהבת שיש לי קירות וגבולות כשאני עושה מוזיקה ואמנות. צריך לעבוד מאוד קשה כדי שלא יהיה לך אכפת".

כמו שאמרת, השיר החדש - "PLAYGROUND POLITICA" עוסק כולו בחוויה שלך בתור ילדה בניגריה וכחלק מצילומי הקליפ שלו, נסעת עד לשם לצילום וביקור מיוחד בבית הספר שלמדת בו. הצלחת לחזור לילדות ולהיזכר בתקופות שגרת שם? 

"בגלל שבית הספר הזה הוא באמת הדבר הכי מדהים בעולם, הם השאירו הכל אותו הדבר. יש להם מסורת כזאתי שהם לא קונים חדש - הם מתקנים. אם יש להם שולחן שבור, הם מביאים נגר לתקן אותו. אם הנדנדה מחלידה, הם לא מפרקים אותה וקונים חדשה - הם משאירים את החלודה. זה קטע באמת מטורף וכשנכנסתי לבית הספר, כל הדברים באמת נשארו אותו הדבר 30 שנה. זה מצמרר. אני הרגשתי שפתאום אני גם מצליחה להבין למה היה לי כל כך טראומתי לעזוב. עזבנו מבלי להיפרד ובלי להגיד שלום. אמא שלי הייתה צריכה לטוס באופן דחוף לארץ אז טסנו. היה לי נורא קשה כי היה שם מושלם מדי".

מה הדבר הכי גדול שלמדת מהנסיעה הזו?

"זאת שאלה טובה. למדתי עד כמה הדברים שאנחנו חווים כילדים נשארים איתנו ומלווים אותנו עד שאנחנו ילדים מאוד גדולים. כמה חשוב זה שיהיה לך מורה טוב, גננת טובה או חברים טובים כי זה מעצב אותך כבן אדם בוגר. זה שנחשפתי לכל כך הרבה תרבויות וכל כך הרבה אנשים מכל כך הרבה מקומות, הפך אותי לאדם יותר טוב. זה פתח אותי בראש. זה בטבע שלי והערכים שגדלתי עליהם - קבלת האחר והשונה. זה חשוב בטירוף".

לאיזה עוד רגע בחיים שלך או מקום היית רוצה לחזור?

"כשהייתי בכיתה ד', שרתי בפעם הראשונה סולו ראשון של 'חג המעלות' של הנוער העובד. אני זוכרת שבגוף כמעט לא הצלחתי לזוז. אח שלי הגדול היה מציק לי מלא ואני חושבת שזאת הפעם הראשונה שהוא חיבק אותי ואמר לי שהוא גאה בי. אז נראה לי שהייתי חוזרת לרגע הזה ולהיזכר מה הרגשתי פיזית. זה היה די מטורף".

האמן Mr. Eazi הוא אמן ניגרי ידוע בעולם האפרו-פופ, שיתף פעולה עם אמנים ענקיים כמו ביונסה וג'יי באלווין ועכשיו הוא מתארח בשיר שלך. עד כמה זה מטורף לדעתך?

"זה מטורף בעיקר כי שיתוף הפעולה הוא אמיתי. אני באמת רציתי לשתף איתו פעולה כי הסיפור שלו מאוד מזכיר את הסיפור שלי. הוא גם למד בבית ספר בינלאומי בניגריה ובדיעבד זה היה יכול להיות כאילו אנחנו ילדים באותו בית הספר. הוא כותב שם את החוויה שלו ואני מאוד מאוד נרגשת מזה. זה ענק. זה ענק מבחינה אמנותית. זה לא עוד שיר אוניברסלי על אהבה או 'נענועי אגן', זה שיר נורא ספציפי שמעודד אנשים למצוא את המקום שלהם ולהיות שמחים. זה מאוד מרגש אותי שמישהו בסדר גודל כזה, מהעולם הזה, משתף איתי פעולה ככה".

נחזור שניה לתקופת "הכוכב הבא" ואפילו לניצחון שלך באירוויזיון, תיארת לעצמך שתגיעי למקום שאת נמצאת בו היום?

"אני חושבת שבאופן כללי החיים הם רכבת הרים ואני מאוד נהנית מהם. אני פשוט יושבת שם עם הפופקורן שלי וצורחת. אני לא מאמינה ששום דבר קורה לי אבל אני נהנית מהדרך. זה מפחיד לעיתים, זה מדהים לעיתים ומדכא לעיתים - ממש כמו ביקור בלונה פארק. יש את הרגע הזה שאת מגיעה וסופר כיף לך ואז את הרגע שאת עומדת בתור ומתעצבנת והרגע הזה שאת הולכת לאיבוד ומפחיד לך ואת רוצה הביתה והרגע הזה שאת על הרכבת הרים ואת בפיק של החיים. ככה נראים החיים שלי וזה כיף".

בתור אחת שהייתה שם וניצחה בגדול, מה את חושבת על הבחירה בנועה קירל כנציגה הבאה לאירוויזיון?

"זה שיחוק. אני חושבת שנועה היא מקצוענית, היא תעשה עבודה יפה ותביא הרבה כבוד הביתה".

יש מצב שהיית רוצה להציע את עצמך כיוצרת השיר שלה?

"אני עוברת דרך כיוצרת בעיקר לעצמי כרגע. 'You will never say never' אבל אני לא מרגישה שאני עוד יכולה לכתוב לבן אדם אחר".

ולסיום, שמענו שפתחת היום גם את המכירה להופעה הקרובה שלך בארץ. ספרי קצת מה מצפה לנו שם?

"זה מופע שהוא ב-31.10 בבארבי תל אביב. אני נורא נורא מתרגשת. זה יהיה מופע 360° שהוא אתם ואני. הוא יוצא ביום לפני הבחירות אז יש חופש למחרת אז יהיה מהמם!".