אחרי שבשנה שעברה היא כבר עשתה בגדול, התרגשה וזכתה לביקורות אוהדות ששינו את כל מה שהמצקצקים חשבו עליה - נועה קירל ערכה אמש (ה׳) את המופע החדש (והראשון מתוך שניים) בפארק הירקון, מול קהל של כ-60 אלף איש.

בלי עיכובים מוגזמים מדי, קירל עלתה אמש על הבמה הענקית (מבין הענקיות שראינו אי פעם בפארק), או יותר נכון, ירדה מתוך ירח עצום שליווה את מיתוג המופע הנוכחי שלה בפארק והחלה עם הלהיט הטרי שלה "דה ז׳ה וו", אולי כמעין קריצה לכך שהיא כבר הייתה במעמד הזה לפני שנה...

לא סתם זמרת השנה שלנו הגיעה למעמד הזה שוב, השנה האחרונה שלה הייתה גדושה בהישגים, בהגדלת הקהל, באהבה ובהרעפה מטורפת כלפיה - בעיקר כי היא גרמה לכל מי שחשב עליה אחרת - שהיא מסוגלת, שהיא מציבה רף גבוה בפופ הישראלי ובכל מה שקשור לשואו שלא היה כאן - וגם הפעם זה עבד.

קירל המשיכה את הערב עם להיטים גדולים נוספים כמו "פעמון", "Drum, "קילר", "אמבלונס" וביצוע ענק ללהיט "מיליון דולר" - כל אלו כאמור תחת שואו מטורף, מסכים, אפקטים ברמה גבוהה, ועיבודים קצת אחרים ממה שאנחנו רגילים. 

בין לבין קירל פונה אל הקהל ומדברת אליו, אבל דווקא ברגעים האלו, לעומת הפעם הקודמת שלה בפארק, לא עברה בנו ההתרגשות היתרה שלה מהמעמד הערב (על אף שהביעה שכן) או שלפחות הצליחה להסתיר את ההתרגשות שלה בצורה מעולה במרבית המופע. קירל הייתה מאוד חדה, עם שליטה בכל פרט על הבמה ואולי בגלל זה פחות הצלחנו להתרגש יחד איתה (במרבית הביצועים) ויותר נהננו פשוט ממה שהיא הראתה לנו הפעם.

השיר הבא במופע היה סינגל הבכורה שלה, "מדברים" שאגב, הושמע בבכורה כאן אצלנו בפרוגי בתחילת דרכה (ולא שולב במופע הקודם). את הלהיט ההוא כתב לה איזי, אותו העריצה ומי שהיווה חלק מיריית הפתיחה של הקריירה שלה - וכמתבקש, הראפר התארח איתה על הבמה והשילוב של השניים היווה סגירת מעגל מושלמת, כייפית ומדוייקת - במיוחד לאור הטקסט של השיר שחזה את העתיד הצפוי לילדה בת ה-13. השניים אף ביצעו יחד את שירם המשותף - "גושפנקא" שסימל עוד חלק בדרך של קירל למהפך הגדול ולדרך שעברה עד לרגע.

הערב המשיך עם "פרובוקטיבית" עם סמפול ל-Hollaback Girl של גוון סטפני, ולאחריו מעבר לפן שקט ומרגש יותר - "רעשים" (השיר שלה עם אושר כהן), שלפניו דיברה הכוכבת דווקא על הקשיים ועל מחיר התהילה, ואת "יש בי אהבה" - השיר הראשון שלה שנכנס לפלייליסט גלגלצ. הכוכבת ידעה כי דווקא בשיר הזה היא עלולה לבכות (וציינה זאת), כפי שקרה בשנה שעברה. אז זה לא קרה הפעם, אך העיניים שלה אכן נצצו והיו קרובות לכך.

מחרוזת השירים באנגלית של קירל לא בלטה לנו במיוחד, כלומר זה היה סוחף וכייפי כי זאת נועה וזה מה שהיא מספקת לנו בכל פעם, אבל לא נשאבנו לזה יתר על המידה לעומת שאר הסט-ליסט בערב. מיד לאחר מכן העלתה קירל על הבמה את אודיה לביצוע של הלהיט המשותף - "מאמי" שהיה מעולה והוכיח כמה כוח יש לשתיים האלו ביחד. החיבור ביניהן לגמרי צריך לקרות שוב, ועל הבמה זה לגמרי היה מעמד של גירל פאוור שצריך לחגוג. לאחר הלהיט, קירל ירדה להחליף בגדים בעוד אודיה הופיעה עם אחד הלהיטים הגדולים של התקופה - "אינטלקטוערסית".

הערב בפארק המשיך בגדול עם "פאוץ'" באווירה ים תיכונית במיוחד (שבלט גם בלוק של הזמרת), "יהלומים" שאכן נצץ וקיבל אף כנרית בקטע הפתיחה שלו. רגע לפני ביצוע "פנתרה", קירל ירדה להחליף שוב את הלוק - והפעם כשהמצלמות מלוות אותה מחדר ההלבשה ועד שובה לבמה. חדי העין יכלו להבחין כי בחדר ההלבשה קירל שילבה את חולצתו של בן הזוג דניאל פרץ, שוער באיירן מינכן.

אי אפשר בלי טאצ׳ בינלאומי בהתאם לאווירה שקירל נחשפה אליה בשנה האחרונה והמוצלחת שלה - אש מילאה את המסכים לאורך הבמה והזמרת הקפריסאית, אלני פוריירה, עלתה יחד איתה לביצוע משותף של "פואגו" (שכמעט ניצח אותנו באירוויזיון 2018 עם נטע ברזילי), ואז גם ביצוע משותף ל"טיקיטאס" - שיר שבמקור נוצר עבור אלני ביוונית עד ידי דורון מדלי, ולאחר הצלחתו שם קיבל גרסה מקומית מהיוצר עבור קירל וסטפן (שקצת היה חסר לנו בביצוע הבימתי). השתייים שילבו את שתי השפות על הבמה בחגיגת פופ מטורפת שהיוותה אחד מרגעי השיא של הערב.

לקראת סוף הערב קירל נתנה בוסט של שירי הגאווה המרימים שלה - "שלושה בנות", "טרילילי טרללה" ואף שילבה את "מאושרים", ולאחריהם נפרדה קירל מהקהל, על אף שנותר עוד חלק אחד קטן...

הגיע ההדרן, כי איך לא, את הרגע שהכי חיכינו לו - שומרים לסוף. "אתם רוצים לראות אותי רוקדת"' - נכתב על הבמה בענק לקול תשואות הקהל. הנאמבר החל עם חד קרן שהוקרן על המסך בתוך היכל קרח מונפש - אותו הוא ניפץ. קירל עלתה שוב אל הבמה והחלה לבצע את שיר האירוויזיון שלה, "יוניקורן" בלוק מהתחרות האירופאית וסחפה את כולם. ללא ספק זה היה ה-נאמבר של הערב, וקירל לא אכזבה בו ולו לרגע. הכל בו היה מדוייק, עצום, גדול מהחיים וחוגג את קירל כמו שרק היא יודעת. כולם חיכו לסולו הריקוד שלה - והיא עשתה אותו כמו גדולה. אם חשבנו שזה היה החלק המטורף בנאמבר הבימתי, קירל קינחה אותו במפל מים שירד מהתקרה אל תוך מעין בריכה מאולתרת וריקוד נוסף. רציתם פנומנלי? קיבלתם ובענק!

ובכל זאת כמה מילים לשיפור: הבמה הייתה עצומה ולכן ממקומות מסויימים, אפילו בגולדן, קירל הייתה נראת כמו דמות קטנה ורחוקה | היו בין רוכשי הכרטיסים לדשא כאלו שהתלוננו על כך שלא שמעו מספיק טוב באזור שלהם | בלהיטים המשותפים, לפחות הגדולים ביניהם, היינו שמחים בכל זאת לראות, במעמדים כאלו, את האמנים ששמבצעים איתה את השיר במקור.

אם לסכם את הערב אפשר להגיד ובענק שמדובר בשואו הכי גדול שהיה לאמן או אמנית מקומית, רף של חו"ל שהגיע הזמן שיגיע גם לארץ מכוכבים ישראלים. קירל הייתה פשוט היא - עם כל המשתמע מכך. נכון, לא הייתה לנו תחושת ההתרגשות והפרפרים יחד איתה כמו בפעם הראשונה, אבל זה כי היא כבר הוכיחה לנו בגדול שהיא יודעת לעשות את זה ולעמוד בציפיות - ולכן אנחנו לא חושבים שמישהו בא ולא ציפה לראות דבר כזה. נועה הייתה מטורפת, וידענו שהיא תהיה כזו וזאת בדיוק הגישה שהשתנתה מהמופע הקודם - זאת פשוט נועה קירל ואי אפשר לצפות למשהו שהוא פחות מזה.

הבמה הייתה מטורפת, הרקדנים היו מעולים, הארט מדוייק, קירל החליפה לוקים בקצב מעולה (זה רק אנחנו או שחלק מהלוקים הרגישו כמו מחווה גדולה ללוק האחרון של האירוויזיון?). גם ווקאלית נועה עשתה עבודה טובה מול עשרות אלפי אנשים. בקיצור - באמת פנומנלי, מטורף, לא משהו שראינו פה ורואים שהיא מעלה את הרף בכל פעם מחדש, ההבדל היחיד - שהפעם היא לא באמת הייתה צריכה להוכיח לנו כלום, היא, וגם אנחנו יודעים מה היא שווה וזה מה שליווה את כל התחושות בערב. נועה היא הכוכבת שאנחנו צריכים כאן, ולא ברור אם אחרים או אחרות היו מגיעים לרגעים ולדבר כה עצום בצורה שהיא והצוות שלה יודעים לעשות.