אצל גבריאל גיא (23) המוזיקה החלה בתור תחביב, והוא מעולם לא העלה בכלל בדעתו להפוך אותו לעבודה של ממש. רק לאחר הצבא גיא התחיל לעשות צעד אחר צעד לעבר מימוש הפוטנציאל שלו ולאט לאט הגשים חלומות, כשביניהם הוחתם בלייבל הבינלאומי 'Island Records Uk' ושכיום עומד על השמעות מכובדות בפלייליסטים ב-'ספוטיפיי' במדינות שונות בעולם, אבל מבחינתו אלה עדיין רק המנות הראשונות. כעת, גבריאל מספר לנו איך התחיל הסיפור שלו בעולם המוזיקה. 

"אני מאוד אוהבים שירים, מלודיות ותמיד רצים לי דברים בראש", מספר לנו הכוכב המבטיח על החיבור למוזיקה. "כשאתה נמצא במקום מסויים, אתה נכנס למוד שאתה יכול לשנות בו את תפיסת העולם, אז גם אני רוצה לשנות את תפיסת העולם של עצמי ואומר 'בואו נשים הכל על הדף'". 

-מה מבין השירים שלך קבע בתחושה שלך שאתה שייך לעולם הזה?

"אני חושב שאחרי שהוצאתי את-''Doing So Much Better', הרגשתי שזה המקום שלי".  

-למה?

 "כי ראיתי שאנשים מתחברים לשיר הזה, וגם לא מובן מאליו שהוא התפוצץ פה בארץ בטיקטוק, למרות שהיה מלא השמעות בחו"ל לפני כן והתעניינות מכל מיני אנשים, אז זה גרם לי להיות בטוח במקום שלי. אמרתי בהתחלה 'יאללה, הולכים לחו"ל', אבל אז התחילה המלחמה ואמרנו 'טוב, בואו ננסה לעשות קצת רעש גם פה בארץ', כי בדרך כלל אמנים ישראלים שעושים שירים באנגלית, קצת פחות מוערכים מאמנים ישראלים שעושים מוזיקה עברית". 

-איפה אתה מרגיש את זה? 

"זה מתבטא במלא מקומות, אם זה ברדיו, אם זה בסושיאל מדיה ובתור אמן ישראלי בארץ שעושה מוזיקה באנגלית, יש בדרך כלל פחות סיכוי להצליח. מה שכן יש כאלו שמצליחים לעשות את זה כמו דניס לויד, נגה ארז ונטע ברזילי שגם הוציאה אלבום שלם בעברית. אתה רוצה לעשות feel אחר ולהצליח בחו"ל, אבל גם רוצה לקבל את האהבה פה בארץ ואני חושב שממש קיבלו אותי כאן מלכתחילה, תוך כדי שיש אנשים שרוצים לעבוד איתי בחו"ל אז אני ממש שמח על זה". 

-נחזור עוד אחורה, איך הכל התחיל ולמה דווקא באנגלית?

"גרתי בניגריה במשך שבע שנים, מגיל 10 ועד שהגעתי לגיל 17. למדתי שם המון אנגלית, בסופו של דבר התנהלתי גם עם זה שם וחזרתי לארץ נטו כדי להיות עם המשפחה שלי, בגלל שאני מאוד אוהב את הארץ ורוצה להמשיך פה את החיים שלי. חשבתי שאפרח כאן, אבל זה לא ממש קרה, ככה שהייתי הרבה לבד, חיפשתי את עצמי וחיפשתי משמעויות בחיים שלי, אז מה שעשיתי זה לפנות לתחביבים שלי וביניהם המוזיקה שאף פעם בעצם לא עסקתי בה. כתבתי בעיקר למגירה, לא שרתי עד גיל 19 ולא עשיתי יותר מדי דברים כדי להתקדם עם התחביב הזה".  

נראה שגבריאל תכנן להשאיר את המוזיקה בגדר תחביב וזהו סוף הסיפור, אלא שאחרי הצבא הסיפור שלו רק התחיל. 

"אחרי הצבא שמתי לב שפניי מועדות לכלום, אז אמרתי לעצמי 'תיקח את התחביב, תהפוך אותו למקצוע' ולקחתי כל מיני מפיקים מוזיקליים שהם שכנים שלי-אחד מפיק בשם דור לוי, השני-רועי בן אורי והפכנו למן בית חרושת לסקיצות ושירים. שלחתי את החומרים שלי לכל עבר, וגם לדודה שלי שלמדה בבית ספר יהודי בבוסטון עם מנהל אמנים בשם מקס. מקס שלח את המוזיקה שלי ל-'יוניברסל מיוזיק גרופ', שזהו אחד הלייבלים הכי גדולים בעולם ויש לו מלא סניפים בכל מיני מדינות. האנשים שם שמעו את השירים שלי, מפה זה הגיע ל-'יוניברסל מיוזיק ישראל' והחתימו אותי לצד אמנים מאוד טובים כמו ענבל ביבי, ליהי טולדנו, נרקיס, עלמה גוב וילד (עומר יפת-ד.ש). אחר כך עבדתי עם יוניברסל ישראל על המוזיקה שלי ועם הזמן, הייתי צריך למצוא דרכם אנשים שיעזרו לי לפרוץ בחו"ל. מכאן, אנשים מ-'יוניברסל ישראל' שלחו את החומרים שלי ללייבלים מעבר לים שקשורים לחברה, ואחד מהם הוא 'Island Recrods Uk', מהלייבלים הכי גדולים בעולם וחתומים בו אמנים כמו אריאנה גרנדה, צ'אפל רואן וסברינה קרפנטר. אחרי שהוחתמתי התחלנו דרך משותפת, אבל אז התחילה המלחמה והאטנו קצב, כי הבנו שאי אפשר להמשיך את העבודה בזמן כזה". 

-אז מה עשיתם?

"חיכינו עד הזמן הנכון כדי להמשיך לעבוד יחד, כי הרבה אנשים בחברה הזו לא ידעו איך לתמרן את הכל בתקופה הזו ולא רצו לא לצאת פוליטיקלי קורקט, אז הם אמרו 'בואו נאט, נגיע למצב שאפשר לעבוד כמו שצריך ונחזור'. אז באמת לאט לאט התחלנו לחזור לעבוד ובאיזשהו שלב, חיברתי את הטיקטוק שלי למה שאני עושה, ביקשתי מחברים לעשות סרטונים לשיר הבא שהולך לצאת 'Doing So Much Better' ואיכשהו אנשים רנדומליים השתמשו בו ועשו סרטונים משלהם. זה התחיל מ-100 שימושים לשיר הזה עד שעברנו את ה-4,000 שימושים וזו הזייה! בנוסף לזה, אנשים בטיקטוק גם התחילו להפיץ עליי שמועות של: 'הוא חתום ב-'יוניברסל' ומכיר את ביילי אייליש' וזה מצחיק וחמוד, כי אני באמת חתום באותו לייבל איתה אבל לא פגשתי אותה, אלא רק הייתי בהופעה שלה בלונדון". 

-האמנת שאי פעם תכניס הישג כזה לרזומה שלך?

"וואו, האמת שלא!", מתוודה. "חשבתי שאוציא כאן כמה שירים, אנסה להופיע בכל מיני ברים ואנסה להרים את עצמי למעלה, אבל לא חשבתי שיקרה לי דבר כזה ועוד בזמן מלחמה. תהיתי לעצמי: 'מה הסיכוי שיקחו אדם שבכלל לא היה חלק מהתעשייה?', אבל האנשים ב-'יוניברסל מיוזיק ישראל' וב-'איילנד רקורדס' הכי נתנו צ'אנס וסמכו עליי". 

-שניים משיריך- "Hate You Instead" ו-"Doing So Much better" התפוצצו בטיקטוק וזכו ללמעלה מאלפי שימושים. איך אתה מסביר את המכנה המשותף להצלחה שלהם?

"אין לי מושג", משיב גבריאל בכנות. "תשמע, 'Doing So Much Better' התפוצץ בהפתעה, אנשים לא האמינו שמישהו מישראל שר את זה, פתאום מלא אנשים מזהים אותי ברחוב וזה מוזר בטירוף! הכל התחיל מכך שהשגתי 50 חברים שיעשו סרטונים עם השיר הזה, הם עשו את המיטב שלהם ומכאן, כמה אנשים התחילו לקחת את זה לכיוונים שלהם, כמו למשל מישהי שצילמה רב שמחזיק את התינוק שלה כמו כדור פוטבול והסרטון הזה קיבל מיליוני צפיות! אחרי כמה זמן הוצאתי את 'Hate You Instead' והוצאנו את השיר ושאלתי את עצמי 'מה הסיכוי שישתמשו בו גם בטיקטוק?', אבל כנראה שההשפעה של השיר הקודם קרתה גם כאן ואנשים אהבו את השיר הזה, כי הוא על אותו הסגנון ואני עדיין בשוק מזה. 

'Hate You Instead' אומנם לא התפוצץ כמו 'Doing So Much Better' ברמה מטאורית, אבל גם השיר הזה הגיע ל-3,000 שימושים. בסופו של דבר, אני חושב שאלו שני שירים שאומנם נשמעים שמחים במלודיה ובהפקה שלהם, אבל מספרים סיפור עצוב, עמוק, רציני ואני מאוד אוהב את השילוב הזה. אנחנו בעצם צוחקים על הבעיות שלנו ואנשים מוצאים נחת במשהו שנראה שמח אבל בפועל עצוב, אז כנראה שמי שהקשיב לשני השירים הרגיש ככה". 

מתוכננים גם שירים בעברית לזמן הקרוב? 

"כרגע לא, כי אני עומד על האנגלית שלי ואני חושב שזו זו השפה שאני הכי יודע להתנסח בה. מבחינת הסגנון המוזיקלי אני כל הזמן חושב על הסגנון בשפה האנגלית, במיוחד אחרי הדברים שהשגתי השנה עם 'איילנד רקורדס' ונכנסתי למלא פליילסטים ב-'ספוטיפיי' בכמה מדינות, אם זה בהודו ששם יש לי 11,000 השמעות, אם זה בנורווגיה ששם יש לי 9,000 השמעות, אם זה בארצות הברית ששם יש לי 16,000 השמעות ואם זה בשוויץ ששם יש לי 7,000 השמעות. אני פשוט חושב שהתחלתי משהו שאני חייב להתחיל להמשיך לתת איתו בראש, ועד שזה לא ייגמר אני לא אפסיק. רק אם יהיה משהו שארגיש בו את הצורך ויהיה משהו מיוחד, אוציא גם שירים בעברית. 

תראה, בסופו של דבר כל מה שצריך זה לעבוד קשה, להאמין שהכל יקרה ולנווט לשם. אני בהתחלה לא חשבתי ששום דבר יקרה, אבל כל אחד צריך לנסות את המזל שלו וזו רק ההתחלה, כי עדיין לא הצלחתי בשום צורה ויש השמעות לשירים שלי, אבל מה שאמור לקבוע זה מה יהיה בטווח הארוך, כלומר אם אני רוצה לפתוח הופעה צריך לראות אם אנשים יבואו, או שאם אני רוצה להוציא אלבום צריך לראות אם יהיו השמעות. זה שאני חתום ב-'איילנד רקורדס' והוצאתי שיר אחד שממש הצליח, לא אומר שאצליח הלאה. צריך לעבוד קשה כדי לתפוס את הקהל, במיוחד בעידן של הטיקטוק וכל הרשתות החברתיות, כי הרי כולם אוהבים לדפדף לדבר הבא והזיכרון קצר, אז אני כאן כדי להישאר ולהראות שאני יותר משיר או שניים, כי הולכים לצאת הרבה דברים טובים".  

-עם מי אתה חולם לעשות דואט? 

"בארץ החלום שלי לעשות דואט עם נגה ארז, כי אני מאוד מעריך את המוזיקליות שלה, אוהב את השירים שלה ובסופו של דבר, שנינו גם על אותה המשבצת של זמרים ישראליים שעושים מוזיקה באנגלית, אז יכול להיות שהשילוב הזה יהיה מגניב. בחו"ל, יש כל מיני אמנים קטנים מלונדון ומארצות הברית שאני בקשר קטן איתם באינסטגרם ורוצה לשתף איתם פעולה, אבל אם אני מסתכל ממש גבוה אז אני חולם לעשות דואט עם ג'סי רייז למשל. כל שיתוף פעולה הוא מבורך וזה לא משנה אם הוא נעשה עם אנשים גדולים או קטנים, אלא שמה שחשוב זה שכולנו יכולים לצאת גדולים מהתהליך המשותף. לא משנה לי הטייטל של הבן אדם, משנה לי שיהיה מישהו שאוכל לכתוב ולגדול איתו ביחד".  

-עם כל ההתמקדות שלך במוזיקה, יש מחשבה באיזשהו שלב להתנסות גם בעולם המשחק? 

"למה לא?", משיב, "אם יציעו לי אודישן אלך ואעשה אותו, ואם זה יתאים אז יאללה. לא עשיתי את זה בחיים שלי, ואני חושב שקשה לזכור טקסט ולהיות לרגע מישהו אחר כי אני מאוד עצמי, אבל אני פתוח לדברים כאלה. אז למי שקורא את הכתבה הזו-תשלחו לי אודישנים!".

-כשגבריאל היה בן 10, הוא כאמור התגורר בניגריה בעקבות עבודתו של אביו כמנהל כספים עד שבגיל 17 שב ארצה. 

"היינו בסוג של חופשה מוזרה. ניגריה זו הרי מדינת עולם שלישי, הייתי במתחם עם חוטי טייל, שומרים, בריכה, מגרשון כדורגל, בר עם ברמן שעושה לך שייקים וזה היה כמו לחיות בבית מלון. מצד שני הייתי הרבה לבד שם, כי בניגריה אין הרבה ישראלים, אתה לא יודע את השפה וזה מאוד קשה, אז אתה חייב ללמוד איך להסתגל לשגרה שם, מנסה למצוא מה מעניין אותך, מה אתה חושב על העולם ואיך להתמקד בו. אלו הגילאים הכי משמעותיים של הבן אדם, אתה מנסה במהלכם להבין מי אתה? מה אתה? מה אתה רוצה לעשות בעתיד? והיה מאוד קשה לעשות את זה שם. התכנון בכלל היה ללמוד באיזה קולג' בקנדה, אבל רציתי לחזור לארץ כדי להיות עם המשפחה ובכללי היה לי חשוב לחזור, כי כאן אני נולדתי. חזרתי לכאן, עשיתי כיתות יא'-יב' ואבא שלי חזר אחרי שנתיים". 

-עד כמה החיים שם השפיעו עליך ועל התוכניות שלך לעתיד?  

"החיים שם שינו אותי בטירוף" משתף. לפני שטסתי לניגריה הייתי אדם מאוד חברותי, אבל כשהגעתי לשם הייתי לבד ומאוד קשה להגיע למקום חדש שאתה לא מסתדר בו, אבל אתה בונה את הכלים ולומד איך להתמודד. גם כשחזרתי לארץ הייתי לבד, הייתי צריך לראות איך אני מתמודד עם החיים לבד ולמצוא בהם סוג של עניין, אבל היום יש לי יותר חברים ויש לי יותר עניין עם אנשים. היום אני כבר לא מדבר על כמה אני מסכן וכרגע הכל יותר עובד לי מהבחינה הזו".

-אגב, בעקבות ההחתמה ב-"איילנד רקורדס", אתה מתכנן לגור שנית בחו"ל? 

"כן, אבל לא לתקופה ארוכה. כדי לקדם דברים בחו"ל, אצטרך לעבור לגור שם ויש כמה מקומות שמעוניינים לעבוד איתי, אז כנראה שאעשה איזשהו סיבוב. אין לי מושג מתי, אלא שזה תלוי בהצלחה של הדבר". 

 

 

-בחודשים האחרונים הופצו שמועות בטיקטוק שאתה מתמודד בכוכב הבא, מה שהתברר כלא נכון. יש סיכוי אבל שתתחרה בארץ כדי לייצג אותנו באירוויזיון?

"תקשיב, אני מתתי מצחוק! אבל אמרתי לעצמי 'בוא ניתן לזה לרוץ'. לא אמרתי שזה לא נכון וגם לא אמרתי שזה נכון, פשוט רציתי לתת לעוקבים שלי לשחק עם הפנטזיה שאני הולך ל-'כוכב הבא' והשארתי את זה ככה. אז נכון, אני לא ב-'כוכב הבא'... יכולתי ללכת לתוכנית הזו אבל לא הלכתי, כי זה לא הזמן ואני מתעסק בלהוציא את המוזיקה שלי. אני כנראה אעשה זאת בתקופות פחות קשות, כי עכשיו יש הרבה לחץ ואני לא יודע איך עדן גולן עשתה את זה בשנה שעברה. זה קרה בפיק של המלחמה, כל העיניים היו עליה והיא קיבלה אש בפרצוף. אני לא יודע אם אני חסין ברמה הזו, אבל עדן עושה הכל כמו פנתרה, גם בארץ, גם בחו"ל ששם מופיעה בפני כל מיני יהודים, וזה מאוד מוערך ולא מובן מאליו. גם הדאנס נאמבר שנועה קירל עשתה באירוויזיון 2023 לא יאומן והיא הייתה אמורה להגיע למקום הראשון, אבל מקום שלישי זה מדהים וכמו ניצחון". 

-מה מצפה לנו ממך בהמשך?

"אני אמור להוציא שיר עוד חודשיים, מקווה כי תלוי אם אצליח לסיים אותו. בהמשך השנה לקראת הקיץ מקווה שייצא אלבום, ואחר כך לפתוח הופעות גם בארץ וגם בחו"ל. החלום שלי לעשות הופעות, שאנשים ישירו איתי ביחד וליצור אצלם קשת של רגשות. כל אחד יכול להיות עצמו בכל צורה ולחוות את זה ביחד במקום אחד".