השבוע במוזיקה הישראלית: טור שבועי. צילום: יחסי ציבור

השבוע במוזיקה הישראלית: טור שבועי

אלמוג הירש בטור שבועי שמסכם במיוחד עבורכם את השירים הכי בולטים שיצאו השבוע, כדי שתוכלו להישאר תמיד מעודכנים ולא לפספס אף שיר טוב או מעניין שיצא במהלך השבוע החולף

פסקול השבוע החולף היה מעניין במיוחד וכלל בין היתר, שני דואטים שאחד מהם היה מאוד מפתיע לעומת השני, שהיה מקודם מבחינת יחסי ציבור ולכן אשקר אם אספר שהיה מפתיע. הייתה גם זמרת חדשה שהגיעה השבוע לאוזניים שלנו, מה חשבתי על השיר שלה ועל שאר השירים הכי מעניינים שיצאו השבוע?

עוד במדור המוזיקה של פרוגי:

קובי פרץ ודניאלה לוגסי - Je T’aime I Love you baby

לא יודע מה השם קובי פרץ עושה לכם, אבל אותי בעיקר עוטפת תחושת נוסטלגיה. די שכחתי את הבנאדם, לא שמענו ממנו הרבה זמן חוץ מבתקופה האחרונה (סינגל פה וסינגל שם שלא כל כך צלחו). אני לצערי הרגשתי תחושת מיצוי, למרות שמדובר בקרייקה ארוכת טווח, כשאני שומע היום את השם ישר עולה לי מחשבה ישנה ונזכר בשנים אחורה.

עכשיו הוא מנסה לחזור לתודעה שלנו והוא עושה את זה בגדול (כמו שתמיד נהג לעשות). השבוע החליט לעשות צעד שונה וגדול נוסף על מנת לקדם את המטרה - דניאלה לוגסי, אחת הזמרות המעניינות והמיוחדות ששנת 2014 הביאה איתה למוזיקה הישראלית חוברת לדואט מסקרן יחד עם פרץ. התוצאה / דואט בניחוח חו"ל, לא פעם הייתה הרגשה שפרץ מנסה להידמות לזמר והמפיק הבינלאומי פיטבול. ובדואט הזה זה הורגש לדעתי יותר מתמיד. הניסיון הוא ליצור להיט קיץ שידבר בכמה שפות, והמסר? הצחקתם אותם. "אוהב אותך", "אכבוש את ליבך" וכל זה קורה על "רחבת הריקודים", נשמע מוכר?

למרות שאחד הדברים שאני הכי אוהב במוסיקה שלי חוץ מהמון חריף, זה שילוב של כמה סיגנונות ושפות בשיר אחד, ולמרות שאת השיר הזה אני פחות אהבתי, אפשר להגיד שדי הצליח להם, השיר נשמע לגמרי חו״ל - גם מבחינת ההפקה הדאנסית, דניאלה לא "נופלת" מכל זמרת שיבצעה אי פעם דואט עם פיטבול. וההשוואה של פרץ ופיטבול מתבקשת, שכן הרי לשניהם יש את הקול הצרוד, המראה המצ'ואיסטי, הסגנון הפופ-דאנסי ושניהם דואגים לבצע דואט עם זמרת יפיפייה.

לסיכום: להיט פוטנציאלי, אני פחות אהבתי. ציון: ★★★

רותם כהן - אני יודע

רותם כהן, שכתב להיטי ענק לאמנים מובילים ואף זכה בפרסם אקו"ם על יצירתו, ללא ספק הגיע לשלב בו הוא מוכר ומבוקש לגמרי בזכות עצמו, עכשיו כשהוא נמצא בקדמת הבמה, מגיש בצורה מופלאה ומסקרנת תוך כדי שהוא מנכס לעצמו משבצת משלו שלא דומה לשל אף אחד אחר. אחרי שלושה שירים שיצאו עד עד כה מאלבום הבכורה של כהן, "אל העולם שלך", "מפריז ועד ליפו" ו/"גם אני" שהביאו אותו להיות האמן, היוצר והמצבע המבטיחים של השנה הקרובה, השבוע הוא הוציא סינגל נוסף שנקרא ״אני יודע״, כשעל הפקת השירה אחראי אחד היוצרים שאני באופן אישי הכי אוהב במדינה שלנו, הנרי (שיצר כל כך הרבה להיטים במדינה) ועל העיבוד וההפקה המוסיקלית אורי אבני.

אחד האלמנטים שאני מחבב בשירים כשאני שומע הוא התחלה שקטה, כשעם הזמן ההפקה עולה וגוברת, הכלים מתעוררים לחיים, הטון עולה עד שהשיר מגיע לכדי "פיצוץ", וכאן בשיר הזה זה קורה באופן קסום. יחד עם ההגשה הייחודית, המתוחכמת שנותנת למאזין תחושה שהזמר יודע בדיוק מה עושה, כאילו נולד לעשות זאת.

לסיכום: מושלם ויפיפיה. ציון: ★★★★★


הוא יודע שאת אוהבת אותו

ליאור נרקיס - ילד

תקופה נפלאה עוברת על הנרקיס הים-תיכוני שלנו. שבועיים בלבד אחרי הוצאת אלבומו החדש וה-14 "יהלום", שכולל מן הראוי, 13 רצועות, סתם לא, 14, מוציא השבוע ליאור נרקיס סינגל נוסף מתוך האלבום שנקרא, "ילד". את השיר כתב יוסי גיספן לבקשתו של ליאור, כהקדשה לשני ילדיו החמודים, כשעל הלחן המקסים חתום תומר הדדי.

השיר רובו ככולו מעולה. הצליח לגעת בי במובן מסוים, למרות שבשני הבתים (בראשון ובשני, שהוא האחרון) מצאתי חוסר היגיון בכתיבה - פתאום אין חריזה ואין יותר מדי קשר בין שורה אחת לאחרת. אבל מלבד זאת מדובר בשיר מעולה, הלחן מוצלח מאוד וההפקה של יעקב למאי עוטפת את כל השיר בטוהר וניקיון שכזה.

לסיכום: מרגש, שיר חדש שההורים יוכלו להקדיש לילדיהם. ציון: ★★★★

נעם וולף - למה אתה

לא, זה בסדר גמור, גם אני הכרתי את השם הזה רק השבוע, כשיצא סינגל הבכורה של נעם וולף, "למה אתה". וולף, זמרת ויוצרת שבחרה לצאת לדרך הארוכה והמופתלות של אמן בישראל בכדי להגיע לקהל הרחב בלי קיצורי דרך ותכניות ריאלטי בטלויזיה למיניהן. היא כותבת, מלחינה, מנגנת ושרה, ובמשך שש שנים נעם עבדה על חומרים מקוריים שיתאספו לאלבום בכורה, היא הקליטה, תיקנה, שיפצה ועבדה קשה מאוד.

       • מי היו הגדולים של השבוע שעבר?

השבוע היא מוציאה את הבייבי הראשון שלה שנקרא כמו שציינתי למעלה "למה אתה", שנכתב בתקופת השירות הצבאי של וולף על סיפור אהבה שחוותה. כבר משמיעה ראשונית שלי הבנתי שמדובר בבחורה עם המון פוטנציאל, יש לה קול נפלא, כישרון אדיר, ההגשה המיוחדת שמזכירה מעט את את המאפיינים של אפרת גוש. הטקסט שכתבה יושב נהדר על הלחן שהלחינה כך שהכל מתחבר. שיר בהחלט מסקרן ומעניין כמו גם האישיות של נעם שגרמה להסתקרן ולתהות האם השירים הבאים יעסקו אף הם בחייה האישיים או שאולי תשתף פעולה עם יוצרים אחרים?

לסיכום: מסקרנת, שיר מוצלח. ציון: ★★★★


למה אתה?

מאור אדרי ורינת בר - אהבנו

מלבד "פיטבול הישראלי", יצא השבוע דואט נוסף ולא פחות מעניין, מאור אדרי, שבכל פעם מוכיח שלא מדובר בסתם עוד זמר חולף אלא בתופעה של ממש, חובר לרינת בר, אותה ילדת פלא שהתחילה לשיר מהרגע שלמדה לדבר. מה שאני אוהב אצל אדרי הצעיר, שהוא הגיע לאן שהוא הגיע בזכות סגנון מוזיקה מסוים שגדל עליו וטיפח אותו עם השנים ככל שעלה בתודעה שלנו, כך דאג שהסגנון יעלה ביחד איתו ויגיע לכמה שיותר אוזניים במדינה. ותראו כמה שנים אחרי שאדרי כבר במקום אחר, בצמרות המצעדים בתחנות הרדיו, כשכמעט אין אף נער או נערה במדינה שלא שמעו את השם, הוא משתף פעולה עם זמרת שעברה דבר או שניים בקריירה שלה, עם קול שיכול להמיס נהגי משאיות והוא ממשיך באותו קו שיחד איתו התחיל - שיר נשמה דיכאוני.

אם כל זה לא מספיק לכם אז אספר לכם יותר מזה - את המילים והלחן של השיר כתב והלחין אדרי בכבודו ובעצמו.
הטקסט מדבר, איך לא, על האישה שעזבה וכש"מאבדים מעריכים". הביצוע של השניים מעולה, ההרמוניה עובדת, צבעי הקול של השניים מתחברים לכדי מיקשה אחת, ולמרות שדואטים פחות עובדים בתקופה האחרונה ולאור העובדה שסגנון השירה וההפקה הדיכאונית לא מתקבלת על פני כולם, כאן ישנו פוטנציאל גדול ללהיט, כי אדרי כבר הוכיח שגם ביחד עם הקו המוזיקלי שלו הוא יכול להצליח.

לסיכום: שילוב מעולה, סגנון שמקשה. ציון: ★★★★

תגובות