עמרי נובל, זמר רוק ישראלי בתחילת דרכו ובשנות ה-30 לחייו, נשוי לאשתו אנסטסיה ומחכה לפריצה הגדולה. כבר שנים שהוא עובד בתעשייה, אבל ייתכן שלא שמעתם עליו. בקרוב, יוצא לו אלבום חדש שככל הנראה יתגלה כלהיט. בינתיים, הוציא עמרי את הקאבר הענק שעשה לשיר של זוהר ארגוב, "נכון להיום" מתוך האלבום. 

עוד במדור המוזיקה של פרוגי:

• חיכינו להן: לוליפופ בסינגל חדש!
• ביקרנו בסט הצילומים של הסופגרופ הישראלי הראשון
• עשרת המתמודדים שכבשו את ליבנו בדה וויס

אז רגע לפני שהאלבום יצא תפסנו את עמרי לראיון, בו הוא מדבר על איך הוא התחיל את דרכו במוזיקה, "אח שלי הגדול הביא הביתה גיטרה קלאסית שהוא היה בכיתה ט' ואני הייתי רק בכיתה ה'..",  מה הוא היה עושה אם הוא לא היה זמר, "אם יש מקצוע שאני הייתי רוצה לעשות זה צייד נאצים..." ומה הוא חושב על הריאליטי, "אני לא אוהב את זה, ריאלטי זה בעיני רע".

ספר לנו קצת על האלבום שבדרך

"קודם כל אני ממש מחכה שהוא יצא, זה אלבום שעבדתי עליו כמה שנים עם המפיק אסי אברג'יל, אלבום בסגנון קאנטרי, בלוז ורוק. אבלום שבאמת שכיף להאזין לו, אפילו שיש לו כמה שירים טיפה כבדים. דרך אגב, אחת הסיבות שז'אנרים אחרים כן הצליחו להגיע למיינסטרים, כי הם פחות כבדים. המציאות שלנו גם ככה לא פשוטה ואפשר להעביר מסרים קשים בצורה גם פחות קודרת".

איך התחלת לאהוב המוזיקה?

"אח שלי הביא גיטרה הביתה קלאסית כשהוא היה בכיתה ט' ואני הייתי רק בכיתה ה', אני זוכר את עצמי עוד אז ממציא מנגינות ולמדתי הכל לבד כי אני לא אוהב שחופרים לי".

מתי חשבת שאתה רוצה להתחיל את כל זה במוזיקה?

"כשהייתי בכיתה ב' היה לי שיעור מוזיקה עם המורה מירה, כנראה הפרעתי בשיעור והיא התעצבנה עליי ואז כדי להכניס לי היא אמרה לי לשיר סולו לכולם, אז אמרתי לה אין בעיה. עליתי על שולחן, לקחתי עיפרון של מישהו והתחלתי לשיר "אולי עוד קיץ...".

איך אתה זוכר את זה כל כך טוב?

"אני זוכר את כל הפרטים, הקלמר היה פתוח, מושיט יד למישהו והטוש היה עם צבע לבן כזה בצד. ואז בסוף השיעור היא באה ואמרה לי 'תשמע אתה כזה חמוד, אני הייתי מביאה את ההורים שלך על איך שהפרעת,' וככה זה התחיל".

אם לא היית זמר מה היית עושה?

"יש דבר אחד שאני כל הזמן אומר לאשתי שאם יש מקצוע שאני הייתי רוצה לעשות זה צייד נאצים. זה בעיני חובה".

הנושא של השואה נוגע בך ממש?

"כן. אני חושב שאין ישראלי שלא קשור לנושא הזה, לא משנה מי אתה ומאיפה באת. זה אירוע משמעותי וטראומתי. יש לי חצי משפחה ניצלות שואה שהחצי השני שלה הושמד ואתה חושב על הסיטואציה וזה קשה".

חשבת לעשות אי פעם שיר שקשור לנושא השואה?

"בלימודים בבית הספר למוזיקה, 'רימון' היה לנו שיעור, שיעור הלחנת שירים ואז המורה נתן משימה, תלחינו שיר על מכתב. לקחתי מכתב  שסבא שלי ז"ל כתב לסבתא שלי ז"ל מתוך המחנה ריכוז ובמכתב הוא תיאר סיטואציה 'המטוסים עפו מעלינו, הפגיזו...', 'איך את 'לב שלי', איך את מרגישה?'. אמנם זה לא שיר כזה טוב, זה היה מכתב וזה קשה, אבל אני זוכר שהייתי מאוד טעון מזה. זה סיפור אנושי שבו אתה מבין שבן אדם ראה את המוות מול עיניו ושרד את זה. אשתי אנסטסיה, אני קורא לה 'לב שלי' וככה סבא שלי היה קורא לסבתא שלי, לא ידעתי מזה וכנראה זה נכנס לי לתת מודע".

מאיזה אמן או להקה אתה הכי מושפע?

"הרגע שהייתה לי ממש תודעה מוזיקלית היה בזמן טיול בר המצווה בהונגריה עם אבא שלי, טיול שורשים. שמענו יוצרת בשם 'אנייה' היא טובה אבל יש לה מוזיקה קצת חופרת. חיפשתי משהו אחר ומצאתי קלטת של להקה שלא הכרתי, אמרתי שאני לא מוכן לשמוע את 'אנייה' ושמתי אוזניות והיה את הלהקה "Guns & Roses" ומאז נפתחתי למוזיקה, בצורה ממש משמעותית, האוזן שלי השתנתה".

מה החלום הכי גדול שלך?

"מוזיקה. כל הזמן להמשיך לעבוד בזה. שיצא האלבום, שכולם ירכשו אותו ממיטב כספם ויגידו 'זה עשה לי כיף, זה ריגש אותי, אני הולך להופעה ומביא איתי חברים'".

זה שאתה נשוי ובטח גם בקרוב אבא... אתה לא חושב שהמוזיקה מפריעה לזה?

"זו התלבטות שעוברת לי בראש כל יום, לא ברמה שתפריע, זה אולי יציב עוד אתגרים. היום אני כולי בתוך המוזיקה וכשיהיה לי ילד אני אצטרך המון זמן להשקיע בו. אבל מוזיקה זה בדם שלי ואני לא רואה את עצמי לא מתעסק בזה".

היום הנוסחה להצלחה היא ריאלטי, לא חשבת גם ללכת?

"אני לא אוהב את זה, ריאלטי זה בעיני רע. אני לא פוסל את האופצייה של 'קח הרבה כסף' וזה סבבה, כי זה גם עניין כלכלי אבל בשביל הלהתפרסם, אני מאמין שצריך לבנות את עצמך לאט".

טיפים לנוער שרוצים להצליח בעולם המוזיקה?

"להתאמן הרבה, לתכנן לטווח הארוך, לשבור שיאים כל פעם. בעייני הצלחה נמדדת בשלושה דברים: כישרון, מוטיבציה והתמדה".

לסיום... נהנו מאוד לראיין ולהכיר את עמרי ואנחנו כבר מחכות לאלבום, מה איתכם?