המצב הביטחוני בארץ הולך ומדרדר מיום ליום וככה תושבי המרכז ובעיקר הדרום סובלים מהר יותר. האזעקות, שמתריעות על ירי לעבר אותו איזור, מחייבות את תושבי הדרום להגיע למקלטים תוך כמה שניות ספורות ולעיתים הן תופסות אותם במצבים לא נעימים. אי אפשר לשכוח את חיילי צה"ל והמילואימניקים שנותנים את נפשם ומסכנים את חייהם כדי שאנחנו, אזרחי המדינה, נוכל לישון בשקט, כל הכבוד!

אבל בין תושבי המרכז והדרום, גם האמנים הם אלו שסובלים וכל יום שהמבצע ממשיך, כך הופעותיהם מתבטלות. אבל במקום לשבת בבית, הם החליטו לעשות מעשה, שלנו אישית גורם להעריך אותם יותר, ולרדת לדרום ולשמח אזרחים בהופעות אינטימיות במקלטים. היו גם כאלה שהגיעו עד לבסיסים של חיילי צה"ל, הגיבורים ששומרים עלינו בזמן מבצע "צוק איתן", והנעימו את זמנם. אנחנו בפרוגי רצינו לשבח אותם ולהוריד בפניהם את הכובע, ועל הדרך לשאול אותם מספר שאלות.

עוד במדור המוזיקה של פרוגי:

• רינת בר חוזרת אלינו עם סינגל חדש
• עידו בי וצוקי ונצ׳י נצ׳ בשיעור בגיאוגרפיה
• פאר טסי מרגש בשיר חדש

ארז שרון - EZ

אחרי שהתבטלה לאליל הנוער איזי הופעה מאוד גדולה הוא החליט שהוא לא נשאר בבית רגל על רגל, אלא יוצא לשמח מעריצים שסובלים כרגע בגלל המצב. אז הוא האמן שהכי קרוב לקהל שלו, אולי בגלל זה הוא לא רצה להשאיר אותם במצב כזה. מה שבטוח, הוא יודע לתת מעצמו.

איפה הופעת?

"הופעתי באשקלון, בקניון גירון. יש להם שם מקלט בקרקעית. הם פנו לג'רני, החברה שאני חתום בה, ואמרו שהם ישמחו מאוד אם אני אבוא לשם ואני שמחתי שהם פנו אלינו ויכלתי לתרום מעצמי ולשמח אנשים. לא הלכתי לבד שם, גם קוקי לבנה ודיג'יי גואי באו".

מה גרם לך ללכת ולהופיע במקלטים ועוד בהתנדבות?

"מצד אחד התבאסתי שהתבטלה לי הופעה ברמת גן, הופעה שהייתה אמורה להיות מאוד גדולה וחיכיתי לה. מצד שני, אני לא אוהב לשבת בבית ובטח שלא במצב הזה, כשאנשים יושבים במקלטים מפוחדים ולחוצים. מבחינתי זה המעט שיכולתי לעשות, לא מצטער על זה ואפילו שמח מזה".

איך האנשים הגיבו כשבאת לשמח אותם?

"הם היו קורנים מאושר, זה חימם להם את הלב כי זה השכיח לאיזה כמה שעות את העובדה שהם תחת מלחמה, שהם נמצאים בתוך מרחב מוגן ובחוץ יש מלחמה וגם אני, אחרי השיר הראשון, שכחתי למה ולאן הגעתי ונהנתי שם לא פחות מהופעה רגילה, אם לא יותר".

הייתה אזעקה כשהיית שם?

"האמת שהיינו מתחת לאדמה עם מוזיקה מאוד מאוד רועשת ומקפיצה, ככה שאם הייתה לא שמענו אותה. אבל זה היה ביום שהיה מלא אזעקות בשקלון ואנשים פשוט לא הוציאו את הראש מהמקלטים. למשל, כשהגעתי לקניון הוא היה ריק והייתי בטוח שלא יהיו הרבה אנשים למטה וכשהגעתי היו המון".

חווית פעם אזעקה כזאת, כשתוך שניות ספורות צריך להיות במקלטים?

"בטח שחוויתי. הייתי אצל סבתא שלי יום שבת ופתאום הייתה אזעקה אבל לא יותר מדי התרגשתי מזה, לא שאני שאנן, אבל חיכיתי שייגמר, נגמר והמשכתי הלאה לשיגרה. אני חושב שאם נכנס לפאניקה ונקח את זה יותר מדי קשה אז האויב שלנו השיג את המטרה שלו. חשוב מאוד לעקוב ולהקשיב להוראות של פיקוד העורף, אבל עדיין לקחת את העניינים בפרופורציה".

איך ראית שהאנשים שם מגיבים לכל המצב הזה?

"הרבה יותר טבעי ממני ומהאנשים שחיים במרכז ובצפון, הם רגילים לזה ולצערי הם גם חיים את זה. האמת הייתי בטוח שאני הולך לראות נוער בפאניקה, שאני הולך לראות אותם לחוצים, אבל לא, זאת הייתה כמו כל הופעה".

מה אתה חושב על כל המצב הזה?

"הדבר היחיד שאני חושב על כל המצב הזה הוא שעל אחת כמה וכמה, במצב כזה צריך שכל המדינה תהיה יחד, שתהיה מאוחדת ומגובשת ושתתן כוח לכל האזרחים שסופגים את כל האש וגם לחיילים שלנו. עצוב לי לראות שבמקום להתעסק בכל זה, התקשורת מתעסקת בעיקר במה פעיל ימין אמר לפעיל שמאל ובמה פוליטקאי אחד אמר לפוליטיקאי אחר. עצוב לי שבזה התקשורת בוחרת להתמקד ואת זה היא מראה לכל המדינה".

מאור אדרי

התגלית הים תיכונית של השנים האחרונות, מאור אדרי, חושב גם שכולנו צריכים להיות מאוחדים במצב הזה ושאם הוא יכול לעזור במשהו, בלעודד את האזרחים הסובלים, הוא יעשה את זה. רק שמאור עשה מעשה מאוד מרגש, שעליו הוא לא סיפר לנו. רוצים לדעת מה המעשה ואיך אנחנו יודעים? הכל בהמשך.

איפה הופעת?

"האמת שהיו לנו כמה וכמה מקלטים שרצינו להגיע אליהם, אבל העדפנו ללכת למלקטים שנמצאים שם ילדים שיש להם ימי הולדת, בר מצוות או בת מצוות והעדפתי ללכת אליהם, לברך אותם באופן אישי. אז היינו במקלט באופקים".

מה גרם לך ללכת ולהופיע במקלטים ועוד בהתנדבות?

"קודם כל, כל הבלאגן הזה הגיע גם אלינו. יש לי גם המון המון חברים מהדרום ובפעם שעברה שהיה את כל הבלאגן הזה נוכחתי, פעם אחת, לחוות את מה שלצערי הם חווים כל יום. חוץ מזה כולנו יהודים, כולנו משפחה וכולנו אחים ואם זה מה שיעשה טוב לכל האנשים האלה ולכל הילדים האלה, אז זאת השמחה שלי".

איך האנשים הגיבו כשבאת לשמח אותם?

"וואו. הייתה המולה כזאת של אנשים סביבי ופתאום הם שכחו מכל מה שבאמת קורה. צחקנו, הצטלמנו, דיברנו והתחבקנו והיה ממש כיף, באמת. הגעתי לשם מוקדם יותר כדי לשבת איתם, לדבר איתם, להרגיש את כל האהבה הזאת. שוב, היה כיף נורא, מאוד נהנתי וזו הייתה חוויה וזכות ענקית".

הייתה אזעקה כשהיית שם?

"הייתה אזעקה בדרך האמת, לא כשהיינו שם. זה היה מבהיל קצת, כי כשאתה בבית שלך אז אתה יותר רגוע, אתה נכנס לממ"ד או לחדר מדרגות, עם יותר ביטחון ומחכה שייגמר. אבל כשאתה לבד, באמצע כביש שש אז זה קצת הרבה מלחיץ, אתה לא יודע מה לעשות אז אתה מוצא את עצמך יוצא מהאוטו, עומד בצד, מסתכל לשמיים, מתכופף וקצת מבולבל. אבל הנה, ברוך השם עברנו את זה".

איך ראית שהאנשים שם מגיבים לכל המצב הזה?

"כשהגעתי לשם ונכנסתי קיבלתי מהם הרגשה אחרת, כאילו הכל בסדר, אני לא יודע, אולי זה בטבעיות שלהם כבר. היו קצת אנשים שהם טיפה לחוצים, אבל שרנו, צחקנו, נהנו והצלחנו להשכיח את זה, השכחנו את זה".

מה אתה חושב על כל המצב הזה?

"אני מאמין שאני כמו כל אדם שמצפה שבאמת הסיפור ייגמר, ייגמר פעם אחת ולתמיד בצורה הכי טובה שאפשר. שנוכל לישון בשקט, לטייל בשקט, לחיות בשקט. לא כשהאחים הקטינים או האחיינים רוצים לצאת לשחק בחוץ בחופש הגדול והמצב לא מתאפשר. ושאנשים לא יצטרכו לשבת בבית ולחשוש שכל רגע יכול לקרות משהו. אני מקווה שנגיע כבר לימים שקטים וטובים יותר ובעזרת השם שלא יהיו עוד נפגעים, הכי חשוב".

סיפרנו לכם למעלה שבנוסף להופעה במקלטים, מאור עשה מעשה מרגש שעליו הוא לא התכוון לספר לנו. מקורב לזמר סיפר לנו, "מאור פשוט מטבעו ומצניעותו לא אוהב לספר את הדברים האלה, אבל יום לפני שהגענו למקלט התקשרה אליו נערה מאופקים וסיפרה שהייתה אמורה להיות לה בת מצווה, את הבת מצווה הכי טובה שיכלה להיות לה ושחיכתה לא כל כך הרבה זמן, אבל בגלל המצב הארור היא התבטלה. מה שמאור עשה, הוא בעצם חגג לה בת מצווה במקלט והקטע הגדולתי פה זה שהוא לא סיפר על זה לאף אחד, היא בתוך תוכה ידעה שעושים לה בת מצווה ושהוא מקדיש במיוחד בשבילה את השיר "ילדה גדולה". הוא לא רצה שיעשו מזה אייטמים ולא רצה שידעו מזה". אנחנו חייבים להגיד לו כל הכבוד, לא מובן מאליו.

שיר לוי

גם שיר לוי, הזמר עם הקול העצמתי הבין שהוא לא יכול לשבת בבית בזמן שתושבי הדרום סופגים את כל האש, והחליט לעשות משהו עם היותו זמר מפורסם, מוכר ואהוב וגם הוא יצא למקלטים ברחבי הדרום ושימח אזרחים. בשבילו זה היה מובן מאליו, הוא לא חשב שצריך שיש אפשרות אחרת, תראו.

איפה הופעת?

"הופעתי בכמה מקלטים באשקלון ובאופקים, מול משפחות רבות ותושבי הערים".

מה גרם לך ללכת ולהופיע במקלטים ועוד בהתנדבות?

"מה זאת אומרת? כל התקופה האחרונה, הצפייה בחדשות, האזעקות בכל מקום, כל הדברים האלה לא משאירים אף אחד אדיש. בנוסף, האזעקות הגיעו גם לאזור מגוריי וההבנה ששם חיים תחת מתקפה מאסיבית לא השאירה דילמה אלא לנסוע לחבק, לחזק, לשמח ולעודד".

איך האנשים הגיבו שכבאת לשמח אותם?

"שמחו, התרגשו, הם שרו יחד איתי. גם הצטלמנו, דיברנו, והאמת שהם עודדו אותי, הם הזכירו לי להישמע להוראות פיקוד העורף בדרכים, כדי שאוכל לשמור על עצמי. גם פגשתי את החוסן של העורף בשיא עצמתו".

הייתה אזעקה כשהיית שם?

"היו אזעקות באשקלון במהלך כל היום, ממש הרבה אזעקות, אבל היינו במקלט, אז לרגע מפסיקים לשיר ואז ממשיכים, לא נתנו לזה להפריע לנו. גם בדרך מאשקלון לאופקים הייתה אזעקה חזקה, לראות את עשן הירי מרחוק, להסתכל לשמיים ולראות יירוטים מישובים בסביבה, זו לא שגרה".

איך ראית שהאנשים שם מגיבים לכל המצב הזה?

"הם משתדלים לשמור על מצב רוח חיובי וחזק, לא סתם כולם מדברים על החוסן של העורף, ככה פגשתי אותם, חזקים, שורדים ובעיקר מלאי תפילה לימים שקטים באמת".

מה אתה חושב על כל המצב הזה?

"מצב בעייתי מאוד, לא פשוט בכלל. הלוואי, אמן, שנמצא את הדרך להגיע לפתרון אמיתי במהירות ונחזור לדבר על מוזיקה וימים שמחים".

נאור אורמיה

הזמר המתקמבק, נאור אורמיה, חוזר ללהקה צבאית ליום אחד והולך לשמח חיילים בכיפות ברזל, לגמרי מרצונו החופשי. אני גם חייב להוסיף שהוא הופיע במקלטים, אמנם באופן ספונטני, אבל הופעה זאת הופעה ועל זה מגיע לו כל הכבוד. אבל איתו נתרכז בעיקר על ההופעה מול החיילים.

איפה הופעת?

"הופעתי בסוללות של כיפות הברזל, באשקלון וברחובות. אני שירתתי בצבא כחייל בלהקה צבאית של חיל האויר, אז יצא לי לדבר עם המפקד שלי והוא שאל אותי אם אני מתכוון להופיע בדרום, אמרתי לו שכן, שאני רוצה יותר בפני חיילים והוא אירגן לי להופיע איתם בלי שום בעיה, בתוך סוללות של כיפות ברזל. אני חייב לציין שזה אחד הדברים הכי טובים, מטורפים וממלאים שעשיתי".

מה גרם לך ללכת להופיע בפני החיילים?

"אני חושב שכל אחד בעם ישראל, במיוחד במצבים כאלה, מצבי חירום, רוצה לתרום ולתת מעצמו ורוצה לעשות קצת טוב. אני חושב שהמתנה הכי גדולה שאני יכול להעניק לחיילים, יכול להעניק לאזרחים, זו איזו שהיא מתנה של שמחה, של אופטימיות, של משהו טוב. אני לא באתי כנאור אורמיה הזמר, לא באתי לשיר שירים שלי, אמרתי להם שכל מה שהם רוצים שאני אשיר, אני אשיר, רק כדי שהיה להם טוב. שרנו את "אמא" ו"אבא" של שלומי שבת והם שרו יחד איתי, הם צרחו וזה היה אחד הדברים היותר מרגשים שעשיתי בחיים שלי".

איך הם הגיבו כשבאת לשמח אותם?

"הם מאוד שמחו שבאתי, ואני שמחתי לראות שהם שמחים שבאתי. שרנו הכל מהכל, משירים שקטים ועד שירים מקפיצים, היה ממש כיף. היה גם קטע שאחד מהם הוציא ערכת קריוקי והתחלנו לעשות קריוקי באמצע הסוללה, היה ממש אדיר, אי אפשר להסביר את מה שהיה שם במילים".

איך נראה לך שהם מתמודדים עם כל המצב הזה?

"זאת המציאות שלהם ואני רואה בכמה אהבה הם עושים את זה, הם גם באו ואמרו לי, "אם אנחנו לא נעשה את זה, אף אחד לא יעשה את זה. אנחנו פה, אנחנו בכיפת ברזל וזה התפקיד שלנו". אני רואה את המסירות שלהם, קשה להישאר אדיש לדברים האלה, זה מדהים".

יצא לך לדבר איתם על המצב?

"האמת שיש שם חיילים שמתגעגעים המון למשפחות, יש שם כאלה שנמצאים שם כבר שלושה שבועות רצוף. אבל ברגע שזה קשור לביטחון הם יודעים את המקום שלהם, יודעים מה הם צריכים לעשות וזה מדהים לראות את היציבות שלהם, את מה שהם מרגישים למדינה שלנו ואפשר רק ללמוד מהם".

מה אתה חושב על כל המצב?

"אני רק רוצה לאחל שקט לכל מדינת ישראל, לתושבי הדרום ושבעזרת השם, אמן ואמן, החיילים שלנו יחזרו הביתה בשלום, בריאים ושלמים. זאת התפילה הכי גדולה שלי, גם בתפילין בבוקר וגם בתפילות של יום שישי בבית הכנסת, רק שיחזרו בשלום הביתה ויהיה שקט, כמו שמגיע לנו".

לסיום... אני מאוד התרגשתי לראיין, לשמוע ולראות את הזמרים הללו, את הרצון והחוויות שלהם מאותו מצב ובמיוחד לראות אותם נתרמים למצב בלי שום תמורה. שוב, כל הכבוד! מה אתם חושבים?