הכירו את להקת "האוסטרי" שמורכבת מ: בן, יגאל, אורי ואיתי (או אם תרצו 'שבע'), פסח, אורי ואריק. הם להקה של ארבעה חברים טובים ויש להם סיפור מיוחד על כתיבת שיר הבכורה שלהם. תפסנו אותם לראיון ראשון על מוזיקה, על הלהקה וגם על החברות.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• עמית ויהונתן נפרדים מ/2016 במאשאפ
• לי בירן חוזר למוזיקה בסינגל חדש ומרגש
• האקר פרץ והודיע על מותה של בריטני ספירס

מתי התחלתם לעסוק במוזיקה ומדוע?

בן: "בגדול את "האוסטרי" הקמנו ב-2009 שהיינו בני 17, ואז היינו בהרכב קצת שונה. אחרי ארבע שנים של פעילות הצטרפו אלינו פסח-יגאל ואורי. ומאז אנחנו רצים ועובדים ביחד"

איתי: "כשהיינו בתיכון היינו תמיד חברים ואני חושב שזה חלק מהעניין ומהסיבה שכל כך כיף לנו לעשות את זה ויש לנו את האנרגיה והכוח לעשות את זה כבר כל כך הרבה שנים. הלהקה קיימת שמונה או תשע שנים כבר, ואנחנו מאוד אוהבים אחד השני, וחברים בלי קשר ללהקה".

הבננו שיש לכם כינויים מאוד מקוריים אחד לשני, מה הסיפור שם?
איתי: "היינו פשוט קוראים אחד לשני בכינויים שאין להם שום תכלית, שום סיבה ושום הסבר הגיוני. בן היה אצלי במרפסת אצל ההורים שלי, ופשוט הסתכלתי עליו ואמרתי אתה תהיה 7. וההסכמה על כך הייתה פשוט מוחלטת. בכל מקום שאני הולך זה ככה".

ואיך הכרתם?
בן: "למדנו בתיכון אני ואריק (איתי) ואז בצבא הכרנו את פסח (יגאל) ואורי" .
יגאל: "אני הייתי עם אורי וניגנו יחד בתזמורת".

מה משך אתכם לעולם המוזיקה?
בן: "אהבה גדולה למוזיקה בסופו של דבר זה משהו שאצל כולם זה ככה. מוזיקה זה בסוף הדבר הכי חזק שמלווה אותנו לאורך החיים. כולם פה נגעו במוזיקה מהגיל הכי קטן שאפשר לדמיין. מהרגע שקוגניטיבית אפשר".

יגאל: "אני חושב שבשבילי מוזיקה זה המקום היחיד שאני יכול להיות בו רהוט ומדיוק ומדוקדק. ואני יכול לבטא באמת את מה שאני מרגיש ומה שאני חושב. כל שאר הזמן אני די ביישן. האהבה של למוזיקה זה שפת האם שלי" .
איתי: "מבחינתי מוזיקה זה אומנות, ואומנות זה חלק חשוב מהחיים של כולנו. אבל מה שבתקופה האחרונה אני חושב על מוזיקה, שזאת פשוט דרך טובה לחבר ולהתחבר לאנשים. בנוסף, באופן אישי, בהופעות אני אוהב לתת בראש, כאילו ארבע דקות שתהיה בהם אנרגיה מאוד חזקה. אני אדם די רגוע ושקט, ובאמת שאני מגיע לבמה יש לי אפשרות להרחיב את הספקטרום ולהרחיב את החוויות שבן אדם יכול לחוות".

ומה חלוקת התפקידים בתוך הלהקה?
בן: "איתי הסולן, יגאל הבסיסט, אורי המתופף ואני הגיטריסט".

איך אתם מתפקדים בתוך הלהקה?

איתי: "בעצם היום אנחנו להקה ומנגנים, וזאת העבודה שלנו ואנחנו עושים את זה, אבל גם אם לא היינו עושים את זה, אז עדיין היינו אחד עם השני. זה חיבר אותנו כקבוצה וחברים, ואני בטוח שמה שלא יהיה עם הלהקה, כמה שזה לא יצליח או כן יקרה, ולא משנה מה העתיד טומן לנו, החברות שלנו תישאר כי לדעתי זה המהות האמיתית של האוסטרי. אני גם חושב שאנחנו אמנם לא הכי יפים והכי מגניבים והכי מוכשרים, אבל אנחנו הכי יודעים לעבוד ולהסתדר ביחד, והחלום שלנו הכי גדול. כל ריב שלא מגיע אנחנו תמיד מוצאים את הדרכים למצוא את הפשרות וכולם יוצאים מרוצים. אנחנו להקה דמוקרטית. הדברים נבחרים ברוב קולות. גם מוזיקלית וגם בכלל".

בן: "אנחנו מסתדרים ממש מדהים, כמו משפחה מלוכדת. זה לא אומר שאין קשיים, אבל אנחנו מטפלים בהם בצורה הכי אוהבת ומכבדת שיש. בסוף לכולם הכי חשוב זה החברות, ההרמוניה, האחווה והאהבה ששוררת בינינו, ואנחנו לא נותנים לשום דבר להכנס".

איך הייתה העבודה על סינגל הבכורה?

בן: "אנחנו החלטנו שהגיע הזמן להביא תוצר רציני ומוגמר מא' ועד ת', החלטנו שאנחנו רוצים לעשות את זה מאוד חוויתי. אז החלטנו לכתוב את האלבום בתל אביב ואז לנסוע לעשות אותו במקום אחר. החלטנו שניסע לאנשהו לשבוע ונסגור את עצמנו במקום עם מגורים ואולפן צמודים ונעשה את זה. וכשביררנו איפה לעשות את זה בכלל, מצאנו מקום שנקרא 'עזוז', על גבול מצרים. סגרנו שם שבוע של אולפן ומגורים עם המפיק. במגורים הייתה מרפסת עם בריכה כזאת ודבר ראשון שהגענו נכנסנו לבריכה ועשינו שם ישיבת להקה כדי להגדיר ביחד מטרות לטיול, ואחת המטרות הראשונות היו שאנחנו צריכים לכתוב שיר על הנסיעה עצמה. בסופו של דבר יומיים אחרי הישיבה בבריכה הרמנו לעצמנו מדורה בחוץ ואמרנו 'יאללה בוא נכתוב שיר', והתחלנו לכתוב. בעצם מה שיצא לנו זה זה - 'חולמים על הירח'".

איפה הכי הייתם רוצים להופיע?

"החלום הכי הכי גדול שלנו ואי אפשר לדעת אם הוא יתגשם או לא זה להופיע בפארק הירקון מול 80,000 איש. פעם אחת בזמן שאנחנו רצים כלהקה, ופעם אחת אחרי שנצליח בגדול ואז נתפרק ונחזור עוד 30 שנה אחר כך למופע איחוד בפארק".

איתי: "אני חייב להגיד שאין לי איזשהו חלום במה ספציפי שאני רוצה להגיע אליו במיוחד, אבל כמובן שיש כוח גדול לקהל. אני באמת חושב שאתה עומד מול כמות גדולה של קהל של אלפי אנשים, יש לזה חוויה מיסטית ואני לפחות מרגיש שזה מביא אותי כבן אדם ואותנו כקבוצה לגבהים אחרים. למקומות שאין להם תחליף".

בן: "החלום הכי גדול שלנו זה להיות על כל במה שאנחנו כמעט יכולים לעלות עליהה- מ-10 אנשים עד ל-10,000 או 100,000 ולחוות כמה שיותר חוויות כאלה של להתחבר לאנשים וליצור איתם 'מומנט' מסוים דרך המוזיקה, אומנות משותפת, ולהעניק דרך הדבר שאנחנו הכי אוהבים לעשות - להעניק ולקבל".

איך אתם מגדירים את הסגנון שלכם?
בן: "פופ מרגש או רוק עם נגיעות של משהו".
איתי: "אני בכלל הייתי מגדיר את זה כרוק אלקטרוני, גרובי, מרענן ואלו הכיוונים שאני חושב שהאלבום והסינגלים נמצאים בהם. כל אחד מאיתנו תופש את המוזיקה אחרת, ובא ממקום מוזיקלי קצת שונה. אני חושב שהכל נמצא באלבום שלנו".

מה אתם יכולים לספר לנו על האלבום?
בן: "אני חושב שהאלבום הוא ללא ספק מתאר את המצב שלנו גם כקבוצת חברים, גם כמוזיקאים, גם כלהקה וגם האנשים בודדים. האלבום הזה הוא מסע, הוא מסע של התפתחות והוא מסע של התגבשות, והוא מסע שבעצם מדבר על ללכת אחרי החלומות שלך".
יגאל: "זה כאילו משהו שמגשים את עצמו. תוך כדי היצירה שמספרת על המסע אנחנו עוברים את המסע עצמו".

כמה מקום הכתיבה תופסת בחיים שלכם?
איתי: "יש פה תהליך. בגלל שאנחנו כל כך הרבה שנים עובדים ביחד ויוצרים ביחד, יצרנו מכונה כזאת שעובדת ביננו. החברה מנגנים ואני כותב ופתאום כל אחד זורק מילה ואקורדים לאוויר והרמוניות, והכתיבה היא ממש משותפת".

אז מה למשל הייתם רוצים להביא דרך המוזיקה שלכם?
איתי: "אין לי נושא שאני אומר זה הנושא שאני רוצה לדבר עליו. אני חושב שמה שחשוב לכולנו במוזיקה, זה להגיד לאנשים ללכת למקומות הטובים והמוארים שיש בחיים, למרות שיש הרבה דברים רעים בעולם שכולם חווים ומתמודדים איתם. אנחנו מתמודדים עם הרבה קשיים והמוזיקה שלנו אומרת לנו. נכון, יש את הרע אבל יש גם את הדברים הטובים והמגניבים ולשם צריך ללכת".

בן: "אני חושב שחלק גדול מהמסר הזה גם אומר, לא רק שיש מקומות חיוביים ואל תלכו למקומות הקשים. גם במקומות הקשים האלה אפשר לבחור לשמוח ולהתפתח ובסופו של דבר המון תלוי לאן אנחנו מנווטים את עצמנו, ואיזה בחירות אנחנו בוחרים. זה בא ממקום הכי חוויתי שלנו".

ב-24 לחודש, "האוסטרי" יופיעו בהופעת השקה לסינגל ב"בסקולה" בתל אביב.