הכירו את דוד שטרית: "הוציאו אותי מחדר המוזיקה". צילום: אריק סולטן

הכירו את דוד שטרית: "הוציאו אותי מחדר המוזיקה"

הכירו את דוד שטרית, פסנתרן שהספיק להופיע עם זמרים נחשבים. הוא מנסה להגדיר לנו את הסגנון חדש שלו והשילובים המיוחדים שלו בראיון מעניין על הקריירה שלו

הגיע הזמן שתכירו את הזמר והפסנתרן המוכשר דוד שטרית. הזמר החדש בסביבה מצליח לשלב הכול מהכול כמו חברת הייטק, בית קפה שלו בתל אביב בנוסף, מלמד בבית הספר למוזיקה "רימון" ובהחלט מוכיח שכל השילובים המיוחדים גם מגיעים למוזיקה שלו. תפסנו אותו  לראיון בו סיפר לנו על הלימודים בניו יורק ועל ההתעסקות בתחום המוזיקה.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

מתי התחלת לעסוק במוזיקה?

"התחלתי ללמוד פסנתר מגיל שמונה, ההורים שלי רצו להנחיל תרבות של מוזיקה בבית כי הם באו מילדות קצת
עשוקה במרוקו והחלטה הכללית הייתה שכולם מנגנים. אבא שלי מנגן על גיטרה ושר, לא אהבתי
את זה כי הייתה לי מורה שהייתה מלמדת יותר שירי עם בסגנון רוסי. מהר מאוד הבנתי שאני לא אוהב
את זה ואפילו הייתי מתחבא לפני השיעור. זה נמשך ככה עד גיל 13 ובגיל 15 שמעתי שיר ברדיו
ונגשתי לפסנתר. ניסיתי לנגן עליו ואז קלטתי שאפשר לנגן עוד מגוון סגנונות".

 

מה משך אותך לעולם הזה?
"ברגע ששמעתי ג'אז בפעם הראשונה הרגשתי מוזר, הרגשתי כאילו אני מכיר את המוזיקה הזו ושאני באיזור הנוחות שלי. התחלתי להתאמן על זה והייתי מנגן בין שש עד שמונה שעות ביום. היו מתקשרים להורים שלי שיבואו להוציא אותי מחדר המוזיקה", מספר ומוסיף: "המורה שלי אמר שכדאי שאני אעבור ללמוד אצל מורה אחר ועברתי שהייתי בן 16 למורה שהיה אז ה-מורה באותה תקופה".

ואחרי כל זה התחלת להופיע?
"כן, כלומר, בערך. בגיל 17 התחלתי להיכנס לעולם הזה יותר ולנגן עם אנשים, נבחנתי ללהקה צבאית ולבסוף הייתי בתזמורת צה"ל. היה לי משבר עם המורה כי רציתי שהוא ייתן לי המלצה והוא לא רצה. הוא אמר לי שהוא לא חושב שאני צריך להיות מוזיקאי. אבל הלכתי עם החלום שלי".

© צילום: אריק סולטן

ואחר כך גם הגיעו הלימודים בניו יורק. ספר לנו קצת על החוויה שם! 
"למדתי שם בבית ספר למוזיקה. זה היה בית ספר שהוא חלק מבית ספר לעיצוב, איפה שמצלמים את 'פרויקט מסלול'. זו הייתה חוויה אדירה. אתה מגיע לעולם הגדול, לחיים האמיתיים. זה מדרבן אותך להיות הכי טוב שאתה יכול ואתה מוציא מעצמך את הכי טוב שאתה יכול. הבעיה שהלימודים שם כל כך אינטנסיביים שאנשים מאבדים את עצמם".

וזה שונה מבית ספר ישראלי?
"אחד הקטעים הכי מדהימים ומגניבים בבית הספר שם, זה שהבנו שאנחנו נמצאים בסביבה שיש בה את
האומנים והמוזיקאים הכי טובים. אז הם באים אליך בגישה קצת אחרת, 'תבחר בניו יורק אצל מי אתה רוצה
ללמוד ואנחנו ניתן לך ללמוד אצלו מוזיקה ונשלם'. וזה מה שהבית ספר עושה. שזה משהו שלא יצא לי להתקל בו כאן בארץ". מוסיף, "הייתי פסנתרן, בעיקר בזה התחלתי שם. בזה ביליתי את רוב השעות שלי ואז התחלתי לנגן עם המון אנשים. כגון, זמרת מדהימה שאני מאוד מעריך וגילו אותה בסבוייאי. הסתובבתי איתה בכול ארצות הברית והיה כיף גדול".

© צילום: אריק סולטן

אתה גם מנגן וגם שר, השילוב הזה תמיד היה בראש?

"תמיד הרגשתי שרק לנגן לא מספיק נותן ורציתי יותר מזה. למרות שהגעתי להישגים
מאוד גדולים כנגן, רציתי יותר מזה אבל לא ידעתי איך. ישר אחרי הצבא התחלתי לנגן עם הזמרים
הכי טובים והכי גדולים ולשיר לידם. התביישתי בקול שלי, לקח לי המון שנים להשלים עם הקול שלי כי התחלתי לכתוב שירים ורציתי לעשות עם זה משהו". מוסיף, "הרגשתי שאין בי חיים, כי תמיד כתבתי. השינוי קרה שכשניגנתי עם שי גבסו".

הוצאת סינגל חדש בדרך לאלבום בכורה בשם "Black & White", איך הייתה העבודה עליו?
"הסינגל הזה הוא הראשון שהקלטתי לפני שנתיים. האמת שלא רציתי להוציא אותו אבל התחלתי להתייעץ עם כל מיני אנשים. הסינגל השני שונה לגמרי הוא יותר אלקטרוני ופחות שיר אהבה. חשבתי להוציא את הסינגל השני כראשון. אבל אז התייעצתי עם אנשים ואמרו לי שהוא ממש נגע בהם, הוא בלדה מרגשת שפורטת על הנשמה, ומי מאיתנו לא הרגיש אהבה נכזבת אי פעם?".

© צילום: אריק סולטן

איפה הכי הייתה רוצה להופיע?
"הופעתי בהרבה מקומות אבל לא עם השירים שלי, זה אחרת לגמרי. אני חושב שהייתי רוצה להופיע
בזאפה, אני מופיע גם בבית קפה שלי. יש לי שאיפות להופיע בחוץ לארץ, אבל אני לא רוצה עזוב את הארץ, אני מאמין שהשוק של המוזיקה מתפתח ויש הרבה יותר מקום לעוד דברים וסגנונות".

מי המודל לחיקוי שלך?
"בעיקר אמנים מחוץ לארץ,. אני אוהב את דיוויד בואי, נינה סימון, שאולי לא כולם הכירו אותה, אני אוהב את דה וויקנד, ריהאנה, קנריק לאמר ודרייק. זה מצחיק, אני מתחבר מאוד למוזיקה שחורה. אלו האמנים שאני לוקח מהם השארה. אמנים שמשתנים ולא נשארים במשבצת, הם פורצים את הגבולות ולא פוחדים איך הקהל יגיב. זו ההשראה שלי".

אם הייתי יכול לבחור באומן ולבצע אתו דואט במי הייתה בוחר?
"הייתי רוצה לעשות דואט עם איזה ראפר, אולי דרייק. כי אני חושב שזה הניגוד שלי, זה מה הופך את זה למעניין בגלל שזה כל כך רחוק ממני. יכולים לצאת דברים מאוד מיוחדים".

 
 

איפה אתה רוצה לראות את עצמך בעוד 10 שנים?
"אני רוצה להוציא לפחות ארבעה אלבומים, להיות במקום שיכול לאפשר לי את החופש שלי לנגן לשתף פעולה
עם כל מי שני רוצה. הכי הייתי רוצה ליצור פלטפורמה לאמנים חדשים וליוצרים חדשים בכל התחומים. אני מאוד מתחבר ליזמות צעירה ובגלל זה אני גם עוזר להייטקיסטים צעירים לעזור לדברים לצמוח ולגדול".

תגובות