משרד החינוך פרסם היום (ג') את נתוני הזכאות לבגרות, לשנת תשע"ג, מתוכם עולה תמונת מצב עדכנית יחסית של מערכת החינוך בישראל. כ-53.4 אחוזים מקבוצת הגיל (כלומר מכלל אזרחי ישראל בגיל זה) וכ-64 אחוזים מקרב תלמידי בתי הספר הניגשים לבחינות הבגרות היו זכאים לקבלת תעודה, כך עולה מן הנתונים. חשוב להדגיש כי הנתונים הם משנת תשע"ג, שבה כיהן כשר החינוך גדעון סער. לכן, הנתונים האלו עדיין אינם מעידים על שר החינוך פירון.

עוד במדור החדשות של פרוגי:

•  איחולים לשנה החדשה: "שנה של שינוי מהקצה אל הקצה"
• מדהים: מערת נטיפים חדשה התגלתה בארץ
• צועדים על שתיים: "לתמוך במאבק לזכויות בעלי החיים"

כ-121,559 בני 17-18 היו חלק מקבוצת הגיל המדוברת, מתוכם כ-100,986 למדו בכיתה י"ב. 83.1% למדו לבחינות הבגרות, וכ-90,721 תלמידים (שהם 89.8% מהלומדים וכ74.6% מתוך קבוצת הגיל) ניגשו לבחינות הבגרות. כ-64,855 היו זכאים לתעודת בגרות, שהם 64.2% מקבוצת הגיל וכ53.4% מתוך הלומדים לבגרות. זכאות לבגרות אומרת השלמה של כל יחידות החובה והבחירה שבהן הוא נבחן (כ7 מקצועות בחירה ועוד לפחות מקצוע התמחות/"מוגבר" אחד), כ21 יח"ל מינימום. מדובר בעליה של כ3.6% במספר הזכאים מתוך קבוצת הגיל משנת תשע"ב, ושל 1.8% מתוך הלומדים. משנת תשס"ח, חמש שנים לפני כן, חלה עלייה של 9% מתוך קבוצת הגיל, ו8.2% מתוך הלומדים לבגרות.

ניתן להבחין מהנתונים גם בפערים החברתיים בין קבוצות שונות באוכלוסיה. כך לדוגמא, במגזר היהודי הלא חרדי כ72% מקבוצת הגיל היו זכאים לבגרות, לעומת 45% במגזר הלא יהודי (ללא מזרח ירושלים). פער עצום ניתן למצוא גם בין החברה היהודית הלא חרדית לחברה החרדית, שם רק כ9% זכאים לתעודת הבגרות מקבוצת הגיל. בנוסף, 36% מבין הניגשים החרדים לבחינות זכאים לתעודה, לעומת 78% במגזר היהודי הלא חרדי, ו59% במגזר הלא יהודי. 

גם בתוך המגזר הלא יהודי קיימים פערים – כ46.9% מהערבים זכאים לבגרות מקבוצת הגיל, כ61.5% מהדרוזים, וכ32.3% מהבדואים.

מבחינת מסלולי הלימוד, מוביל המסלול העיוני, עם כ-67.5% זכאות לבגרות מבין הלומדים לבגרות. במסלול החקלאי כ-64.1% זכאים, ובמסלול הטכנולוגי כ-59.4 אחוזי זכאות. מבחינה מגדרית, הבנות מובילות עם כ67.2% אחוזי זכאות לבגרות, לעומת 60.7% אצל הבנים – פער של 6.5%. אחוז הניגשים לבחינות מתוך הלומדים לבגרות כמעט זהה בין הבנים לבנות.