בשורה לתלמידים: על פי תוכנית שהציג היום (ג') משרד החינוך, החל מהשנה הבאה תשע"ו, יוכל אחד מכל שלושה תלמידים להתקבל לאוניברסיטה ללא מבחן הפסיכומטרי.

שר החינוך, הרב שי פירון אמר: "היום אנו צועדים צעד נוסף ביישום התכנית הלאומית ללמידה משמעותית. יצאנו לדרך ארוכה המתאימה את הלמידה למאה ה–21, המקנה כלים ומיומנויות לצד דיאלוג מעצים, המניעה את הבוגר לחיים שיש בהם עשיה ונתינה. עד היום מסגרת החיים בישראל גורמת לכך שצעירים רבים יכולים להתחיל את לימודיהם אחרי 15 – 17 שנים במסגרות שונות".

עוד במדור החדשות של פרוגי: 

• פתחו יומנים: פורסם לוח הבגרויות הראשוני לשנת תשע"ה
• הכשרון השבועי: הכירו את עמית נאור
• צפו בתמונות: תערוכת כלבים ארצית

"רק הם חייבים גם בתעודת בגרות, גם בשירות צבאי, וגם בבחינה פסיכומטרית המובילה להוצאות כספיות גבוהות ולעיתים לדחייה של שנת לימודים נוספת", המשיך פירון. "מהיום, כרטיס הכניסה להשכלה הגבוהה תלוי בהשקעה לימודית ראויה בתיכון, בחיסכון משמעותי של כשנת מעבר, בחיסכון כספי גדול לכל משפחה בישראל ובהגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות רחבות".

על הבחינה הפסיכומטרית אמר פירון: "לבחינה הפסיכומטרית אין מעמד משפטי, היא פרצה לחיינו והפכה לכלי מיון מרכזי המסנן את בוגרי מערכת החינוך ללא דיון ציבורי מעמיק. התכנית החדשה מחזקת את המצוינות, את תהליכי הלמידה והמדידה בשנות התיכון ומהווה בשורה חברתית המרחיבה את מספרם של  הבאים בשערי ההשכלה הגבוהה".

על פי מתווה הקבלה שהוסכם, בוגרי מערכת החינוך יוכלו להתקבל לאוניברסיטאות ולמכללות על סמך תעודת בגרות בלבד, כבר בשנת הלימודים הבאה, תשע"ו. הקבלה ללימודים אקדמיים ללא חובת היבחנות בבחינה הפסיכומטרית תתאפשר לכלל בוגרי מערכת החינוך, גם לאלו שסיימו את לימודיהם לפני כניסת הרפורמה החדשה. 

יש לציין כי הבחינה הפסיכומטרית לא בוטלה לגמרי, כדי לאפשר הזדמנות נוספת לתלמידים שלא נצלו את שנות התיכון כדי לקבל תעודת בגרות מספקת כדי להתקבל ללימודי ההשכלה הגבוהה. בנוסף, חמשת התלמידים המצטיינים ביותר בבתי הספר הנחשבים לפריפריה חברתית וגאוגרפית, להירשם למכללות ללא צורך להיבחן בבחינת הפסיכומטרי.

מדי שנה, בסמוך לפתיחת ההרשמה, המוסדות האקדמיים יפרסמו את רמת ההישגים הדרושה לקבלה ללימודים על סמך תעודת הבגרות בלבד.

גל יוסף, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, אמרה על המהלך: "אנו רואים את המהלך כחיובי בכך שהוא מעניק חשיבות רבה יותר לתעודת הבגרות, מוביל את החזון והמצב האידאלי בו למידה נעשית לשם למידה ולא לשם ציון או תעודה. הרעיון מאחורי השינוי מקדם את השוויון בין המתמודדים והתלמידים בכך שאין צורך להשקיע בקורסים יקרים או חודשים ולעתים שנים נוספות בלימודים לקראת השכלה גבוהה".