בישראל כידוע יש חוק גיוס חובה, כל נער שמגיע לגיל 18 חייב להתגייס ולתרום למדינה ולצה"ל, אך יש נערים שהגיוס לצה"ל אינו מספק אותם והם יוצאים לשנת שירות לפני הצבא. כ-2,100 מתנדבים שעתידים לצאת לשנת שירות בשנת הלימודים הקרובה לא יודעים מה יעלה בגורלם והאם יוכלו לעשות זאת בגלל מחסור בתקציב.

"מדובר בחבר'ה הכי טובים ואיכותי שמתגייס ליחידות הכי מובחרות בצה"ל ואחראיים על כ400,000 בני נוער בכל מיני מוסדות שונים". מספר לנו ברק סלע מהנוער העובד והלומד, פעיל ודובר המאבק, "הם מעוניינים לתרום ולפעול למען המדינה והמדינה לצערינו לא מאפשרת תמיכה ראוייה". בנוסף, נפתח למאבק עמוד פייסבוק אשר צובר תאוצה בימים האחרונים. 

עוד בערוץ החדשות של פרוגי:

• הכירו את הצעיר שחורש את הארץ למען מטרה מרגשת
• פורסמו בתי הספר הערכיים: אולפנות וישיבות בראש הטבלה
• לא רק צפיפות בכיתות: שבעה דברים שהיינו מצמצמים

ביום שני האחרון שלחו כ-20 ארגונים ותנועות נוער מכתב לראש הממשלה בו הם מבקשים להגדיל את התקציב למפעל שנות השירות וכי ללא הגדלת התקציב לא יהיה ניתן לפתוח את שנת השירות בעוד כשבועיים. "התקציב שיש היום לשנות השירות הוא פשוט בלתי אפשרי ולא מאפשר את הקיום של שנות השירות, המצב הזה מעמיד אותנו, את התנועות והארגונים שאנחנו לא יכולים לפתוח את השנה ו-2,100 מתנדבים פשוט ישארו בבית כי לא יהיה לנו דרך לממן את שנת השירות שלהם", אומר ברק. "אנחנו לא רוצים את המצב הזה, אנחנו מעוניינים שבני הנוער האלו, שדוחים את השירות הצבאי שלהם בכדי לתרום למדינה יוכלו באמת לעשות זאת ולעזור בכל מיני ארגונים ומוסדות, ובשביל זה אנחנו צריכים שיתוף פעולה מצד הממשלה. התקציב במילא הוא לא גדול ביחס לתרומה שהמדינה מקבלת משנות השירות ובשביל שנוכל להמשיך ולתרום אנחנו חייבים שיתוף פעולה ממצד הממשלה".

© פייסבוק

"זו הזנחה של מסגרות החינוך הבלתי פורמליות"

שני גפני מראשון לציון, אמורה להיות שינשינית בטבריה בתנועת תרבות, שם היא נמצאת מאז כיתה י'. "אני נמצאת בגרעין של 11 אנשים שהתגבשתי איתם במשך שנה, אני נמצאת בתנועת תרבות מכיתה י' ובמהלך השלוש שנים האלה נפגשתי עם הרבה שינשינים שהשפיעו מאוד על איך שנראית התנועה היום וגם על החיים האישיים שלי. ידוע לי על 200 חניכים קבועים בטבריה שמודרכים ע"י שינשינים משכבות גיל שונות ומגוונות, זה יהיה די מכעיס אם שנת השירות בכל תנועות וארגוני הנוער בארץ לא יתחילו את הפעילות בגלל שהממשלה לא מוכנה להוציא תקציב שהוא באמת גרושים לעומת התקציב המדיני הכולל (בעיקר של משרד הביטחון שמתעלם לחלוטין מהשנת שירות). לפי דעתי זו גם הזנחה פושעת של מסגרות החינוך הבלתי פורמאלי שמתבססות על הפעילות של השינשינים ונותנות לעשרות אלפים של בני נוער מסגרות בתוך שעות בית הספר ומחוץ להן".

על הבחירה לעשות שנת שירות היא מספרת: "שנת השירות שהיא חלק ממסלול נחל נותנת לי הרבה, אני גם תורמת לחברה וגם יש לי אפשרות להשפיע על חיים של אנשים ואני גם חלק מקבוצה, מה שנותן הרבה ביטחון בצבא ואחרי, עצוב לי שבגלל שהממשלה לא מעבירה את התקציב הראוי אני ורבים אחרים לא יוכלו לעשות שנת שירות". 

ממשרד החינוך נמסר ל-ynet: "דו"ח הוועדה לא אושר בשל הסתייגות משרד הביטחון מההמלצה שיכנס כמשרד מתקצב נוסף מעבר למשרד החינוך. יודגש, כי משרד החינוך מוכן לאמץ את מסקנות הדו"ח ויוסיף את חלקו התקציבי, ככל שיאושר המתווה".

בנוסף, גורם בכיר במערכת הביטחון מסר: "יש לנו הערכה גדולה למפעל שנת השירות, ולשם כך מערכת הביטחון מקצה מדי שנה אלפי מכסות לדחיית גיוס של בני נוער לטובת היציאה לשנת שירות. המכסות הללו גדלות בלמעלה מחמישה אחוזים מדי שנה למרות הירידה במקורות הגיוס לצה"ל. מדובר בדחיית שירות בהיקפים גדולים מאוד של צעירים המיועדים לשרת בתפקידי לחימה, ולכן אין זה דבר של מה בכך לדחות את גיוסם. אנו תומכים בהמשך קיומו של מפעל שנת השירות, ואף בהרחבתו שכן יש לו חשיבות גדולה. מבחינתנו יש להמשיך במפעל תוך שמירה על חלוקת הסמכויות בין משרד החינוך ומשרד הביטחון כפי שנעשה עד היום. משרד הביטחון וצה"ל ימשיכו לקבוע את היקפי מכסת דחויי הגיוס, ומשרד החינוך יתקצב את פעילות שנת השירות".

© פייסבוק

עד כה, התקציב שעבר לשנות השירות עמד על כ25 מיליון שקלים שמומנו על ידי משרד החינוך, אך התקציב אינו מספיק בכדי לקיים פעילות תקינה, במיוחד בגלל הגידול הרב בשינשינים בשנים האחרונות. לפני כשנתיים התאספה וועדה שהחליטה על הגדלת התקציב וחלוקתו לשלושה משרדים: החינוך, האוצר והביטחון, אך משרד הביטחון ומשרד האוצר מתנערים מן האחראיות ולא מוכנים להעביר תקציב לפרוייקט החינוכי החשוב והערכי הזה.