"אנחנו נערים בני 15 מאיתמר. הבית שלנו, אחלה יישוב, גדלנו פה לטוב ולרע. עברנו את כל החוויות עם היישוב הזה, את הטובות שבהן ואת כל הפיגועים. האווירה ביישוב סה"כ מאוד טובה, אנחנו נהנים לגור פה". לאור הפיגועים הקשים שזיעזעו את המדינה בסוף השבוע האחרון, שוחחנו עם יגל מידני ואיתמר חי, נערים בני 15 תושבי היישוב איתמר שחווה לא מעט פיגועים בשנים האחרונות. 

עוד במדור החדשות של פרוגי:

• בני הנוער שהיינו רוצים לארח בסוכה
• בעד ונגד: הזזת החופש הגדול לספטמבר
• מעורר השראה: המציאה בדיקה חשובה

בשנת 2002 נרצחו אם משפחת שבו ושלושה מילדיה, בשנת 2004 נהרג בפיגוע רכז הביטחון של היישוב, שלמה מילר. כולם קשים להם מאוד אך הקשה מביניהם עבורם הוא הפיגוע בו נרצחו בליל שבת בשנת 2011 הורי משפחת פוגל, רות ואהוד ושלושה מילדיהם – אלעד בן ה-4, הדס, שהיתה אז תינוקת בת 8 חודשים בלבד ויואב בן ה-11 שהיה חבר ובן גילם של יגל ואיתמר. "אנחנו זוכרים מהילדות שהיו אומרים לנו לסגור את הדלתות. כל שבוע היתה התראה שיכול לקרות משהו חדש, זה היה מפחיד".

ההתנהגות של בני היישוב השתנתה בעקבות האירועים?

הם חלוקים. איתמר טוען כי לא הרגיש שינוי ו"כולם נשארו שמחים ומאוחדים". יגל לעומתו, מספר שחלק מתושבי היישוב עברו להתגורר במקומות אחרים לאור האירועים והוא מרגיש ש"האירועים הללו מרתיעים צעירים וגורמים להם לא לבוא לגור ביישוב. אך אחרי הפיגוע של משפחת פוגל הגיעו תושבים חדשים דווקא כדי לחזק."

יש מתיחות תמידית כלשהי ביישוב שבכל רגע יכול לקרות פיגוע נוסף?

שניהם מסכימים שקיים לחץ השורר מעל כל התושבים אבל "נתגבר עליו, אנחנו חזקים. כל מי שנזקק לייעוץ וטיפול פסיכולוגי, קיבל והיו פסיכולוגים שניהלו שיחות עם ילדים כדי להרגיע אותם." לאורך כל השיחה הם מבהירים כי "זה לא משנה אם היום זה מישהו מהיישוב שלי או מיישוב אחר. אנחנו צריכים להצטער על כל פיגוע שקורה בארץ הזו. אנחנו כועסים על המדינה שלא שומרת עלינו במיוחד אחרי הפיגוע של משפחת פוגל ומרגישים מפוחדים".

אתם מספרים שיש כל הזמן את הרצון לשכוח ורק לחיות חיים נורמליים, מאיפה אתם שואבים את הכוחות להתחזק?

"בראש ובראשונה מאמינים באלוקים. מעבר לכך, יש כאן ביישוב אנשים מאוד טובים, אנשים שמחים. נגיד את האמת, עכשיו היישוב שלנו הוא הכי בטוח בעולם כי יש אבטחה אבל גם זה לא ממש מבטיח כי הרי עוד חודש-חודשיים גם האבטחה הזו שהחלה בעיקר בעקבות הפיגוע מהשבוע שעבר – תיעלם. בזמן האחרון היתה אבטחה די חזקה אבל עיקרה הגיע בעקבות הפיגוע. אנחנו מחזקים את ידי הצבא והחיילים ומודים להם על כל מה שהם עושים למענינו, אשריהם".

"מחר בטוח תזרח השמש"

האחים הקטנים שלכם מודעים למה שקורה?

"איתם באמת יותר קשה אבל הם מודעים מאוד. זה לא אותם פרופורציות. אחרי הרצח של פוגל חלק מהילדים הקטנים ביישוב היו מפחדים לישון בלילות אבל לאט-לאט מתחשלים." איתמר מספר על אחותו הקטנה שהיא מפחדת אבל הוא דואג להרגיע אותה. "אם היא תשאל מה יקרה מחר אני אגיד לה את מה שבטוח יקרה – תזרח השמש. וגם שתיתן חיוך והעולם יחייך אליה בחזרה".

אם היתה לכם האפשרות לומר משהו לממשלת ישראל, מה הייתם אומרים?

"לא להתייחס למדינות אחרות ולמה שאחרים אומרים אלא ללכת ע"פ האמת וע"פ מה שצריך ולהסתכל על הדברים בצורה נכונה. הפיגוע שהיה כאן באיזור ביום חמישי האחרון קרה נטו בגלל רשלנות. פנינו כבר במכתב לשר הביטחון מר משה (בוגי) יעלון, ציר התנועה המדובר שבו התרחש האסון נפתח לתנועת ערבים רק לפני חצי שנה ומאז ומתמיד נסעו בו רק יהודים והנה התוצאה. זה רק מעצים את התחושות והופך אותן לקשות יותר, זה מרגיש כאילו היה אפשר למנוע את זה אבל כבר מאוחר מדי."

זירת הפיגוע אתמול (ש') © אוהד צויגנברג

כשהצבתי מולם את האפשרות של לומר משהו לצד השני, התשובה שלהם היתה די ברורה וחדה. "אין באמת מקום לדבר. בוא נצא מהבועה הזו. לפחות בזמן ובמצב הקיים – השלום הוא רק חלום. אין אופק חדש. כמו שאבו מאזן מדבר כרגע אין טעם לצפות ולפתוח הזדמנויות חדשות כמו שאומר חבר הכנסת בוז'י הרצוג בתקשורת. בסופו של יום, אנחנו מדברים איתם יותר טוב מכולם. אנחנו פוגשים אותם בטיולים ומדברים איתם בצורה חברית של 'אהלן ווסהלן' וכו'. לא משנה כמה ואיך שמדברים על המתנחלים, אנחנו מבינים את השפה שלהם הכי טוב ומדברים איתם הכי הרבה."

איזה שינוי הייתם רוצים שיקרה?

"דבר ראשון היינו רוצים שייפסקו כל הפיגועים האלה, נמאס שנופלים כ"כ הרבה אנשים שלא לצורך. הפיגוע מהשבוע שעבר הוא ההוכחה הכי טובה לכך – שטות שהיתה יכולה להימנע. היינו רוצים שיפסיקו לכבול את ידיהם של החיילים ויאפשרו להם לפעול בהתאם אל מול המחבלים ושנוכל ליצר עליהם אפקט הפחדה גדול יותר. אנחנו מרגישים במדינת ישראל סוג של אורחים, שמדינת ישראל עושה לנו איזושהי טובה שאנחנו אזרחים שלה. לא הגיוני שערבי במזרח ירושלים זורק אבנים ודוקר אזרחים יהודיים. אנחנו לא יודעים כמה זמן עוד הפיגוע הזה שקרה ממש אמש ברובע היהודי יישאר בכותרות, אבל אני מרגיש שאם תהיה שריפה בכפר ערבי ידברו על זה הרבה יותר. ההרגשה כיום היא שהתקשורת נותנת לערבים הרבה יותר במה מאשר לנו ומוציאה את היהודים 'ילדי כאפות' שלא עושים כלום והדבר הזה חייב להשתנות במהרה."