אתמול (א'), התכנסו כ-400 תלמידי כיתה יא' למפגש מיוחד ומרגש בנוכחות שר החינוך, נפתלי בנט, ונשיא המדינה, ראובן ריבלין. התלמידים הגיעו משלושה בתי ספר שונים: התיכון הממלכתי "בויאר" בירושלים, התיכון הערבי "אורט" בלוד והתיכון הדתי "הימלפרב" גם הוא בירושלים.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי: 

• הצד הטוב: הכירו את דניאל זסלבסקי מעמותת עלם
• בעקבות הסערה הפוליטית: ראיון עם סגן יו"ר נוער הליכוד
• גירל פאוור: איך זה להיות ספורטאית מקצועית?

בית הספר הדתי "הימלפרב" שעורך מפגשים עם בתי ספר חילונים ובתי ספר דתיים, אירח את המפגש המשותף של כל התלמידים שהתקים במסגרת המיזם "תקווה ישראלית" אשר עוסק בקידום ובחינוך לשותפות, סובלנות ומניעת אלימות. וכך, בבית מדרש מול ארון קודש ישבו מאות תלמידי תיכון, יהודים וערביים, דתיים וחילונים. "תפיסת העולם הבית ספרית שלנו היא, שזאת חובה אזרחית ודתית לא רק לסבול אחד את השני, אלא ליצור חיים משותפים המבוססים על כבוד הדדי", אמר מנהל בית הספר, הרב ירמי.

במהלך המפגש שאלו נציגי בתי הספר את בנט, ריבלין וראש עיריית ירושלים - ניר ברקת, שאלות שמפריעות להם בתחומי שיוויון, שלום ודו קיום. אחת מהן הייתה עיסא, שהפנתה את שאלתה לריבלין ושאלה האם יש דיבור או מחשבה על שינוי סמלי המדינה על מנת שגם התושבים הערבים יזדהו איתם. "באמת רציתי לדעת אם הם הולכים לשנות משהו כדי שאנחנו נרגיש שייכים לחברה וכדי שנזדהה", מספרת לנו. "הסמלים כרגע מייצגים רק אוכלוסייה אחת בחברה - היהודים. אין סממן אחד אפילו שמזהה את הערבים בישראל. אני מקווה שזה יקרה". 

© שיר אזרף

בתשובה לאיסע ענה נשיא המדינה רובי ריבלין כי זו השאלה הגדולה ביותר במדינת ישראל."יש פה דילמה, שפעמיים רבות אנחנו לא יכולים להתכחש לה. אני לא יכול לצפות מאזרחי ישראל הלא יהודיים שיאמרו שנפש הומייה בליבם לעמם, כי העם שלהם מאמין בקוראן. הדילמה הזו לא פשוטה וצריכה להיפטר על ידי מנהיגי ישראל. השאלה שלך היא השאלה האמיתית שמעסיקה אותנו".

"לאחרונה התחלתי לעבוד בבית קפה" פתח יעקב פרץ מבית הספר הדתי "הימלפרב" את שאלתו שהופנתה לשר החינוך, "יש שם אנשים ממגזרים שונים, בעיקר מהמגזר הערבי ופגשתי שם אנשים מיוחדים ויצרתי חברויות טובות. האם משרד החינוך עושה דברים על מנת לפתח מפגשים ששיצרו חברויות כאלו?".

"ציפיתי שייתנו לי תשובה אמיתית לגבי מפגשים מתוכננים", סיפר לנו יעקב לאחר המפגש, "אני לא מרגיש שהביאו לי תשובה אמיתית". שר החינוך, נפתלי בנט ענה ליעקב שנעשה "המון", אך עם זאת טען ש"מפגשים מלאכותיים זו לא הדרך. הדרך היא למצוא דרכים להיותפשוט ביחד, לא על נקודות הקצה. ללמוד אנגלית ביחד, לשחק כדורסל ביחד, לחיות ביחד. בקצה תמיד יש וויכוחים וזה בסדר. זה בסדר שלא מסכימים. הקו שאנחנו מובילים היום אלו לא מפגשים חד פעמיים מלאכותיים. אלא להיות ביחד, כמו בבית קפה".

© שיר אזרף

אחת הבעיות שהעלתה סירין, תלמידה מ"אורט" לוד בפני שר החינוך ומנכ"לית משרד החינוך שהייתה באירוע גם היא, היא בעית תעודת הזהות בבגרות. לאחרונה, התקבלה במשרד החינוך החלטה המחייבת להגיע לבחינות הבגרות עם תעודות זהות. תלמידים ערביים שהוריהם אינם זכאים לתעודת זהות, אינם זכאים לה גם ועל כן נוצרת להם בעיה כל פעם מחדש בבחינת הבגרות. "יש ילדים שכל בגרות מסתבכים עם זה וזה נורא", מספרת לנו סירין. "אם יש להם אבא ואמא מפה, שייתנו להם תעודת זהות. בנט אמר שהוא יטפל בזה ואני מקווה שזה באמת יטופל".