התופעה החמורה של צריכת האלכוהול בקרב בני הנוער אומנם אינה המצאה חדשה של השנים האחרונות, אך כשמסתכלים על התמונה המלאה מבינים כי היא רק הולכת ומדרדרת משנה לשנה, ואף מתחזקת במהלך החופש הגדול, במהלכו בני הנוער משוחררים ממסגרת. במשך חודשיים שלמים בני הנוער מבלים בשיטוט ממושך ברחובות, בהתהוללות במסיבות ובשתייה מופרזת של אלכוהול מבלי לחשוב על ההשלכות.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• בוקר בריא: כך תתחילו את היום שלכם עם אנרגיות טובות
• שומרים על הבריאות: איך לאכול פירות וירקות?
• חקלאי העתיד: בני הנוער שבחרו לחרוש את האדמה בקיץ
  

הנתונים העולים ממשאל הנוער שערך האתר במהלך חופשת הקיץ בקרב למעלה מ-600 בני נוער מרחבי הארץ מדברים בעד עצמם. קרוב למחצית (45%) מבני הנוער השיבו כי הם החלו לשתות בין גיל 14 ל-16, 21% מהם החלו בין גילאי 12 ל-14, 19% מהם בין גיל 16 ל-18 ו-15% בלבד בין גיל 10 ל-12.

עוד משתמע כי דווקא המניע הראשוני לשתייה משתנה בין בני הנוער כשהאחוזים דומים, אך העובדה המעוררת דאגה היא שהסיבה השכיחה ביותר העומדת על 24% היא שהשתייה מקובלת במשפחה, שכן לרוב העניין המשפחתי מודחק לפינה, בעוד שהלחץ החברתי המופעל בכל מקום מתנוסס בכותרות באותיות קידוש לבנה.

נתון שמעט מפתיע ואף מעודד הוא שרק שני אחוזים בלבד מבני הנוער ציינו שהם צורכים אלכוהול מדי יום וכי 39% מהם צורכים אלכוהול רק אחת למספר חודשים, וזאת כמובן על אף שצריכה של אלכוהול בקרב בני הנוער חמורה ומסוכנת בכל תדירות שהיא.

עד כמה ההורים מודעים לעניין? תלוי למה אתם קוראים מודעים. לפי בני הנוער, למעלה מ-50% מההורים יודעים שילדיהם שותים ומסתפקים רק בבקשה לשתות במידה, אך מה שמדליק נורה אדומה יותר מכל הוא ש-24% מן ההורים מחליטים לקבל את העניין ברוח טובה ואילו 8% מבני הנוער דיווחו שהוריהם כלל לא עושים דבר על אף שהם מודעים לכך. 

הנוער מבין שזו תופעה מדאיגה

מהמשאל שערך האתר אף עולים נתונים נוספים מעניינים. 60% מבני הנוער טענו כי הם נתקלו בנער שלא שלט על מעשיו בעקבות צריכת אלכוהול, בעוד ש-8% מתוך הכלל העידו שהם נפלו כקורבן לאלימות בעקבות שתייה מופרזת. יחד עם זאת, 60% מבני הנוער השיבו כי אין כל רע בכך שמשתכרים מדי פעם וזאת לצד העובדה ש-88% מהם מאמינים שמדובר בתופעה מדאיגה בקרב בני הנוער ו-81% חושבים שהיא גוררת אחריה אירועים אלימים.

בישראל או גם בעולם?

במחקר של הראל-פיש ורייז משנת 2016, שעוסק בדפוסי שתיית אלכוהול ושימוש בסמים בקרב בני נוער בישראל, מוצגים נתוני סקר של ארגון HBSC ישראל (תכנית מחקר על רווחתם ובריאותם של בני נוער), ונמצא כי אולי אחוז בני הנוער ששותים בבולמוס (לפחות חמש משקאות בערב אחד) נמצא במגמת ירידה מאז שנת 2009, אבל גיל ההתנסות הראשונה באלכוהול (12.5) נמצא במגמת ירידה כבר משנת 2007. 

אם תשאלו את בני הנוער על כך, תגלו שהם לא חוששים להכריז כי הם שותים, או מנסים להיות עיוורים אל מול המציאות, אלא הם מודים כי התופעה הזאת הולכת ומחריפה, ויודעים היטב שהיא מדאיגה. מרביתם החלו לצרוך אלכוהול בדרך פשוטה ומאז האלכוהול לא הרפה מהדם שלהם וממשיך ללוות אותם, בעיקר כשמדובר בעוד מסיבה או בבילוי עם החברים בחופש הגדול.

"מבקשים ממישהו שיקנה לנו" © צילום: אופירה יוחנן-וולק

צ', נער בן 16 מדרום הארץ העולה לכיתה י' מספר כי הוא החל לשתות כבר בכיתה ט'. "נחשפתי לאלכוהול מדי פעם כשהייתי עם המשפחה ולאט לאט התחלתי לשתות יותר ויותר גם עם חברים. אני שותה בגלל הסטלה והכיף". מ', בת 17 מאזור המרכז העולה לכיתה י"ב התחילה לשתות לפני כשנה כשהייתה באירוע משפחתי. "הכל התחיל באירוע. רציתי לדעת איך זה מרגיש לשתות ולחוות את זה". "אני שותה אחת לשבוע עם המשפחה והחברים. סתם בשביל הכיף", כך היא מגדירה זאת. נ', בן 17 המתגורר בצפון ועולה לכיתה י"ב שתה לראשונה כבר בבר המצווה שלו. "הרגשתי שזה הכרחי ושאני חייב לעשות את זה. מאז הבנתי שזה כיף והתחלתי לשתות עם החברים".

איך בני נוער משיגים את האלכוהול האסור למכירה מתחת לגיל 18?

מסתבר שזה לא מסובך כפי שנדמה לנו, שכן הוא מצוי בהישג יד. צ' מכיר מקרוב את השיטה: "אנחנו עוצרים אנשים ברחוב ומבקשים מהם לקנות בשבילנו אלכוהול. אם אנחנו נתקלים באדם שלא מסכים, אנחנו עוברים לבן אדם הבא עד שבסוף אנחנו מוצאים מישהו שמוכן לקנות לנו". גם נ' מעיד כי הוא וחבריו קונים באותה הדרך: "אנחנו עוצרים בקיוסק ומבקשים ממישהו שיקנה לנו, זה לא מסובך כמו שחושבים". בניגוד אליהם, מ' אינה צריכה אפילו לחשוב על דרך להשיג את האלכוהול, היות שהוא נמצא בביתה. "ההורים שלי קונים. לפעמים אני שותה איתם ולפעמים עם החברים". 

"ההורים שלי יודעים שאני שותה" © צילום: אופירה יוחנן-וולק

 איפה ההורים?

מדברי בני הנוער עולה כי דווקא ההורים, שתפקידם לשמור על הילדים שלהם מכל משמר מודעים לא אחת לכך שילדיהם שותים ובכל זאת בוחרים שלא לפעול בעניין. נשמע לכם מדאיג? מה תגידו על אותם הורים שמאפשרים לבני הנוער לשתות יחד איתם? "ההורים שלי יודעים שאני שותה, אני שותה לפעמים יחד עם המשפחה. אבל אני לא שותה הרבה, רק אחת לשבוע. זה לא הרבה וזה בסדר", אומרת מ'. "ההורים שלי יודעים שאני שותה, אבל הם לא עושים עם זה כלום. זה טוב לשתות לפעמים, זה עושה אותך יותר שמח. אני אחד שלא יקרה לו כלום גם אם הוא ישתה בקבוק", מצטרף צ'. לצדם, יש אף הורים שלא מעורבים כלל ובני הנוער דווקא סבורים שעליהם להתערב יותר: "ההורים שלי לא מעורבים בעניין. אני חושב שהם צריכים להתערב לפעמים כשאני שותה במסיבות", טוען נ'. 

ההורים שמושיטים יד באהבה

מאחורי סיירות ההורים המפוזרות ברחבי הארץ עומדים הורים לילדים בעצמם, אשר לאחר יום עבודה מפרך, ממשיכים לגינות הציבוריות ולמועדונים ושוהים שם עד השעות הקטנות של הלילה. אם תשאלו אותם למה הם עושים את זה, תבינו שהמניע העיקרי המשותף להם הוא אכפתיות עצומה. "אנחנו ניגשים לבני הנוער ומשוחחים איתם בסופי השבוע, ובחופשות מתגברים את זה עוד יותר", משתפת דליה מור, רכזת סיירת ההורים במעלה אדומים. אולי יהיה לכם קשה להאמין למציאות, אך השיחות הללו מקרבות ויוצרות אמון הדדי. "זה מגיע למצב שהם מחפשים אותנו כשהם נמצאים במצוקה ולא מתחבאים כמו פעם. הם יודעים שאנחנו שם בשבילם". לדבריה, זה אף מתבטא היטב בכמות ההערכה שבני הנוער מפגינים כלפיהם. "הם אומרים לנו בכל יום: 'תודה רבה, ישר כוח' ומחייכים בכל פעם שאנחנו באים".

"הם יודעים שאנחנו שם בשבילם", חברי סיירת הורים © צילום: דלית מור

מוטי ויצמן, אשר מרכז את סיירת ההורים בבת ים, מעיד כי הגישה שלהם היא זו שעושה את ההבדל. "אנחנו לא גוף אוכף, אנחנו לא באים כדי להטיף להם מסר, את זה כבר יש להם", ויצמן אומר. "אנחנו מגיעים אליהם לבושים בחולצות בצבע טורקיז עם הכיתוב 'כי אכפת לנו', כי כדי לצאת באמצע הלילה ולהסתובב בגינות הציבוריות צריך שיהיה לנו אכפת. אנחנו ניגשים אליהם כדי לדבר איתם ומסבירים להם את העניין בגובה העיניים ומזכירים להם שאנחנו שם כדי לייעץ ולהאיר נקודות חשובות".

לעומת סיירות הורים אחרות, אשר החליטו להגביר את הפעילות שלהן בקיץ מבלי ליזום פעילות ייחודית, אופירה יוחנן-וולק, חברת מועצת עיריית תל אביב ומקימת סיירת ההורים בכפר שלם הפועלת בשיתוף עם מפקד תחנת שכונות סנ"צ, יוסי פטיתו, מנכ"ל גני יהושע, עובד קונה ומחלקת הנוער והצעירים בעיר, מספרת כי "הקמנו בחופשת הקיץ פינה לנוער בפארק מנחם בגין. הכשרנו אותה עבורם, דאגנו לשולחנות משחק, אוכל ואפילו הוספנו מקום שבו הם יכולים להטעין את הסמארטפונים שלהם. הרעיון הוא שהם יגיעו לשם כאלטרנטיבה במקום סתם לשבת בגינה, להשתעמם ולשתות. בהתחלה הגיעו בני נוער שפחות שותים, אבל לאט לאט השמועה עברה מפה לאוזן ועכשיו אפשר למצוא בפינה הזאת בני נוער שהחליטו להעביר את הזמן בכיף ולמנוע אלימות וסכנה".

"צריך ללמד אותם חשיבה הגיונית" © צילום: סיירת ההורים בבת ים

 ד"ר רמי רחמים העוסק בין היתר בצריכת אלכוהול בקרב בני הנוער יודע עד כמה התופעה שכיחה ולא מופתע מכך. "בשנים האחרונות מתגברים מקרי האלימות בקרב בני הנוער בהשפעת אלכוהול. הוא סם מדכא שיש לו השפעה ניכרת על מערכת העצבים הגורמת לשינוי בתודעה, לפגיעה ביכולת המוטרית ולשינויים בהתנהגות. המתבגרים שמתחילים להשתמש באלכוהול חשים ביטחון, שהם לא יגיעו לידי תלות בו יוכלו להפסיק את השימוש בו בקלות כשירצו. המטרה היא לא להטות את בני הנוער לטובת התנזרות מהאלכוהול או שתיינות, אלא צריך ללמד אותם חשיבה הגיונית, שקולה ואחראית בכל מה שנוגע לצריכת אלכוהול".

תודה מיוחדת לאיתי פרוגינין ממכון ראדאר לחקר השימוש לרעה בחומרים ממכרים, באוניברסיטת בן גוריון.