היום מציינים בעולם את "יום הרצל". מיצג מתוך מוזיאון הר הרצל. צילום: אפרת קרסנר

היום מציינים בעולם את "יום הרצל"

לכבוד יום הרצל,דברים שלא ידעתם לכבוד יום הרצל שמצויין היום ברחבי העולם, כתבת "פרוגי" אפרת קרסנר, מספרת לגולשי האתר על חוזה המדינה. אז מי הוא הרצל שכל הזמן מדברים עליו ולמה דווקא התיישבנו בישראל ולא באוגנדה?

היום חל ברחבי העולם "יום הרצל" על שמו של חוזה המדינה בינימין זאב הרצל. אז מיהו אותו האדם מתמונת החזון, מה עומד מאחוריו ומדוע יש לנו יום מיוחד שנקרא על שמו? כתבת "פרוגי" בדקה את הנושא לעומק. 

הכל התחיל ב-2 במאי 1860. בתאריך הזה נולד חוזה המדינה בעיר בודפשט שבהונגריה.

מספרים שבילדותו הוא מעולם לא חשב על יהדות או ציונות ולהיפך - הוא האמין שהיהודים צריכים להשתלב בחברה הכללית ולא לחפש פתרונות במקומות אחרים. אף על פי שבגיל 13 עלה לתורה לכבוד בר המצווה והגיע עם אביו לבית הכנסת בחגים, בחלק גדול מחייו לא הרגיש קשר לציונות, יהדות ולארץ ישראל.

הקשר של הרצל לשיבתו של העם היהודי למולדתו החל לחלחל לאט לאט, גם בתור ילד וגם בתור סטודנט היה עד למקרי אנטשמיות. כשלמד בגימנסיה ריאלית הציבורית, חווה אווירה עויינת, אווירה שפגעה בתלמידים היהודים שבעקבותייה הוא החליט להפסיק את לימודיו במקום. בתור סטודנט למשפטים באוניברסיטת וינה, גם אז, כחבר באגודת הסטודנטים אלביה, הוא היה עד למקרי אנטשמיות.

אך המקרה שזעזע את הרצל והכניס אותו לעומק הדברים היה "פרשת דרייפוס". אלפרד דרייפוס היה קצין יהודי צרפתי,שלחם לטובת צרפת במלחמה מול פרוסיה(גרמניה של אותם הימים) והוא הואשם כבוגד וכמרגל שעזר לגרמניה במלחמה.

כאשר הרצל נשלח לסקר את המשפט בתור עיתונאי הוא הופתע שהצעקות שהדהדו באוויר היו "מוות ליהודים" כאשר הוא ציפה לשמוע "מוות לבוגד", כאן הבין שיש פה בעיה רצינית. ממש בעיה קיומית.

הרצל השתכנע שהיהודים צריכים לעזוב את בתיהם בגלות ולעלות לארץ ישראל ושם להקים מדינה יהודית עצמאית. מדינה שבה יהודי יוכל להסתובב בגאון ובחופשי בלי השפלה ובלי תלות באנשים אחרים.

ומאותו רגע החל לפעול ולעשות מעשים. הרצל החל להפגש עם אישי ציבור, ראשי מדינות, קיסרים ומקבלי החלטות ברחבי העולם. כל זאת על מנת שלנו, העם היהודי, יהיה בית משלנו שבו נרגיש בטוחים.

זה נכון, חלקנו זוכרים את ההצעה של "קונגרס אוגנדה" שבה, ב-1903 ניסו להציע התיישבות באוגנדה במקום בארץ ישראל, אבל מה שהרבה לא יודעים זה שההצעה הזו היוותה רק פתרון זמני לבעיית האנטישמיות שהחלה להתגבר ברחבי אירופה. המטרה הסופית תמיד הייתה מדינת ישראל בארץ ישראל.

הרצל נפטר בגיל צעיר מאוד-44, ממחלת לב.תארו לעצמכם - אם הוא הספיק בגיל 44 לעשות כל כך הרבה אז מה הוא היה מספיק אם היה חי עוד 44 שנים? (שמעון פרס מראה דוגמא לכך)

את סיפורו של הרצל תוכלו לחוות ולהרגיש במוזיאון הרצל שבו יש תצוגה אור-קולית מלהיבה שתלווה אתכם לאורך סיפור חייו בתור שותפים אקטיביים לחלום שהפך למציאות.

מוזיאון הרצל ממוקם בכניסה להר הרצל, ההר בו הוא קבור. זהו גם ההר היחיד שמזכיר לנו מדי שנה שלמרות כל האסונות והצרות שאנחנו עוברים, ביום העצמאות מתקיים בו טקס המעבר הרשמי בהשתתפות  חיילי צה"ל.

לא נשכח את סגן הילה בצלאלי ז"ל, שהייתה אמורה ללוות את חגיגות יום העצמאות האחרון למדינתנו במופע דגלנות מרשים ולא זכתה בכך, בגלל רשלנות הנדסית של קבוצת קבלנים ומהנדסים לא אחראית .

מוזיאון הרצל פתוח  למבקרים כל השנה, מ-8:30 עד 18:00 בימים א'-ד', ביום ה' 8:30-19:00 ובימי שישי מ-8:30 עד-13:30.ובמיוחד ביום הרצל (היום) מתקיימים סיורים בחינם לכל המזמין.


תגובות