ביום שישי הקרוב, יציינו בכל רחבי העולם את יום הכבאים הבינלאומי. היום הזה נועד לכבד את עבודת הקודש של הכבאים ברחבי העולם –  לכבד את זכר הכבאים שהקריבו את חייהם למען ביטחוננו ואת הכבאים שממשיכים לפעול ולהגן עלינו.

היום המיוחד נקבע בעקבות מותם של חמישה כבאים שנספו בנסיבות טרגיות בשריפה שהתחוללה באוסטרליה בשנת 1998.

אחת מהמאורעות הקשות ביותר שנחקקו בזיכרון אזרחי ישראל היא השריפה בכרמל, שהתרחשה לפני כשנה וחצי, בחודש בדצמבר 2010, במהלך חג החנוכה. השריפה התפשטה על פני חלקים נרחבים בפארק הכרמל, כילתה יער, חורש ובתי מגורים רבים.

מלבד הנזק הכבד לרכוש, השריפה בכרמל הביאה לאבדות רבות בנפש. 44 בני אדם נספו בשריפה הגדולה בתולדות המדינה. בין הנספים נמנים: סוהרים, שוטרים, כבאים והנער, אלעד ריבן, שהתנדב בצופי האש. מאוחר יותר השריפה זכתה לכינוי "אסון הכרמל", בשל האבדות והנזקים הרבים שגרמה לכרמל.

מלבד הנספים יש להתייחס גם לכבאים שעבדו יומם ולילה על מנת לכבות את הלהבות. הם הוקפצו אל הכרמל בחנוכה ובתנאים קשים הצליחו לאחר מאמצים רבים ושעות של עבודה מפרכת, לעצור את התפשטות השריפה לאזורים שונים על הכרמל.

לכוחות הכיבוי שלנו הצטרפו גם כוחות מחו"ל, ביניהם מטוסי ומסוקי כיבוי רבים מאיטליה, ארה"ב, אזרבייג'ן, גרמניה, הולנד ועוד מדינות שהושיטו יד וסייעו למדינתנו בשעת המשבר הקשה.

אסון הכרמל מבהיר לכולנו מדוע יש לציין את יום הכבאים. האסון מבהיר מדוע יש לכבד את זכרם של הכבאים שנספו במהלך הגנתם על מדינתנו ומדוע יש להוקיר את הכבאים שממשיכים ומכבים למעננו את השריפות הרבות שפורצות לא רק בכרמל, אלא בכל רחבי הארץ, ומצילים חיי אדם.