הטיול שנגמר באסון. עשרה בני נוער נספו בנחל צפית ו-15 פונו בדרגות פציעה שונות בעת ששהו שם במסגרת טיול של המכינה הקדם צבאית. מזג האוויר העכור של הימים האחרונים הוליד לא מעט שטפונות באזור ובכל זאת הוחלט לקיים את הטיול כסדרו - החלטה שנגמרה במוות של עשרה בני נוער. החברים, אנשי הצוות שהקיפו והכירו וחבריהם לשכבה, נפרדו מהנערים והנערות בסיפורים על האישיות הגדולה של כל אחד מהם.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• נאום שהוא שיעור לחיים: "יש בי תקווה לעתיד טוב יותר"
• האסון בערבה: תשעה בני נוער נספו בנחל צפית
• חמשת המשפטים הכי מעצבנים שהמורים שלנו אומרים
  

חבריו של צור אלפי ז"ל סיפרו כי "כל הזמן חיפשת רק לעזור לאחרים ולתת מעצמך והוכחת את זה גם ברגעים האחרונים שלך", סיפר אורן על החבר שלא ישוב וחברה אחרת הוסיפה: "הוא היה הילד הכי חזק, מתחשב ומדהים שהכרתי.. תשאר איתי בלב לכל החיים". כך גם הספדי פרידה נוספים שהדגישו את הכאב על אלפי ז"ל: "הרצון לעזור ולעודד בלי הפסקה ולהוכיח לנו כמה שאנחנו טובים, גם אם זה ברגע שבירה ואנחנו לא מאמינים לזה - ישר תבוא להצחיק, לחבק ולאהוב".

צור ז"ל © פייסבוק

גם בסביבתה של שני שמיר ז"ל מספרים על נערה יוצאת דופן: "אני הייתי רכז מנהיגות נוער כששני נכנסה למועצת הנוער", סיפר אדיר בן טובים והוסיף: "היא הייתה קסם של בחורה, מנומסת ומחויכת תמיד, עדינה ויפה... מהיכרות שלי עם שני והחיבור שלי איתה, אני ממש לא מתפלא שהיא הייתה המבוגר האחראי שכתבה בווטסאפ: 'זו התגרות בגורל, אנחנו נמות'..."

© פייסבוק

תנועת "השומר הצעיר", בו הייתה חניכה יעל סדן ז"ל פרסם את דברי מדריכה לשעבר של סדן בתנועה: "נפגשנו כשהיית חניכה ואני קומונר, השיחות שלנו הגיעו לעומק ובגרות לפעמים היה נדמה לי שאנחנו בני אותו הגיל. לימדת אותי, עם הקסם והמנהיגות שהייתה כל כך יוצאת דופן, שבכל אחד ואחת מאיתנו חבויים דברים גדולים... תמיד חיפשת ללכת בשביל האמת... כואב לי שהשביל שלך נעצר כאן".

יעל סדן ז"ל © צילום מסך

באותה תנועה הייתה חניכה גם רומי כהן ז"ל ממושב מאור, אותה הדריכה נוני בן גיאת: "רומי הדריכה קבוצת בנות והן התאהבו בה, היא דאגה להן וליוותה אותן בצורה מדהימה. רומי הייתה חלק בלתי נפרד מהקבוצה: בצחוק שלה, בתובנות העמוקות על החברה, בצניעות ובדרך שלה לתת מקום לכל חבר וחברה בקבוצה".

רומי כהן זל © פייסבוק

גם מדריכתה של אלה אור ז"ל התקשתה לקבל את הבשורה: "בשירות חווים הרבה דברים מאתגרים, אבל מוות של חניכה זה כבר ברשימה אחרת, זה ברשימת האתגרים בחיים עצמם...רוצה שיאמרו לי שזה שקר, שזאת לא אותה ילדה שמאירה לי את היום כל בוקר, שרצה אליי מסדרון שלם בשביל חיבוק ונשיקות עד אין סוף...דמעותינו מתמזגות עם הזרם שלקח אותך מאיתנו, בטוחה שנאבקת על חייך כמו לוחמת..."

אלה אור ז"ל © פייסבוק

אמה של אחת החברות של אגם לוי שיתפה את הכאב מנקודת מבט שלה: "נכנסתי לחדר של שיר (ביתה) כדי לבדוק מה איתה והיא אמרה: 'חברה שלי מהשכבה נהרגה בשיטפון' ואז פרצה בבכי קורע לב...מוות מיותר ומכעיס כל כך, עשרה ילדים טובים, אלו שעושים דברים טובים כשגדלים.. הלכו בגלל החלטות טיפשיות ופזיזות ועכשיו כל אחד ינסה להפיל את האשמה על האחר..."

אגם לוי זל © פייסבוק

אמא נוספת סיפרה סיפור מרגש אודות גלי בללי ז"ל, מתנדבת בתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" שריכזה במשך שנתיים את סניף גבעתיים, ונספתה גם היא באסון: "גלי בללי ז"ל הייתה מנהיגה. היא 'גייסה' את עידו (בנה) לקרמבו. היא זו שדאגה וניהלה את הפעילות והיית הדומיננטית בשטח".

גלי בללי זל © פייסבוק

המועצה האזורית עמק חפק, בה למדה עדי רענן ז"ל: "מועצה אזורית עמק חפר המומה וכואבת את מותה של עדי רענן... צוותי חינוך ופסיכולוגים של המועצה פועלים על מנת לתמוך בתלמידים ברגעים קשים מנשוא אלה. אנחנו מחבקים בכאב את בני המשפחה של עדי ז"ל ואת תלמידי מורי משפחת רמות ים ומשתתפים בצערן של כל משפחות הנספים באסון".

עדי רענן זל © פרטי

דורון אוזן, המלווה צעירים רבים בראשון לציון סיפר על אילן בר שלום ז"ל: "אילן הייתה חניכה במדצ"ים העירוניים שלנו... הלב נקרע, העיר אבלה על החיים הצעירים שנגדעו. מחבקים את משפחת בר שלום ואת משפחות כלל הנספים, אין מילים שיוכלו לנחם על אובדן כל כך גדול". 

אילן בר שלום זל © פיסבוק