לשכת המדען הראשי במשרד יחד עם אגף א' לחינוך יסודי במנהל הפדגוגי הזמינו לאחרונה דו"ח מקיף שנערך על ידי היוזמה למחקר יישומי בחינוך, בנושא הפוגות קצרות במהלך השיעורים. בפתח הדו"ח נכתב כי הוא הוזמן "לקראת קבלת החלטה אם לשלב הפוגות בזמן שיעור ככלי פדגוגי בבתי הספר היסודיים בישראל".

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• לא שותות מים: עשר עובדות מפתיעות על צפרדעים
• חולמים לאמץ חיית מחמד? כך תשכנעו את ההורים שלכם
• באנו לעזרת חבר: זורו ומקס מחכים לכם
  

את הדו"ח חיברו רונית רם צור ממכללת סמינר הקיבוצים וד"ר עדו ליטמנוביץ', מהיזמה למחקר יישומי בחינוך. מסקנותיו הוגשו שלשום למשרד החינוך. הדו"ח מפרט את יעילות ההפסקות ואת היתרונות שבהן במהלך השיעור, לצד הסתייגויות. במשרד החינוך אישרו כי הדו"ח התקבל ומסרו כי בימים אלה הוא נבחן ונלמד. בין הפעילויות שהומלצו בדו"ח היו פעילות אירובית, יוגה ו"מיינדפולנס".

"הדו"ח הוזמן לפני מספר חודשים", מספרת ד"ר רם צור. "במשרד החינוך ביקשו לדעת כיצד הפוגות מסוגים שונים יכולים להשפיע על אקלים, מוטיבציה ותהליכי למידה בבית הספר, ובכך הוא התמקד. אני חושבת שמשרד החינוך מייצר היום חיבור הרבה יותר ממשי בין מדע לבין יישומים חדשניים, ומחפש לייצר חידושים מהפכניים, כל זמן שהם מתוקפים מבחינה מדעית".

© צילום: fotolia

מהדו"ח עולה כי הפוגות כאלה עשויות לתרום משמעותית לריכוז של התלמידים. להפוגות תנועתיות לדוגמא, נמצאה תרומה מבחינה קוגנטיבית והתנהגותית. במחקרים רבים שעליהם נשען הדו"ח "נמצא מתאם בין פעילות גופנית המונחית על ידי מורה בזמן השיעור לבין היבטים שונים של עלייה בביצועים קוגניטיביים ומדדים התנהגותיים. אלו מסייעים ללמידה ומפחיתים הסחות דעת". עם זאת, הודגש בדו"ח כי "לא נמצאה עדות חד משמעית לתרומה של הפוגות שכוללות פעילות אירובית להישגים לימודיים".

ד"ר רם צור אמרה כי "באופן אישי אני מוצפת בפניות של מורים ומנהלים בעניין. בתי הספרים מחפשים כל הזמן דרכים חדשניות לחינוך והוראה. מה שלא היה ידוע פעם מתחיל להתגלות היום. משרד החינוך מאוד פתוח, ומנסה לקדם את הבריאות הנפשית וההנאה שבלמידה בקרב התלמידים. הצורך עולה כל הזמן בקרב בתי הספר". "ממצאי המחקרים שבחנו את הנושא מראים שההפסקות יכולות לייעל את זמן ההוראה משום שהילדים מסבים את הקשב שלהם בצורה יותר יעילה, ואז המורה לא צריך לחזור שוב ושוב על החומר, וכך מתפנה זמן ללימוד חומר אחר", טוענת ד"ר רם צור.

שיעור ממוצע בבתי הספר כיום אורך 45 דקות. הדו"ח כאמור, מבקש לבחון שינוי במבנה השיעור. "מערכת החינוך בכל העולם אבל בעיקר בישראל הלכה לכיוונים מאוד עיוניים ושכחה שמי שלומד הוא לא רק מוח צף, אלא בן אדם, שיש לו גם רגשות וגם גוף", אמרה פרופ' עפרה מייזלס, מומחית לפסיכולוגיה התנהגותית מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה, ויו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך בשנים 2012-2013. היא הוסיפה כי "להושיב ילדים וגם מבוגרים לאורך שעות רבות על כיסא מתוך מטרה שלא יזוזו זו טעות חמורה. היחס לגוף האדם ולמה שקורה איתו הוא מאוד קריטי. הקשב שנדרש לצורך תשומת לב וריכוז הוא משאב שמתכלה מהר. המשאב הזה מתרענן ומתחדש כשעושים משהו אחר, כלומר הפסקה".

© shutterstock

עוד אמרה מייזלס כי "משרד החינוך הבין שהפעילויות הללו אכן מסייעות, ולכן ביקש את המידע. בעיניי, יישום ההמלצות הוא מאוד ריאלי. יכול להתרחש שינוי דרמטי בלי הרבה מאמץ. כל מורה יכולה לעשות הפוגה לצורך פעילות תנועתית או דמיון מודרך או כל דבר אחר - ואז לחזור ללימודים. המטרה של דו"ח מהסוג הזה היא להבין איך זה נעשה בפועל. יחד עם זאת, אם רוצים שהוא ייושם באופן רחב היקף. צריך לחשוב על טכניקות פשוטות יחסית". אבי קמינסקי, יו"ר מנהל אגפי החינוך ברשויות המקומיות, בירך על היוזמה ואמר כי "היום יש יותר ויותר התייחסויות לתלמידים בכיתה. יכול להיות שדווקא האפשרות הזו של מגוון שלם של הוראה, יחד עם הפוגה פדגוגית היא חיובית. אנחנו יודעים שילדים יכולים להתרכז ברוב המקרים במשך מקסימום 20 דקות. לעשות סוג של הפוגה במהלך השיעור ולהתחיל אותו מחדש, זה רעיון לא רע בכלל". בדבריו, הצביע על יתרון נוסף למהלך שבוחן משרד החינוך "שיטות מהסוג הזה יעזרו לנו לשלב יותר תלמידים מהחינוך המיוחד בחינוך הרגיל".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד ביקש לבחון פרקטיקות שונות לשיפור איכות ההוראה ואפקטיביות הלימוד בכיתה. במסגרת זו פנה לביצוע סקירה ספרותית בנושא. בימים אלה הדו"ח התקבל במשרד, להמשך בחינה ולמידה".