אזרחי ישראל הלכו לקלפיות ב-9 באפריל. חמישה חודשים לאחר מכן, ישראל שוב הולכת לבחירות. בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה, יתקיימו בחירות כלליות בפעם השנייה תוך שנה, לאחר שהכנסת ה-21 פוזרה עוד לפני שהוקמה ממשלה.

יו"ר הליכוד בנימין נתניהו כשל במשימתו להרכיב ממשלה ובחר לפזר את הכנסת, במקום להחזיר את המנדט לנשיא המדינה. אחרי ההצבעה, הוא תקף באופן חסר תקדים את יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ואמר: "ליברמן הוליך שולל, עכשיו הוא חלק מהשמאל". לקראת בחירות 2019, פרק ב': אלו התשובות לשאלות המרכזיות.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• גשרים לשלום: "אנחנו יכולים להסתדר ללא בעיות"
• התנדבות שהיא שליחות: שגיא ברייטנר כמו שלא הכרתם
• בני הנוער נותנים באהבה: "מעבר מרק לארוז ולהתנדב"
  

מתי יתקיימו הבחירות?

הבחירות ייערכו ב-17 בספטמבר, פחות משבועיים לפני ראש השנה תש"פ. החרדים העדיפו לקיים את הבחירות באוגוסט, אבל בסופו של דבר הן ייערכו - כפי שליברמן העדיף - בחודש ספטמבר, החודש היחיד עד כה שבו ישראל לא הלכה לקלפי. המועד הסופי להגשת הרשימות יהיה ככל הנראה ב-1 באוגוסט.

לטענת ישראל ביתנו, התאריכים שהציעו תחילה הליכוד והחרדים פוגעים במצביעים החילונים, שבסוף אוגוסט עדיין נמצאים בחופשת הקיץ ובתחילת ספטמבר עסוקים בפתיחת שנת הלימודים. ליברמן איים שאם מועד הבחירות יהיה סוף אוגוסט או תחילת ספטמבר, מפלגתו תתנגד לפיזור הכנסת. בסופו של דבר, הוחלט על 17 בספטמבר, וישראל ביתנו תמכה בפיזור הכנסת.

איך התחיל המשבר?

ליברמן הכריז יום אחרי הבחירות כי יש נושא עקרוני אחד שהוא לא מתכוון להתפשר או להתגמש בו - חוק הגיוס. "לא אסכים לשנות אות או נקודה בחוק", איים ליברמן. אלא שבפועל ניהל הליכוד משא ומתן עם החרדים כדי לנסות להגיע לפשרה על חוק הגיוס, מבלי לקחת בחשבון את ישראל ביתנו.

נתניהו העריך שליברמן יתפשר על החוק בסופו של דבר ושניתן יהיה להגיע להסכמות. "נתניהו לא לקח את ליברמן ברצינות וחשב שיוכל לפתור כל דבר בדקה ה-90", אמר השבוע בכיר בישראל ביתנו. "במקום לטפל בחוק הגיוס, הוא שיגע את המערכת הפוליטית עם חוק החסינות". גם ניסיונות פשרה של הרגע האחרון לא הובילו לפריצת דרך.

למה נתניהו לא החזיר את המנדט לנשיא?

נתניהו לא היה מוכן שהנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר (לצורך העניין זה יכול להיות גדעון סער מהליכוד או יו"ר כחול-לבן בני גנץ). הוא חשש שמועמד אחר יצליח להרכיב ממשלה, או אפילו ממשלת אחדות לאומית בין כחול-לבן לליכוד, וכך הוא יאבד את השלטון. כדי למנוע את האופציה הזאת, גם אם לא נראתה סבירה, נתניהו "עיקם" את כללי הפרוטוקול והגיש באמצעות ח"כ מיקי זוהר הצעת חוק פרטית לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות - כדי להקדים את הנשיא ריבלין. 

האם זה תואם לחוק? כן. "חוק יסוד: הממשלה" קובע מפורשות שאם התקבל חוק לפיזור הכנסת - ייפסקו ההליכים להרכבת ממשלה. כך לא היה צריך נתניהו להחזיר את המנדט לנשיא, וזו הסיבה שישראל הולכת לבחירות.  

האם בחירות נוספות ישפיעו על תיקי נתניהו?

ההליכים המשפטיים נגד נתניהו יימשכו כמתוכנן, בהם גם השימוע ב-2 באוקטובר. עם זאת, ההערכה במערכת המשפט היא שנתניהו ינסה לדחות שוב את מועד השימוע, בטענה שהיה עסוק במערכת בחירות ולכן לא התפנה להתכונן לשימוע כראוי.

בנוסף, המערכת המשפטית והמשטרה אינן נוהגות לקבל החלטות שעשויות להשפיע על תוצאות הבחירות העתידיות. ההערכה היא שהיועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה יימנעו בחודשי הבחירות מהצהרות ומעשים שעלולים להיחשב כנקיטת עמדה בעלת השלכות על המועמדים לכנסת או על הזירה הפוליטית.

העלות הכלכלית

קיום הבחירות צפוי לעלות למשק ולקופת המדינה כ-5 מיליארד שקלים. במשרד האוצר העריכו כי עלות של פיזור הכנסת והקדמת הבחירות נאמדת בלפחות 475 מיליון שקלים. ההערכה לא כוללת את העלות למשק הישראלי בשל יום השבתון, אך כוללת את תקציב ועדת הבחירות המרכזית ותקציב מימון המפלגות.