לפי נתונים שפרסומו לראשונה ב-ynet אמש: ההתנחלות אלקנה מובילה בשיעור הזכאות הארצי לבגרות מכלל היישובים, והוא עומד בה על 98.3%. לראשונה אחרי שנים יורד היישוב הדרוזי בית ג'אן מפסגת הזכאות, והוא נמצא כעת במקום העשירי בלבד – אך בנסיבות חיוביות. גבעת שמואל מובילה בשיעור המסיימים של מקצוע המתמטיקה ברמת 5 יחידות, עם 40.9%. כך עולה מנתוני "התמונה החינוכית" של משרד החינוך לגבי הישגי התלמידים בשנת הלימודים תשע"ח (2018-2017).

בעקבות תקלה הופיעו הנתונים הללו למשך כמעט 24 שעות באתר "שקיפות בחינוך" של משרד החינוך – אף שהיו אמורים להתפרסם באופן רשמי רק בעתיד. שינויים זניחים במיקומי הרשויות עשויים להתרחש במידה שהמשרד יבצע עיבודים סטטיסטיים נוספים בטרם הפרסום הרשמי. הדירוג והנתונים שלפניכם מתייחסים לרשויות שבהן לומדים יותר מ-300 תלמידים בכיתות י-י"ב, והם כוללים בתי ספר של החינוך המיוחד.

בצמרת שיעור הזכאות לבגרות, אחרי אלקנה, נמצאות גבעת שמואל (97.3%), מועצה אזורית לב השרון (97.3%), רמת השרון (94.6%) ובמושב שפיר שליד קריית מלאכי (94.3%). את תחתית הרשימה סוגרות מודיעין עילית (5.6%), בני ברק (9.7%), ביתר עילית (16.9%), המועצה המקומית רכסים שבצפון (17.5%) והמועצה המקומית חצור הגלילית (37.2%).

הנתונים כוללים גם דירוג של התלמידים המתוקצבים ביותר על ידי המדינה לפי היישוב שבו הם לומדים, ובראש הרשימה עומדת המועצה האזורית עמק המעיינות שליד בית שאן (57,357 שקל בשנה), המועצה האזורית גולן (53,232 שקל), חבל אילות בערבה (51,002 שקל), מעלה אפרים שליד בקעת הירדן (50,726 שקל) וכפר ורדים (50,298 שקל). התקצוב הנמוך ביותר ניתן לתלמידי מודיעין עלית (11,513 שקל לשנה), העיר אלעד (15,296 שקל) וביתר עילית (16,013 שקל לשנה).

עדיין, ביישובים מבוססים מצליחים יותר

ביום חמישי האחרון הציג שר החינוך הטרי רפי פרץ נתוני שיא בזכאות לתעודת בגרות בישראל (כ-70%), ואמר: "לצד העלייה באחוזי הזכאות, אנו רואים גם עלייה באיכות התעודה - יותר בוגרי 4 ו-5 יחידות במתמטיקה ובאנגלית. זו בשורה מצוינת לחברה, למשק ולמדע הישראלי".

עם זאת, מדירוג היישובים בעלי השיעור הגבוה ביותר של זכאות לבגרות ברמת 5 יחידות במתמטיקה עולה תמונה מטרידה שמעלה שאלות באשר לסיכוי השווה של תלמידי ישראל ולסגירת הפערים בין תלמידים מיישובים מחתך סוציו-אקונומי גבוה לבין חבריהם מיישובים מחתך סוציו-אקונומי נמוך. כלל הרשויות בצמרת דירוג זה הן מאשכול חברתי כלכלי 8 ומעלה. כלומר, התלמידים הלומדים בהן מגיעים מיישובים החזקים בישראל.

מהנתונים עלים גם פערים משמעותיים בתקצוב השנתי של התלמידים בחטיבות העליונות. בניגוד להצהרות משרד החינוך באשר לתקצוב דיפרנציאלי, תלמידים מן הרשויות החלשות ביותר לא תמיד מקבלים תקצוב מתאים.

נחום בלאס, חוקר חינוך ראשי במרכז טאוב, מדגיש בשיחה עם ynet מה חשוב לזכור באשר לתקצוב שמעניק ממשרד החינוך: הוא מהווה רק מרכיב אחד בסכום הסופי שלו זוכה כל תלמיד, שכן תקצוב הרשות המקומית ותשלומי ההורים יכולים לשנות את התמונה לחלוטין, ומהווים גורמים משמעותיים בהרחבת הפערים בין התלמידים. רשויות חזקות מתקצבות בסכומים משמעותיים את התלמידים, ובהן גם הורים שמוכנים ולרוב יכולים לשלם כסף עבור תוכניות לימוד נוספות (תל"ן) ומגמות ייחודיות. "הדירוג הזה לא כולל את התקציב של הרשות המקומית ותל"ן, שזה מרחיב פערים בפני עצמו", הוא מבהיר. "יש מגמה כללית של עלייה באחוזי הזכאות, אבל צריך לראות איפה זה עולה יותר, וזה מה שחשוב".

כמו כן, טוען בלס, בפועל כמעט שאין תקצוב דיפרנציאלי: "התקצוב תלוי בפרופיל ההוראה והוא נקבע על פי בתי הספר שנמצאים ברשות. על פניו, הכללים הם אחידים, אבל אם לוקחים תלמיד בכיתה י' שלומד במגמת אלקטרוניקה ובבית ספר שלו יש סדנאות, אז התקציב אמור להיות זהה לתלמיד דומה אחר, אבל לא לתלמיד ממגמה אחרת.

"יש הרבה גורמים שמשפיעים על התקציב לתלמיד: המגמה שבה הוא לומד, פרופיל המורים בבית הספר וכמות בחינות הבגרות. בית הספר מקבל תקצוב בהתאם לכל תלמיד, מה שמשפיע על התקצוב הממוצע של תלמידי הרשות. גורם משמעותי נוסף להבדלים הוא, למשל הימצאותן של כיתות מב"ר ואתגר בבית הספר. בתי ספר עם כיתות כאלה מקבלים אוטומטית תקצוב גבוה יותר והסכום הממוצע לתלמיד מיד קופץ. הקביעה כמה כיתות אתגר יהיו בבית הספר היא לא שרירותית ונתונה להחלטות של פונקציונרים במשרד החינוך".

עוד עולה מהנתונים כי שלוש מ-10 הרשויות המתוקצבות ביותר נמצאות מעבר לקו הירוק. עם זאת, תלמידים מהתנחלויות חרדיות מקבלים תקצוב נמוך במיוחד בשל העובדה שמשרד החינוך מתקצב את מוסדות החינוך באופן חלקי בלבד, משום שאין בהם לימודי ליבה. מכאן גם נתוני הזכאות הנמוכים במיוחד ביישובים חרדים. למעט אופקים, כל היישובים בתחתית הזכאות לבגרות הם חרדיים או ערביים ובדואים.

"תלמידי ותלמידות אלקנה – מה יהיה איתכם?"

אף שמשרד החינוך טרם פרסם את הנתונים הרשמיים, באגפי חינוך רבים ברשויות המקומיות כבר יודעים כעת את מיקומם בדירוג הנכסף. "תלמידי ותלמידות אלקנה, תגידו - מה יהיה איתכם?!", התבדח בפייסבוק ראש המועצה המקומית, אסף מינצר. "כמה נחת אתם עוד מתכננים להרעיף עלינו? אין לכם גבולות? אנחנו מרוגשים וגאים".

הדירוג שפורסם כולל בתי ספר לחינוך מיוחד, אך יש להדגיש כי לא בכלל היישובים ישנם מוסדות חינוך מסוג זה. ללא שקלול החינוך המיוחד, גבעתיים מגיעה למקום השני בזכאות לבגרות עם 97.6%. "זוהי גאווה גדולה עבור גבעתיים ותושביה", אומר ראש העיר רן קוניק. "אצלנו החינוך תמיד במקום הראשון, ולא כסיסמה. השילוב בין המשפחות המדהימות בגבעתיים לבין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בעיר מביאים אותנו לשמחתי לנתונים המצוינים האלה. יחד עם זאת, תמיד יש מה עוד לשפר ואנחנו כבר עמלים על תוכניות חדשנות לשנים הבאות. כולי תקווה שהממשלה תבין שהחינוך מתחיל מגיל יום אחד ותפעל להעביר גם את החינוך בגילאי עד 3 לאחריות המדינה".

במשך שנים "כיכב" היישוב הדרוזי בית ג'אן במקום הראשון בטבלת שיעור הזכאות לבגרות עם כמעט 100%. אבל על פי הנתונים העדכניים רשם היישוב בשנת הלימודים הקודמת "רק" 92%. הירידה נובעת מפתיחתה של כיתה לחינוך מיוחד בבית הספר המקיף בית ג'אן, ובו 18 תלמידים שלא ניגשו לבגרות בשנה שעברה.

"היינו קרובים למאה אחוז במשך שש שנים", מסביר המנהל ג'לאל סעד. "בשנה שעברה סיימו לראשונה את הלימודים בוגרי הכיתה לחינוך מיוחד. לקחנו את התלמידים האלו, שחלקם עם פיגור שכלי, והכלנו אותם עוד לפני המדיניות החדשה של משרד החינוך בעניין. ידענו שאנחנו הולכים לקראת שינוי באחוזי הזכאות ועשינו את זאת במודע. אנחנו צריכים לטפל בכל הילדים בבית ג'אן. במקום שיסעו שעתיים הלוך וחזור לקריית שמונה, אמרנו שנפתח אצלנו כיתה לחינוך מיוחד ונטפל בהם. זו חלק מהשליחות שלנו והמחויבות שלנו לקהילה. הכיתה הזו נפתחה לפני ארבע שנים והמחזור הראשון סיים י"ב בתשע"ח".

© צילום: fotolia

בשבוע שעבר פורסם ב-ynet כי תלמידי המגזר הדרוזי הובילו גם השנה באחוזי הזכאות לבגרות, לפני התלמידים היהודים, הערבים והבדואים בנגב. שיעור הזכאות לבגרות במגזר הדרוזי עמד על 82.2%, לעומת 80.6% בקרב התלמידים היהודי.

בהתאם, וחרף הירידה בשיעור הזכאות בבית ג'אן, יישובים דרוזים אחרים רשמו עלייה משמעותית: בג'וליס נרשמה קפיצה של יותר מ-12% לעומת תשע"ז, בעוספיא נרשמה עלייה של 8% ובדלית אל כרמל של 5%.

"נוצרה תחרות חיובית במגזר הדרוזי לאחר שאנחנו קיבלנו כמעט 100 אחוזים", מסכם סעד. "אחרים אמרו: 'אם בית ג'אן יכולים, אז גם אנחנו'. זה מצוין".