גם סיפורים כאלו קורים בקיץ. שלושה נערים שביקשו לעשות קצת כסף במהלך חופשת הקיץ, נתקלו בבעל מסעדה שניצל אותם ולא שילם להם את מלוא השכר המגיע להם. 

ניצול נערים גם ביום העצמאות 2012

הסיפור החל לפני כחודש, כשסער בן ה-18 תושב ישוב באזור השרון, הגיע למסעדה המדוברת ברמת גן והחל לעבוד בחלוקת פליירים במשך שלוש שעות.

לטענת סער, בעל המקום הבטיח לו לקבל שכר מינימום (שעומד על 22 ש"ח לשעה לגיל 18) וכן החזר נסיעות מאחר וסער מתגורר באזור השרון. 

הכל היה טוב ויפה ובתום המשמרת הודיע בעל המקום לסער כי הוא זקוק לעובדות נוספות, על כן קרא סער לשתי חברותיו להגיע לעבוד עימו למחרת במסעדה בחלוקת פליירים. 

אממה, השלושה עבדו אצל בעל המסעדה במשך יומיים ולא הוחתמו כלל על שום טופס עובד (טופס 101) הנדרש מהם בעת הצטרפות למקום עבודה. כל העבודה נעשתה באופן "שחור". במשך חודש חיכו הנערים שבעל המקום ישלם להם ולאחר לחצים רבים שהפעילו מצידם, הוא הסכים לשלם רק לשניים מהם את את שכרם ביום ד' השבוע. 

בעל המסעדה טען כי החברה השלישית לא עבדה אצלו כלל, ולאחר שאחיה של הנערה הגיע למסעדה ודרש את שמגיע לה, הוא הסכים לשלם לה חלק מן הסכום. סער לעומתה, זכה לתשלום בשטר של מאה שקלים, על אף שעבד שש שעות מלאות וכן הוצאות הנסיעה שלו הלוך חזור מסתכמות בארבעים שקלים.

המעסיק הלין ממנו שכר של 26 שקלים משכר הבסיס וכן את תשלום הנסיעות המגיע לו על פי חוק. הנימוק לתשלום המופחת היה שמדובר ב"התלמדות", כשעל פי חוק המעסיק מחוייב לשלם גם על שעות התלמדות.

כתב פרוגי פנה לבעל המסעדה בכדי לקבל תגובה למקרה וזה ענה לו בצורה וולגרית את הדברים הבאים (לא נגענו): "הבטחתי שאני משלם 20 שקל לשעה, אני לא הבטחתי נסיעות. היום הראשון של העבודה הוא יום התנסות, הוא לא יום של קבלת שכר. תגיד להם שגם אתה (הכתב) וגם הם תדחפו אצבע לתחת ותרגישו אותה היטב בפנים. ואם תטעו במילים שלי אני אתבע אתכם".

המסקנה שנלמדת מהסיפור היא שלעולם אל תתחילו לעבוד בשום מקום לפני שחתמתם על טופס 101 ותיעדתם אותו אצלכם בעותק. אחרת, לכו תוכיחו שעבדתם אצל אותו המעסיק. כמו כן, תתעדו את כל השעות בהן אתם עובדים בפנקס ובסיום כל משמרת החתימו את המעסיק.