חוזרים לבצ'פר. התעלולים האלו שעשינו בחטיבת הביניים או בתיכון, אף פעם לא יצאו לנו מהראש. אותם התעלולים יהיו הסיפורים שנספר לילדים שלנו כשהם ילכו ללימודים, או שאולי נעדיף לחסוך אותם מהם.

אז במסגרת סדרת הכתבות "שובר חוק", על התעלולים שעשו כתבי פרוגי בבית הספר במהלך לימודיהם, נספר לכם בכל פעם על שני תעלולים שהמורים בהחלט לא היו רוצים לפגוש שוב או לגלות שהם בכלל קרו.

"איך זייפתי אישורים כדי לחתוך הביתה מוקדם"

הדבר הכי "הארדקור" שעשיתי בבית הספר היה לכתוב אישורי יציאה מזויפים מההורים. לפחות פעם בשבוע הייתי מחייך למזכירה, ונותן לה את אישור היציאה. נראה לי שכבר מהאישור השני המזכירה קלטה אותי (טוב, תירוץ של: "אביב לא מרגיש טוב בגלל שנשרט מדלת זכוכית מסתובבת בקניון אמש, אבקשכם לשחררו בשעה אחת עשרה" לא בדיוק תופס מסתבר) ובשלב מסוים זה כבר הפך להרגל והמזכירה הייתה מאפשרת לי להשתחרר כבר לבד הביתה.

(השובר חוק של אביב וקנין)

"איך כל הכתה קיבלה 100 בבחינה בערבית"

המעשה הכי נועז שעשיתי, היה בכתה ח', כשהמורה לערבית סיימה את השיעור והתפנתה לענות לתלמידים על שאלות באופן אישי. היא רק לא שמה לב שטור א' של הבחינה בערבית שאמורה הייתה להיות למחרת, הושארה על שולחן המורה בעשרות עותקים.

בלי לחשוב פעמיים, תפסתי עותק אחד מטור א' של הבחינה ובאותו הערב, כל התלמידים בכתה כבר קיבלו את הבחינה על כל עמודיה בתוכנת המסרים שהייתה נפוצה בימים ההם ה-ICQ. למחרת המורה לא הבינה למה כולם התעקשו לשבת על שולחן לבד ולקבל את טור א'.

כשכל התלמידים שענו על טור א' קיבלו ציון 100, המורה החליטה להעלות את הציון של כל התלמידים מטור ב' ב-20 נקודות באופן אוטומטי כי היא הייתה בטוחה שטור ב', היה מכשיל במיוחד. עד היום, אף אחד לא סיפר לה שזה התעלול שעשינו לה אז בימים ההם.

(השובר חוק של הדר גרינברג)