בצל האזעקות והרקטות - אור וגיל משתפות
הירי לעבר יישובי הדרום נמשך, וכך גם הירי לערים גדולות בארץ, בהם ראשון לציון, תל אביב וירושלים. כתבתנו תפסה את אור וגיל זמורה, צעירות מבאר טוביה, שסיפרו על החיים בצל האזעקות וירי הרקטות לעבר ישראל
יש בכן עוד את הפחד הזה, או שמדובר בחיי שגרה?
"תמיד יש פחד מסוים, אבל בסופו של דבר מתחילים להתרגל כי אין מה לעשות, זאת השגרה בינתיים"
לצאת ולהיפגש עם חברות, ממשיכות כרגיל?
"זה קצת משבש" הן אומרות. מבחינת גיל "אפשר להתמודד", אולם לעומתה, אור אומרת כי היציאה עם חבורת משתבשת. "את לא יכולה ללכת לחברות ולצאת החוצה מבלי לפחד שתתפוס אותך אזעקה"
אתן מרגישות לפעמים שהייתן רוצות לברוח או לעבור לגור במקום אחר?
"כן" אומרת אור. "אנחנו לפעמים נוסעים למקומות שהם לא בטווח של האעזקות, אבל עדיין צריך מתישהו לחזור הביתה". מבחינת גיל, התחושה של לברוח קיימת ועוד איך. "יש תחושה כזאת שבאלך לברוח מפה ולעבור לצפון, אבל תוך כדי הזמן לומדים להסתדר, ויש פחות פחד"
במהלך הימים האחרונים, ירי הרקטות והאעזקות, הרסו אירוע חשוב?
"בתחילת המבצע הייתה מסיבת הפתעה לחברה שלי, עם קריוקי, ונאלצנו באמצע להתפנות" סיפרה גיל, לדבריה גם האעזקה הצליחה גם להרוס לה דבר לא פחות חשוב, ובעקבות כך, קרה דבר משעשע. "האעזקה תפסה אותי באמצע מקלחת, והייתי עם סבון על השיער ומגבת" אמרה גיל וחייכה.
אתן חושבות שצה"ל צריך להמשיך במבצע או להסכים לתנאי הפסקת האש?
השתיים חלוקות. מבחינת גיל, "צריך הפסקת אש, כי זה יכול להיות רק יותר מסוכן הכניסה הקרקעית" ומבחינת אור הצורך בהפסקת אש הוא בשל הצורך, בין השאר, "כי בא לך שזה ייגמר כבר, אבל מצד שני צה"ל צריך להיכנס ולסיים עם זה"
"זה מאוד משמח שכל הארץ איתנו" אומרת גיל ואור. "הרבה הזמינו אותנו להתארח. זה מרגש לראות הרבה הצעות מתושבים שלא מהדרום". לדבריה של אור, לתושבי ישראל אין מה לדאוג. "כי יש מי ששומר עלינו, גם צה"ל וגם אלוהים"
אם גם לכם יש סיפור אישי, תמונה או ווידיאו מעניין נשמח לקבל זאת ממכם! מערכת פרוגי תשמח לשמוע ממכם, לדעת מה אתם מרגישים וחושבים: news@frogi.co.il.