הנער שנלחם במחלת הסרטן, היום לוחם
מרגש: ידו של סמל תמיר לסרי עשויה מטיטניום, מה שלא מפריע לו לתפקד כלוחם ומפקד בגדוד הקרקל. אחרי שהתגבר על הסרטן והתגייס לצה"ל, היעד הבא הוא להיות קצין
כשסמל תמיר לסרי, כיום מפקד כיתה בגדוד קרקל, היה תלמיד בכיתה י"א, הייתה לו תוכנית ברורה לגבי תפקידו בצבא. הוא התאמן בקבוצת כושר קרבי כשמטרת העל היא להגיע לאחת הסיירות בצה"ל.
אך למרות השאיפות הגבוהות של סמל לסרי, בזמן האימונים הוא נחלש, ואף סבל מכאבים בידו. "הלכתי לבדוק את זה מספר פעמים ואמרו שאין לי כלום, שאני סתם מפונק", הוא משחזר, "אבל אחרי תקופה ארוכה שהתלוננתי והרגשתי שאין לי כוח ביד, היא נשברה וגילו שיש לי בכתף גידול שפיר בקוטר של כ-13 ס"מ".
סמל לסרי אושפז למספר חודשים בהם הפסיד את רוב כיתה י"ב, ועבר מספר ניתוחים. "לפני שנכנסתי לניתוח השני הרופאים אמרו לי שהם כנראה לא יצליחו לבנות את היד שלי מכיוון שהיא נאכלה כולה על ידי הגידול, ושכנראה יצטרכו לשים לי יד תותבת ולא תהיה לי תנועה ביד", נזכר סמל לסרי.
"זו הייתה ההרגשה הכי נוראית בעולם, חשבתי שזהו – הלכו לי החיים". בזמן הניתוח המצב הסתבר כטוב מהמצופה, ובמקום כריתה הצליחו הרופאים לשחזר את ידו של סמל לסרי באמצעות עצמות של תורמים, עצם מן האגן וטיטניום.
בגלל האשפוז הממושך, פספס סמל לסרי את רוב תהליכי המיון ואף נקבע כי לא יגויס לצה"ל כלל. "ביקשתי להתגייס בכל זאת ונקבע לי פרופיל 24", מספר סמל לסרי, "זה לא סיפק אותי וביקשתי לעלות לוועדה כדי להעלות את הפרופיל ולהיות לוחם. בשלב הזה הבנתי שלוחם סיירת כבר לא אהיה, אבל לא התכוונתי לוותר על תפקיד קרבי".
אנשים טובים באמצע הדרךסמל לסרי הצליח להעלות את הפרופיל הרפואי שלו, אך לא מספיק על מנת להיות לוחם, מה שהוביל לשיבוצו במשטרה הצבאית. "עברתי במהלך השירות קורס של מצ"ח, וכשסיימתי אמרו לי שגם אם אעלה פרופיל לא אוכל לצאת מכיוון שהצטיינתי בקורס", הוא מסביר.
"אמא שלי הייתה נגד הניסיונות שלי לעבור לתפקיד קרבי ואמרה לי להישאר במצ"ח כי התפקיד שלי מצוין. למרות זאת החלטתי לעשות כל מה שאני יכול כדי לעבור לתפקיד קרבי, ושבכל מקרה לעשות את התפקיד שלי במצ"ח בצורה הטובה ביותר עד אז", הוא אומר בנחישות.
אחרי מאמצים רבים, הגיע סמל לסרי לרופא שהסכים להעלות לו את הפרופיל, בתנאי שאם ייתקל בכאבים יגיע אליו כדי להוריד את הפרופיל שנית. אך שוב, תוכניותיו של סמל לסרי השתבשו, ולמרות שהפך כשיר לשירות קרבי, קשיים נוספים נערמו בדרכו.
הוא כבר עבר קורס במצ"ח ושירת שם כחצי שנה, ולכן מפקדיו סירבו לאשר לו את המעבר. "יום אחד סיפרתי לאחת הנחקרות, מש"קית ת"ש, את הסיפור שלי והיא החליטה לכתוב לי מכתב שמסביר למה צריך להעביר אותי", הוא נזכר.
עוד באתר צה"ל
"באותה תקופה סבלתי ממשקל עודף מהתקופה בה נלקחה לי יכולת התנועה, והתחלתי להתאמן ולרוץ כל יום. הגשתי בקשת מעבר למרות שלא היה לי כל כך סיכוי, ולמרות שהמפקדים חתמו שהם אינם מאשרים את המעבר". הסיפור של סמל לסרי הגיע לאוזניו של מפקד מצ"ח, שהחליט לאפשר לו לעבור לשירות קרבי ואף לעזור לו בכך.
לאחר שבועיים, צלצל הטלפון של סמל לסרי. זה היה טלפון ששינה את חייו, ובו הודיעו לו שהחליטו לקבל את בקשתו. "למרות שהחלטתי לעשות הכל כדי לעבור, בתוך תוכי לא האמנתי שאני אצליח. הכל היה נגדי, וזה היה שוק רציני מבחינתי", אומר סמל לסרי בהתרגשות.
המטרה הבאה: לכבוש את בה"ד 1הוא הגיע לקצין מיון, שם הוצבו בפניו האופציות שלו, שכללו את כלל היחידות הלוחמות מלבד חטיבות החי"ר הרגיל. "בחרתי בקרקל כי רציתי מאוד להגיע לחי"ר ומבחינתי זה הטוב ביותר שיכולתי להגיע אליו יחסית ליכולת שלי. אמרתי לעצמי שבסופו של דבר זה גדוד חי"ר לכל דבר שעושה את אותן משימות", הוא מבהיר.
"כשרק הגעתי לקרקל בהתחלה הכושר שלי היה פחות טוב ביחס לבנים האחרים, אבל עם הזמן הגעתי לתוצאות טובות", אומר סמל לסרי. לאחר תקופה בקרקל, אף יצא לקורס מ"כים. "לפני שהתגייסתי רציתי לסיים את הצבא ולדעת שעשיתי את הטוב ביותר שאפשר", הוא מסביר בחיוך, "אחרי המחלה, כשהצלחתי לצאת עם יד שלמה ולהציל את החיים שלי-רציתי לתת כמה שאפשר. כשאני מסתכל אחורה אני מרוצה מההחלטה ללכת לקרקל".
כמפקד כיתה, מקפיד סמל לסרי להסביר לפקודיו על החשיבות של בריאותם. "אני מדבר איתם על עישון ואורח חיים בריא, זה משהו שגיבשתי בעקבות המחלה ומתבטא גם בחיים שלי, בהם אני משתדל להתאמן ולאכול בריא", הוא מדגיש. "כמפקד סיפרתי לפקודים שלי על כך שאני לא מהאנשים הרגילים שהתגייסו בבקו"ם והגיעו לקרקל, ושחשוב לי שהם יידעו שיש סיפור מאחוריי ושנלחמתי כדי להגיע לגדוד", מספר סמל לסרי.
בהמשך שירותו הצבאי, מתכנן סמל לסרי לכבוש גם את בה"ד 1 ולצאת לקורס קצינים עם לוחמים מכלל החטיבות. "זה חשוב לי כי אני רוצה לתרום הכי הרבה שאני יכול, ולדעת שבסופו של דבר מיציתי את המקסימום שלי", הוא אומר.