כשנבחר ברק אובמה לקדנציה נוספת בחדר הסגלגל, נרשמה בישראל דאגה,עקב תמיכתו של ראש הממשלה נתניהו ביריבו של אובמה, ג'ון מקיין. בישראל דיברו על נקמה, במיוחד שאובמה כבר לא צריך להתמודד לכהונה נוספת.

חששות אלה התבדו בעת שרגליו של הנשיא האמריקאי דרכו על אדמת ארץ ישראל. הנשיא האמריקאי פתח את נאומו בשפה העברית "טוב להיות בבית" ובכך הדגיש את הקשר הבלתי מעורער בין שתי המדינות.

בישראל אף מרוצים מהדרישות שהציג הנשיא בפני יו"ר הרשות הפלסטינית, שיש לגשת למשא ומתן ללא תנאים, דרישה שבעצם אינה מחייבת את ישראל כפי שחויבה כלפי רמאללה בקדנציה הקודמת בעת שהקפיאה התנחלויות.

בכך אובמה יישר קו עם הצד הירושלמי. אובמה הרעיף את תמיכתו בפני קהל הסטודנטים כשדיבר על חשיבות הקשר בין העם היהודי לארצו ושעל הפלסטינים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, כמו כן דיבר על מחויבותה של ארה"ב לעמוד לצידה של ישראל גם בסוגייה האיראנית.

אובמה דיבר גם על הערכים שהעביר העם היהודי לעולם כולו במרוצת השנים ביניהם ערך זכויות האדם,אזכרת מאבקו של העם היהודי במצרים הקדומה למען שחרורו מעול הפרעונים, תמיכתם של יהודי ארה"ב במאבקם של קהילת האפרו-אמריקנים לשחרור מהעבדות הלבנה באמריקה.

אם בשיוויון זכויות עסקינן, האמריקאים היו צריכים לחזור בהם בהחלטתם שלא לשתף את קהל הסטודנטים של אוניברסיטת אריאל, ההחלטה הייתה תמוהה מכיוון שאריאל מוסכמת על ידי האמריקאים ולכן היה גם מקום לשתף את הסטודנטים של אריאל בנאום שנשא בבנייני האומה.

בעת קבלת עיטור נשיא המדינה, אובמה החמיא בפני נשיא המדינה וראש הממשלה על קבלת הפנים המרשימה שקיבל במהלך שהותו בישראל. ישראל קיבלה מסר שיש לה ידיד אמת בוושינגטון, בסופו של דבר לנו ולאובמה יש עבר משותף, העם היהודי והאפרו-אמריקני, שניהם עמים שנרדפו במהלך השנים וסבלו מניכור החברה, ולכן החיבור הוא כה חזק.

אין ספק שהחום הישראלי שהורעף על אובמה יטביעו חותם אצלו ויציגו את מדינת ישראל כמדינה ערכית שפנייה לשלום עולמי, ובכך בעצם הכדור עובר עכשיו לצד הפלסטיני ויעמיד אותו למבחן בדבר הנכונות לחתירה לשלום אמת, כפי שהרחוב הפלסטיני קיבל את ביקור אובמה הן ביהודה ושומרון והן בעזה, הדרך עדיין רחוקה.