זה היה יום לימודים שגרתי בבית הספר באשדוד אי שם בשנת הלימודים תשע"א, ר' (השם המלא שמור במערכת) תלמיד כיתה י"א אז, שנעדר מספסל הלימודים כשחיפש אחר עבודה שתסייע לו לממן את המסע לפולין, החליט לבלוע כדורי אקמול בנסיון לשים קץ לחייו. 

מאותו היום, התדרדרו חייו של ר' לאשפוז כפוי בבית החולים הפסיכיאטרי בנס ציונה שכלל אלימות פיזית קשה כלפיו מהצוות הרפואי (לטענת אימו) ולמכשולים עם רצונו להתגייס לצה"ל כמו כל נער אחר בן גילו. 

"כשר' היה בן 11, המורים ביקשו ממני לתת לו רטלין, אבל אחרי שראיתי שהרטלין פוגע בבן שלי, החלטתי להפסיק עם זה. לאורך כל הלימודים בחטיבה ולאחר מכן בתיכון, הוא סבל מהצקות מצד המורים שטענו שהוא מתבודד ומשהו לא בסדר בו", מספרת א', אימו של ר'. 

לדבריה המורים היו שואלים אותו ואותה כל הזמן למה הוא לא מסתובב עם שאר החבר'ה לספסל הלימודים: "הוא כל הזמן הסביר לי שהוא לא מצליח להתחבר לנערים אחרים שמעשנים ומדברים על כדורגל. הילד שלי לא מעשן והוא מתעניין בבעלי חיים בכלל, ואין קשר בינו לבין האוכלוסיה שלמדה איתו בתיכון". 

כשהגיע מועד ההרשמה למסע לפולין, חלה תפנית בתא המשפחתי, בשיחה שהתקיימה בין ר' לשני הוריו, נאמר לו כי הם לא יוכלו להרשות לעצמם לממן עבורו את המסע היקר שעלותו עומדת על יותר מאלף וחמש מאות דולר: "הצענו לו לחפש עבודה ומסתבר שבשבועיים שלאחר מכן, הוא פשוט נעדר מבית הספר כדי לחפש מקומות לתעסוקה ולא סיפר לנו על כך". 

לדבריה, במשך שבועיים אף אחד לא פנה אליה מבית הספר בו למד: "לא יכול להיות ששבועיים הוא לא הגיע לבית ספר ואף אחד לא התריע על כך בפני ההורים שלו. בסופו של דבר, אם היינו יודעים שהוא לא מתייצב בבית הספר, היינו דואגים ללוות אותו באופן אישי לבית הספר מדי בוקר". 

בתיכון לא עדכנו את ההורים שהבן נעדר במשך יותר משבועיים.
צילום אילוסטרציה: ארכיון (אין קשר בין התמונה לבין התיכון המוזכר)

אלא שההעדרות הזו, בחלוף שבועיים, עלתה לר' ביוקר, כשזה החליט לנסות לפגוע בעצמו באמצעות בליעת כדורי אקמול: "בעלי מיהר לקחת אותו לבית החולים קפלן ברחובות ושם הרופא טען שהילד בלע חמישים כדורים, על אף שעצרנו את זה בזמן רק אחרי שמונה כדורים". 

לדברי א', הרופא ביקש מזוג ההורים לפגוש את הפסיכיאטרית שהגיעה לבית החולים למחרת: "היא ביקשה מאיתנו להמתין לרגע בחדר ובזמן הזה כבר לקחו את הבן שלנו לבית חולים נס ציונה במונית בלי לקבל מאיתנו אפילו אישור או הסכמה". בית החולים בנס ציונה הינו בית חולים לבריאות הנפש שמשמש גם לקליטת נערים ונערות שזקוקים לטיפול, לעיתים גם על רקע נסיונות התאבדות. 

"הוא קיבל שם מכות רצח", מספרת א': "בבית החולים הפסיכיאטרי שבו אושפז בני, שלושה נערים צעירים ניסו להתאבד. כמה שבועות לאחר שחרורו של הבן שלי, נער מצא שם את מותו".

בחלוף חודש של דיונים בבתי משפט ועל רקע פטירתה של סבתא של אימו של ר', שב הבן לביתו, אבל כל עוגמות הנפש צפו שוב בחלוף שנתיים, כששאר חבריו של ר' התגייסו במהלך החודשים האחרונים לצה"ל והוא נותר בביתו: "החליטו בצבא שלא מוכנים לגייס אותו. זה מפליא אותי כי הוא סיים תיכון ממסגרת צבאית ויש לו בריאות תקינה פרט לאירוע החריג שקרה בכיתה י"א", זועפת א'. 

לדבריה, היא פנתה בנושא לשרת הבריאות הגברת יעל גרמן ברצון לקבל תשובה בנושא ההתעללות שבנה זכה לה במהלך אשפוזו בבית החולים הפסיכיאטרי וכן הקביעה של הרופא בבית החולים, כי בנה ניסה לבלוע חמישים כדורים, על אף שלא בוצעה לו שטיפת קיבה או בדיקה כימית. 

לדברי גורם צבאי, ר' רשאי לדרוש וועדה רפואית בפני צוות רפואי בנוכחותו ובנוכחות אימו ולבקש או להעלות את הפרופיל כדי להתגייס לשירות רגיל או להתנדב לשירות סדיר באורך של מינימלי של שנתיים, על פי החלטת הרופא שעומד בראש הוועדה. 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי, "האם פנתה לבית החולים, אשר בירר את טענותיה ומכחיש אותן. מפאת חיסיון רפואי לא ניתן להתייחס למקרה הספציפי. לאור פנייתה החוזרת של האם, השרה תבדוק את הנושא בשנית".

פרופסור רוני גמזו מבית החולים קפלן נמסר בתגובה כי, "הנער בלע 8 טבליות אקמול והדבר נרשם במפורש הן בגיליון המיון והן בקבלה למחלקת ילדים ובסכום המחלקה של מחלקת ילדים (מפורט כי הוא בלע 20 טבליות אתופן, 10 טבליות מוקסיפן, 8 טבליות אקמול ו-6 טבליות Eazy-Night).

לא היה כל מקום לבצע שטיפת קיבה מאחר והנער בלע את התרופות כ-6 שעות לפני הגעתו למיון. אין זה נכון כי בבדיקות המעבדה "לא נמצא חומר כימי". בפועל נמצאה רמת אקמול בתחום שלא נחשב טוקסי לכבד. לסיכום, לא מצאתי כל רבב בטיפול בנער במסגרת מרכז רפואי קפלן ואין כל בסיס לתלונות האם ככל שהדברים נוגעים למרכז רפואי קפלן". 

מעיריית אשדוד שגורמי הרווחה בעיר נמצאים תחת אחריותה וממשרד החינוך לא נמסרו תגובות נכון למועד פרסום הכתבה.