הצעדה יצאה ממוקדים שונים, תחילה מגן התקווה ולאחר מכן צעדה נוספת מכיכר הבימה, לעבר רחוב קפלן, אל המקום בו הצית את עצמו משה סילמן, לפני שנה בדיוק. באותה נקודה, הקימו המוחים אנדרטה קטנה לזכרו של סילמן, ועלו לשאת דברים לזכרו ועל עתיד המחאה. 

 

דפני ליף, המזוהה כאחת ממובילות המחאה החברתית, דיברה על כך שמאז המחאה הקודמת, בשנתיים שחלפו לא חל שום שינוי במצב החברתי. עדיין ישנם אנשים קשי יום שלא סוגרים את החודש, על כך שלאנשים כמו משה סילמן, אין שנתיים לחכות.

ליף טענה שחייבים להתעורר ולפנות למדינה שמממנת את הטייקונים והתאגידים הציבוריים. אחריה נשא דברים חבר הכנסת לשעבר, צ'רלי ביטון, שזעק על הקיפוח של האזרחים הפשוטים מול משכורות הענק של הבכירים במשק, וקרא לעצור את גזרות התקציב, בכל מחיר.

 

לאחר מכן המשיכה הצעדה ברחוב קפלן לכיוון רחוב מנחם בגין, שם המשטרה חסמה את ציר התנועה. ברגע לא צפוי, עשרות מפגינים החלו לצעוד לכיוון צומת הרחובות קפלן-מנחם בגין, והתיישבו על הכביש, כשמאות המפגינים וכוחות המשטרה הרבים מאחריהם, עם הצעקות "הון, שלטון - עולם תחתון", וקריאות דומות. בהמשך ירדו מאות מהמפגינים לעבר כביש איילון דרום וחסמו אותו לתנועה לדקות ארוכות.